20

 

   

בתי המשפט

פ  011913/01

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

13/03/2003

תאריך:

כב' השופט חנן אפרתי

בפני:

 

 

 

המאשימה

מדינת ישראל

בעניין:

 

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

הנאשם/ת

אסדי טוני

 

 

 

 

 

 

ב"כ המאשימה עו"ד כאהן כינרת

הנאשם בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד מסארווה

נוכחים:

 

 

 

 

פרוטוקול

 

הכרעת דין

 

החלטתי לזכות את הנאשם מהאישום הראשון מהטעמים הבאים:

לנאשם מיוחסת עבירה של שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב, עבירה לפי סעיף 2(1) לחוק המחשבים, תשנ"ה 1995.

הרקע העובדתי הצריך לענייננו הוא כדלקמן:

בתאריך 9.8.01 עובר לשעה 11:42 או בסמוך לכך גלש הנאשם באינטרנט באמצעות מחשב ביתי מביתו.

הנאשם נכנס לחדר שיחות באתר הצ'ט של פורטל תפוז ולאתר הצ'ט של פורטל נענע.

באתר הראשון התחזה כמקובל באתרי צ'ט לאישיות וירטואלית והפיץ ידיעות כאילו התבצע פיגוע רב נפגעים בירושלים באמצעות מחבל מתאבד.

בהודעה הכוזבת ציין "פיגוע גדול בירושלים", 11 הרוגים 36 פצועים, תפתחו ערוץ 2, מדובר במחבל מתאבד שפוצץ את עצמו במקום הומה אדם, שוק מחנה יהודה בירושלים!!!"

שעה שהפיץ מסר זה הזדהה הנאשם בכינוי "פיגוע בירושלים".

לצערנו, באותו יום ולאחר שהפיץ הנאשם מסר זה אירע הפיגוע הנורא במסעדת סבארו.

יודגש כאן ועכשיו למען הסר כל ספק, כי לנאשם שבפני אין שום קשר לאירוע הנורא הנ"ל ולשום פעילות חבלנית או ביטחונית.

 

לאחר שפורסם עניין הפיגוע בסבארו, המשיך הנאשם לפרסם ידיעות רבות באתרי האינטרנט של תפוז ונענע שהוא כותב "אמרתי לכם שיהיה פיגוע בירושלים, יאללה תאכלו את הלב יהודים... פחחח".

מפרסומים אלה אפשר לחוש שאת נפש, גועל וחוסר טעם, אולי הינם פרי של חוסר תרבות, אך אינם עבירה לפי סעיף 2(1) לחוק המחשבים, שכן הנאשם במעשיו אלה בצורה קיצונית המעוררת אמנם שאת נפש עשה את שעושים רבים ברשת האינטרנט, מתחזים כאחרים, מפיצים מצגי שווא, מתראים לאחרים וכיוצ"ב.

עובדה הידועה לכל גולש ברשת שמביא אמת זו במערך שיקוליו ומתייחס בהתאם לאשר נאמר ונכתב באתרי הצ'ט למיניהם.

חדשות ואירועים בדוקים ניתן למצוא באתרי החדשות ומלל זה שהופץ על ידי הנאשם לא הופץ באתרי חדשות. הנאשם גם לא התראה להיות כותב או קריין חדשות, אלא הפנה את תשומת לב המצ'וטטים לכך שאירע אירוע לשיטתו חבלני והפנה אותם לחדשות.

אשר למלל המגדף או המקנטר לאחר הפיגוע במסעדת סבארו, יש בו אולי פגיעה יקית שלא מקובלת בחדרי צ'ט, ולצורך זה כידוע לכל גולש זוטר ישנם אחראי חדר שתפקידם בין אם בשכר ו/או בין אם בהתנדבות לחסום ו/או "להעיף" מהרשת מצ'וטטים הגולשים לגידופים, ניבולי פה ו/או הפצת שמועות.

הנאשם שבפני לא שיבש ולא הפריע לא למחשב ולא לתכנת המחשב כאן ובנסיבות אלה.

