הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
|
|
אחי? יש עליך רשומון? יש עליך אזיקים! רשומון, או
בשמו הרשמי "פנקס הבוחרים" הוא מאגר מידע של משרד הפנים שנמצא על
תקליטור ומופץ בכל מערכת בחירות אל המפלגות השונות, על מנת שאילו יוכלו לשלוח
ולהתקשר אל בוחרים פוטנציאלים. לאחר כל
מערכת בחירות כזו, מוצאים עצמם עותקים מהתקליטור מסתובבים בציבור, מועתקים מאחד
לשני, ואף נסחרים בחינם או תמורת כסף באתרי אינטרנט ובפורומים. תוכנת
הרשומון היא מצרך מבוקש אצל הגולשים. במנועי החיפוש באינטרנט דוגמת גוגל נעשים
חיפושים רבים על המילה "רשומון". חלקם של התוצאות מוביל אל דפים כמו
זה שמספרים לכם על הרשומון. כאשר מפלג
עבירות מחשב של משטרת ישראל תופס מחשב של חשוד, אחד הדברים שהוא עושה הוא לחפש
את התוכנה הזו על הדיסק של החשוד. החזקתה של התוכנה היא אסורה על פי החוק, הן על
פי חוק העונשין והן על פי חוק הגנת הפרטיות. כך לפחות נקבע בפסק דין אחד של בית
המשפט המחוזי בתל אביב. על סיפורו
של אדם שהורשע בהחזקת תוכנת רשומון, בשורות הבאות. כתב אישום נגד חוקר פרטי שהחזיק רשומון
צדוק
מתתיהו היה חוקר פרטי. ביום 23 פברואר 1997 הוגש נגדו ע"י פרקליטות מחוז תל
אביב כתב אישום בבית המשפט השלום בתל אביב (פ 1460/97). כתב האישום הוגש לאחר
שנמצא שהחזיק תקליטור שהכיל את רשימת הבוחרים של שנת 1992. המשטרה מצאה אצל
מתתיהו ביום 12 אוגוסט 1993 תקליטור שהופק ע"י משרד הפנים ונמסר למפלגת
הליכוד לצורך שימוש בבחירות שהתקיימות ביום 25 מאי 1992. כתב האישום
שהגישה המדינה נגד צדוק מתתיהו ייחס את לו העבירות בסעיפים 412 ו 413 בחוק
העונשין, התשל"ז 1977: 412.
קבלת נכסים שהושגו בעוון המקבל,
בעצמו או על-ידי שלוח דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בעוון
נלקח, הושג, נשלחה בו יד או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על-ידי שלוח, לבדו או
ביחד עם אחר, את השליטה או העשייה בנכס כאמור, דינם כדין מבצע אותו עוון. 413.
החזקת נכס חשוד המחזיק
דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו
להניח את דעתו של בית-המשפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, דינו - מאסר ששה חדשים. כמו כן,
הואשם מתתיהו בעבירות הבאות לחוק הגנת הפרטיות, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א
1981, שבעת מתן גזר הדין שלו, שונה וכיום כולל את הסעיפים הללו: 8.
רישום מאגר מידע והשימוש בו (תיקון: תשנ"ו) (א)
לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיים
אחד מאלה: (1)
המאגר נרשם בפנקס; (2)
הוגשה בקשה לרישום המאגר והתקיימו הוראות סעיף 10(ב1); (3)
המאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (ה) והוראת הרשם כללה הרשאה לניהול והחזקה של
המאגר עד רישומו. (ב)
לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם
המאגר. (ג)
בעל מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו אחד מאלה: (1)
מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000; (2)
יש במאגר מידע רגיש; (3)
המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה; (4)
המאגר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23; (5)
המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף 17ג. (ד)
הוראת סעיף קטן (ג) לא תחול על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות
כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין; (ה)
הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על קיום חובת רישום לגבי מאגר הפטור
מחובת רישום לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); הוראה
כאמור תומצא לבעל המאגר ובה יפרט הרשם הוראות לענין ניהול ואחזקת המאגר עד
לרישומו; על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה רשאי בעל המאגר לערער לפני בית המשפט
המחוזי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו הודעה על החלטת הרשם. 17.
