הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

האינטרנט בלי יצחק רבין

 

27/10/2004 | גיליון מספר 74 | halemo

 

השבוע, לקראת יום השנה לרצח יצחק רבין, ביקשנו לבדוק כיצד הייתה נראית רשת האינטרנט אם יצחק רבין היה חי. כיצד לכתו בטרם עת של המנהיג האהוב השפיעה לרעה על רשת האינטרנט ועל ציבור הגולשים. האם יצחק רבין הבין ואהב מחשבים? האם זכה בחייו לגלוש ברשת האינטרנט?

 

 

לשם כך נפגש כתבינו עם אנשים שהיו קרובים ליצחק בימים שלפני הרצח, כדי לשמוע מהם ממקור ראשון כיצד יצחק רבין התייחס למחשבים וכיצד אוטוסטרדת המידע הייתה נראית כיום אם יצחק היה חי.

 

 

אינטרנט במשרד ראש הממשלה

 

איתן האב (hub) היה בימים שלפני הרצח, יועץ המחשוב והרשתות במשרד ראש הממשלה. הוא היה בין העדים הבודדים לאירוע שבו ראש הממשלה קיבל את הבשורה הקשה כי שמו וכתובתו האמיתיים של ראש השב"כ נמצאים חופשי ברשת האינטרנט.

 

שאלה: איתן, איך רבין המנוח התייחס למחשבים?

 

איתן: "ליצחק הייתה גישה ידידותית מאוד למחשבים. בל נשכח שיצחק היה זה שבתקופתו חוקקו את חוק המחשבים. יצחק היה משתמש נלהב של תוכנת חלונות 3.11. בשעות הפנאי שלו הוא אהב מאוד לשחק סוליטר. לצערי, הוא לא הספיק להתנסות בחלונות 95 בגלל הרצח הנורא.

 

אני זוכר שכבר בביקורו המדיני בארה"ב הוא שמע מסגן הנשיא אל גור איך בא האינטרנט לעולם. זה היה בשנת 1993, ואילמלא ההתעסקות בישראל עם פרוייקט אוסלו, אני מניח שעם ישראל היה מקבל אינטרנט מסחרי כבר שנתיים קודם. יצחק התלהב מאוד מרשת האינטרנט.

 

רק בתחילת שנת 1995, לאחר שכבר נחתמו ההסכמים עם אש"ף, התפנה יצחק לאשר את האינטרנט ודאג להכניס אותו לכל בית בישראל. "מרששת רבין" זאת המורשת האמיתית שלו".

 

שאלה: ולמידע הרב ברשת אינטרנט הוא היה חשוף?

 

"בוודאי. אני זוכר שיום אחד נכנס ללשכתו של יצחק היועץ הביטחוני שלו וסיפר לו ששמו המלא וכתובתו האמיתית של ראש השב"כ נמצאים חשופים ברשת האינטרנט לעיני כל. יצחק לקח את התדפיס ועיין בו.

 

יצחק ממש האדים מכעס. התגובות שלו היו ממש קשות וכעוסות. הוא התחיל לקלל. אחר כך הוא הצית סיגריה רביעית וביקש מהמזכירה שתמזוג לו כוסית ויסקי כדי להירגע.

 

שאלה: "הוא בטח כעס נורא שכל עם ישראל יודע את הכתובת הפרטית של ראש השב"כ, לא? זה הרי ממש פגיעה בביטחון, לא?"

 

איתן: "דווקא לא היה אכפת לו שכל עם ישראל ידע את הכתובת של ראש השב"כ. הבעיה הייתה שבתיק האישי של כרמי (ראש השב"כ דאז) נכתב שהוא גר בכוכב יאיר, ואילו באינטרנט נכתב שמקום מגוריו הוא במבשרת ציון שבמבואות ירושלים. אתה מבין את זה? יצחק, כמעבידו של האיש, שילם לו דמי נסיעה גבוהים מדיי בגלל רישום לא נכון של מקום מגורים.