 

בתקופה שבין חודש דצמבר ועד 15.8.01 המשיך לגלוש הנאשם ברשת לאתרי הצ'ט הנזכרים כשהוא ממשיך להזדהות בשמות כוזבים ולהפיץ "ידיעות" על אירועים ופיגועים למיניהם, ושוב כשהוא מפנה את שאר הגולשים לערוצי החדשות "פיגוע בחדרה: תפתחו חדשות, פיגוע בחדרה לפני חצי שעה בתחנה המרכזית!!!!" או כיתוב נוסף "פיגוע בנתניה: לפני חצי שעה פיגוע בנתניה:" בתשובה ל"משוחחת" אחרת בחדר המשיך והשיב הנאשם: "קודם כל תוציאי את המילה דוגרי ורסמי מהשם שלך. אני לא סובל יהודיה עם מילים בערבית. פיגוע בנתניה: אני ערבי נוצרי. פיגוע בנתניה: אבל אני רוצה שתשנאי את הערבים. פיגוע בנתניה: אני רוצה מלחמה ואקשן. פיגוע בנתניה: ואני נוצרי, לא מוסלמי".

כל מה שהונח בפני כאן לעניין זה הוא מלל מתלהם, מטופש ולא במקום, אך אין בו כדי למלא את התנאים שיקימו את יסודות העבירה שביצועה מיוחס לנאשם.

כך המשיך הנאשם עוד כהנה וכהנה ב"בשורות" על פיגועים בחדרה וכיוצ"ב, כשכל פעם הוא מפנה לחדשות ומוסיף את חוות דעתו ורגשותיו באשר אליהם.

בכל אלה יש טעם נפגם שמעורר שאת נפש כזכור, אבל אין בהם כדי למלא אחר יסודות העבירה שביצוען מיוחס לנאשם.

אשר לתכנה צ'ט פולדר המאפשרת להציף אתרים בהודעות ולגרום להפרעה לגולשים אחרים, יש בה בשימוש בתכנה זו ורק לעניין היבט זה ביצוע של העבירה המיוחסת לנאשם.

לכן, יובהר שנית כי זיכיתי את הנאשם מביצוע עבירה לפי סעיף 2(1) לחוק המחשבים בגין הפצת המלל, ואני מוצא אותו אשם בעבירה זו אך ורק בגין השימוש בתכנה זו, שכן שימוש בתכנה זו של הצ'ט פולדר יש בה כדי לגרום שלא על פי כוונת מפעיל האתר להדפה שלא כדין ושלא כמוסכם של מסרים אלקטרוניים שנשלחים לאתר על ידי העושה בה שימוש על פני מסרים שנשלחים על ידי משתמשים אחרים שלא עושים בה שימוש, ובכך בעצם השימוש בתוכנה זו במודע כשהיא מקנה עדיפות על פני אחרים ודוחקת אחרים הצידה באה לעולם העבירה שביצועה מיוחס לנאשם, שהינה עבירה תוצאתית מעצם טיבה ומעצם נוסחה.

קרי, כתוצאה מעשיית שימוש בתכנה זו באה לעולם התוצאה המעדיפה את המשתמש בה על פני אחרים וחוסמת אולי את האתר, ובכך באים לעולם השיבוש וההפרעה.

 

אשר לאישום שני, העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

במועד המתואר בכתב האישום, וכן בחודש דצמבר 2001 ועד 15.8.01 גלש הנאשם ברשת האינטרנט כשהוא עושה שימוש שלא בהסכמה, שלא בידיעה ובמרמה בשמות משתמש ובסיסמאות כניסה השייכים לאחרים.

שמות וסיסמאות שבעבורם שולמו כספים.

 

במהלך כניסותיו לרשת האינטרנט בין אם באמצעות סיסמאות לשמות אלה ו/או  בשמו שלו עשה שימוש הנאשם בתכנת סי.יו.בי 7, תכנה שבאמצעותה ניתן ללקט מהרשת שלא כדין ושלא בהסכמה שמות וסיסמאות של גולשים תמימים ליירטם ולעשות בהם שימוש שלא בהסכמה ושלא בידיעה של המשתמשים החוקיים.

בנוסף, נהג הנאשם במספר רב של פעמים לשגר למחשביהם של גולשים אחרים תכנות "תכנות וירוס" שמעצם טבען כאשר הן מגיעות למחשב אחר אליו הושלכו ו/או בו הושתלו נגרם נזק למחשב האחר ולתכנה האגורה בו.