אחריות לאבטחת מידע (תיקון: תשנ"ו) בעל
מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע
שבמאגר המידע. 17א.
מחזיק במאגרים של בעלים שונים (תיקון: תשנ"ו) (א)
מחזיק במאגרי מידע של בעלים שונים יבטיח כי אפשרות הגישה לכל מאגר תהיה נתונה רק
למי שהורשו לכך במפורש בהסכם בכתב בינו לבין בעליו של אותו מאגר. (ב)
מחזיק שברשותו חמישה מאגרי מידע לפחות, החייבים ברישום לפי סעיף 8, ימסור לרשם,
מדי שנה, רשימה של מאגרי המידע שברשותו, בציון שמות בעלי המאגרים, תצהיר על כך
שלגבי כל אחד מן המאגרים נקבעו הזכאים בגישה למאגר בהסכם בינו לבין הבעלים, ושמו
של הממונה על האבטחה כאמור בסעיף 17ב. 17ב.
ממונה על אבטחה (תיקון: תשנ"ו) (א)
הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת
מידע (להלן - הממונה): (1)
מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום לפי סעיף 8; (2)
גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23; (3)
בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי. (ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, הממונה יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים
ברשות הגופים כאמור בסעיף קטן (א). (ג)
לא ימונה כממונה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה. כתב האישום
קבע כי מתתיהו לא קיבל לידיו את התקליטור של משרד הפנים כדין, וזאת מאחר שלא קיבל
אישור להחזיק אותו מהמפקח הארצי על הבחירות. בקבלת התקליטור, ידע מתתיהו כי הוא
מחזיק בידיו נכס שלא נמסר לו כדין. כתב האישום פירט שצדוק מתתיהו, בעל משרד
חקירות פרטי, השתמש בתקליטור לצורך העסק שלו, דבר שלא הכחיש. במשפט
שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב בפני השופט מרדכי פלד, העלה סניגורו של הנאשם
טענות להקלת העונש שעמד להיגזר על מתתיהו וציין שממילא המידע של משרד הפנים נמצא
אצל גופים רבים במדינה, והוא עצמו כחוקר פרטי, החזיק במידע זה מתוקף תפקידו
כחוקר פרטי רשום כחוק, ולא העביר אותו לאף גורם אחר. בפסק הדין, קבע השופט כי
העבירה היא על השגת המידע שלא כחוק, כאשר גופים אחרים במדינה השיגו מידע זה
כחוק. מתתיהו
הורשע על סעיפים 412 לחוק העונשין וכן על סעיפים 8 ו 17 לחוק הגנת הפרטיות. שופט
בית המשפט השלום מרדכי פלד גזר על צדוק מתתיהו ביום 1 יולי 1999 עונש של 5 חודשי
מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירות דומות. כמו כן גזר עליו קנס כספי של
3,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתם. ערעור למחוזי
ביום 30
ספטמבר 1999 ערער פרקליטו של מתתיהו, עו"ד פנחס נוסבאום לבית המשפט המחוזי
בתל אביב (עפ 71165/99). בערעור דן הרכב של שלושה שופטים: השופטת דבורה ברלינר
(אב בית הדין), השופט ע' פוגלמן והשופטת י' שטופמן. ביום 5
דצמבר 2000 ניתן פסק הדין במעמד הצדדים. בית המשפט המחוזי קבע שההרשעה של בית
משפט השלום היא צודקת, ודחה את הערעור במלואו. בית המשפט
קבע חד משמעית כי החזקת התקליטור שמכיל את פנקס הבוחרים, קרי הרשומון, היא בעצמה
עבירה מסוג עוון. בית המשפט הדגיש גם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שקובע שכל
אדם זכאי לפרטיות, ולכן אין להחזיק מידע עליו שלא הושג כדין. פסק הדין
המלא של בית המשפט המחוזי בתל אביב מצורף. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