באמצעות שימוש בוירוס נגיף קיבל הנאשם במרמה שלא כדין ושלא בהסכמה שמות של גולשים אחרים הקשורים לחברת אינטרנט זהב באתר האינטרנט, כאשר שווי השימוש הבלתי חוקי אותו ביצע הנאשם בשמות ובסיסמאות של אחרים הוא 20,000 ₪ ו/או טובת הנאה, גלישה תחת שמות וסיסמאות של אחרים שלא כדין ושלא בהסכמה.

הנאשם כזכור הודה לכן במעשים אלה בהם הודה באו לעולם כל העבירות שביצוען מיוחס לנאשם בסעיף העבירות לאישום 2.

 

לכן, הנאשם יורשע בעבירות הבאות:

1.         קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

2.         שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב, עבירה לפי סעיף 2 לחוק המחשבים, תשנ"ה 1995.

3.         חדירה שלא כדין לחומר מחשב, עבירה לפי סעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה 1995.

4.         עבירת נגיף מחשב, עבירה לפי סעיף 6(ב) לחוק המחשבים, תשנ"ו 1995.

 

הסניגור המלומד פעל יפה והציף על פני השטח את כל הנסיבות המקלות והנסיבות המיוחדות של הנאשם, שלשיטתו היה ראוי לעשות בהם שימוש חריג ולא להרשיע את הנאשם.

לא בקלות מצאתי את הנאשם אשם, שכן טיעוניו של הסניגור והעובדות אותם הציג לי הינן חשובות ורציניות, עיקרן אישיותו החיובית של הנאשם, הרקע החיובי והתרבותי בו גדל, משפחתו החמה, האוהבת והדואגת, מעבידו שדיבר עליו רק טובות וחומר אחר שמחמת צנעת הפרט המתייחס לאופי, הרקע האישי ומבנה אישיותו של הנאשם שהונח בפני.

כל אלה חשובים ככל שיהיו אין בהם די כדי להצדיק חריגה מהכלל ולא להרשיע את הנאשם, שכן הנורמות המונחות בבסיס הוראות החקוק אותן הפר הנאשם הינן נורמות הטעונות הגנה מיוחדת, וכוונתי לעבירות המחשב במיוחד.

עסקינן בעבירות שקל מאוד לבצען עם טיפה תושייה, השכלה, ניסיון וידע מעט מעל הממוצע במיני אתרי הגלישה המיועדים להאקרים וקרקרים למיניהם ניתן ללקט ו/או לפתח ו/או להשיג באמצעות קבוצות דיון תכנות ווירוסים להפצה, ובצנעת הבית בחדר הפרטי ובנוכחות יחסית ניתן במחי הקלדה אחת או שתיים לזכות בטובות הנאה לא מבוטלות ו/או לגרום לנזקים כלכליים לחומרות ולתכנות של אחרים, לשבש את סדרי יומם ולפגוע בפרנסתם של גופים ופרטים.

לשון אחרת, בגין הקלות היחסית לביצוע של עבירות אלה והאתגר השכלי המונח בצידן שהינו גורם מפתה לא מבוטל לאלה השוקלים "להשתובב מעט" ולבצע עבירות אלה.

מוצא אני כי יש להבהיר ולהעביר לכל מסר והגד ברורים וחד משמעים שלא עסקינן בתעלולים ובשובבויות אלא בעבירות שאין להקל בהן ראש.

ככלל, ראוי להחמיר עם עבריינים מסוג זה, שלרובם אין כאמור עבר פלילי.

עיינתי במספר תקדימים המצומצם שקיים בעבירות אלה, ומצאתי שהמורשעים האחרים בתיקים אלה, כמו מר טננבאום, "האנלייזר" המפורסם ומר אובריצגר מת.פ. 12187/01, ביצוע עבירות מעט חמורות יותר מאלו של הנאשם.

היקפן היה גדול יותר, התחכום היה רב יותר, התכנות שהוחדרו שם היו תכנות "מרושעות" יותר מסוג סוסטרוייני המאפשרות למחדיריהם לעשות שימוש באין יודע במחשבי הזולת, כחפצם, לשבשם ולשתול בהם חומר, דבר שהנאשם שבפני לא עשה.

 

נסיבות לקולא מצאתי בכל הממצאים שהגיש הסניגור. לכן, כאמור חרף הנסיבות לקולא שאינן קלות ערך. הערכיות והחשיבות של העברת מסר והגד ברור באשר לחומרתן של עבירות אלה, עבירות המחשב, עדיף והינו דוחה את טיעוני הסניגור לעניין זה חרף חשיבותם וחרף כובד משקלם.

 

לכן, מצאתי לנכון להרשיע את הנאשם.

 

ניתן היום ט' ב אדר ב, תשס"ג (13 במרץ 2003) במעמד הצדדים

 

 

חנן אפרתי, שופט

 

 

התובעת: אני חוזרת על טיעוני התובע מר גבאי מהישיבה האחרונה. בגלל שעבירות מחשב הן עבירות חדשות יחסית שאין עליהן הרבה פסיקה, המרכיב ההרתעתי הוא יותר חשוב מכל מרכיב אחר.

 

הסניגור: לאחר שביהמ"ש הרשיע את הנאשם כל שנותר לי הוא לנסות לשכנע את ביהמ"ש לגבי רכיבי העונש הצפויים. הסכום המדובר של 20,000 ₪ מדובר בהערכה של חברות האינטרנט שנעשו לפי חישוב של תעריף מקסימלי ולא לפי חישוב של משתמש. אבקש שביהמ"ש יתחשב בעובדה הזאת. לגבי עונש של מאסר בפועל או מאסר בעבודות שירות, אני חושב שזה לא מתאים בנסיבות העניין. מדובר באדם שהוא פגיע במיוחד. שירות המבחן התייחס אליו והתייחס לעניין עתידו והעסקתו בעתיד. אני חושב שעונש ממשי במובן של מאסר בפועל בעבודות שירות או במאסר יביא לנזק בלתי הפיך. אבקש מביהמ"ש לדאוג לשלומו של הנאשם ולהימנע מהטלת עונש כזה. אבקש שביהמ"ש יתחשב במצב הכלכלי הקשה של המשפחה, שכן האבא מובטל ומתקיים מקצבת הביטוח הלאומי.

 

הנאשם: אין לי מה להגיד.

 

גזר דין

לפני נאשם צעיר ללא עבר פלילי, בן למשפחה מכובדת, נורמטיבית, מתפקדת למופת.

לנאשם יש בעיות מסוימות שלא יורחב עליהן הדיבור. הן באו לכלל ביטוי בתסקיר ובחוות הדעת שהגיש הסניגור.

עדי האופי שהעידו חיזקו את התרשמותי שלא מדובר במשפחה עבריינית ולא מדובר בעבריין מועד אלא בצעיר מבולבל.

על סף גיל ההתבגרות ובתחילת ההתגברות ו/או מעט לאחריה חי בחברה הישראלית בתנאים הקשים של מציאות חיינו דהיום ואפשר שאירועי התקופה באופן עקיף פגעו גם בו, שכן בגין מבנה אישיותו כעולה מהחומר שהוגש לעיוני הינו מעט יותר פגיע מאחרים.

מאידך גיסא, צדקה התובעת וצדק התובע שלפניה שטען לעונש והפנה את תשומת לבי לכך שמדובר בעבירות חדשות, עבירות שקל לבצען ושיש לעשות הכל כדי לגדור גדר לפני אלה השוקלים למעוד ולגלוש תרתי משמע אליהן.

לכן, לאחר שעיינתי פעם נוספת בתסקיר, שמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי שנית את חוות הדעת ועדיות האופי, נראה לי שניתן לאזן ולהעביר מסר מרתיע גם מבלי לפגוע בנאשם.

 

לכן, אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

א.        18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים החל מהיום על כל עבירת מרמה ועל כל עבירת מחשב.

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 15,000 ₪ להימנע למשך שנתיים החל מהיום מביצוע כל עבירת מרמה וכל עבירת מחשב.

            אם לא יחתום, ייאסר לארבעה חודשים. 

ג.         פיצוי כספי למתלוננים, ספקי האינטרנט תפוז ונענע, על סך 10,000 ₪, 5,000 ₪ לכל ספק.

            הפיצוי ישולם בארבעים תשלומים חודשיים שווים ורצופים, וזאת בגין המצב הכלכלי הקשה הקיים היום החל מתאריך 1.6.03.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ט' ב אדר ב, תשס"ג (13 במרץ 2003) במעמד הצדדים.

 

 

חנן אפרתי, שופט