 

יצחק ממש התרגז על בזבוז כספי ציבור. הוא זימן ללשכתו את ראש השב"כ ונזף בו. ראש השב"כ נאלץ להודות שמה שכתוב באינטרנט זה נכון. רבין הורה לאיש להחזיר את דמי הנסיעה המיותרים שהוא קיבל כל השנים עד ליום ראשון, 5 נובמבר 1995, אחרת הקריירה שלו תחוסל. התגובה של רבין לנושא הייתה ממש קשה ואמוציונלית. אפילו לאה רעייתו המנוחה שעברה במקרה בלשכה, לא הצליחה לשלוט בתגובות הכעוסות והנרגזות שלו. כל פעם שניסו להרגיע אותו, הוא שלף תגובה קשה חדשה".

 

שאלה: וראש השב"כ החזיר את הכסף למדינה?

 

איתן: "אני לא יודע. הכל נעצר במוצאי שבת, 4 נובמבר. אחרי הרצח הנורא, זה כבר הפך לפרט שולי".

 

שאלה: ואיך לדעתך היה נראה האינטרנט היום אם רבין היה חי?

 

איתן: "אני מאמין שהאינטרנט היה נראה הרבה יותר טוב. אתרי התוכן היו הרבה יותר נקיים. התגובות לכתבות היו יותר מעודנות. לא הייתה שולטת שפת הביבים כזו כמו שרואים בתגובות באתרי התוכן. הייתה תרבות דיבור. הייתה מתפתחת תרבות שיחה. הימין הקיצוני לא היה שולט בטוקבקים כמו היום. הדיונים היו מתנהלים כמו במפלגת העבודה. בתרבותיות".

 

  

מחשוב ענף הטניס

 

יצחק רבין אהב נורא לשחק טניס. בכל שבת בבוקר הוא ורעייתו לאה היו נוסעים למרכז הטניס ברמת השרון כדי לשחק קצת. באותה עת, גם מרכז הטניס הותיק עבר תהליך מחשוב, תהליך שלא פסח גם על רבין השחקן.

 

אורי סרק שימש כאחראי המחשוב במרכז הטניס ברמת השרון. הוא היה זה שכתב את הסקריפט למכונה הממוחשבת שיורה כדורי טניס. הוא היה זה שגם התקין מחשב תוצאות חדיש בכל מגרש. ביקשנו לשוחח עמו מעט על יצחק רבין.

 

שאלה: איך הליך המחשוב של מרכז הטניס השפיע על יצחק?

 

אורי סרק: "בתחילה יצחק קצת הסתייג מהליך המחשוב. אני זוכר שהוא לא סמך על מכונת הכדורים הממוחשבת החדשה שהכנסתי למרכז. לטענתו היא ירתה כדורים בקצב מהיר מדיי בשבילו.

 

כבר בימים הראשונים ביקשתי להדגים ליצחק את המערכת הממוחשבת. יצחק עמד עם המחבט שלו והמתין לכדורים שיגיעו אליו כדי לחבוט בהם. אני עמדתי בצד וראיתי איך יצחק, שהיה שחקן טניס מקצועי מאוד, מתאמן בחבטות.

 

כבר באימון הראשון קרתה תקלה בתוכנית שיורה את הכדורים. רבין נופף לקהל שהיה שם במגרש, הסתובב אחורה וקיבל כדור אחד בגב. הוא לא הספיק לצעוק מכאב, ואז חטף כדור נוסף בגב התחתון. אחד המאבטחים צעק "סרק, סרק". גם מאבטח שהיה ליד הקהל צעק "סרק, סרק". כששמעתי שקוראים לי, מיד הגעתי למחשב. לחצתי על לחצן הריסט (reset) והפסקתי את פעולתה, לא לפני שזו פלטה עוד כדור לכיוון בית החזה של יצחק.

 

יצחק גנח מכאבים. יורם, המאבטח האישי שלו, ודמתי הנהג ישר הכניסו אותו לאוטו ולקחו אותו לרופא המשפחה, ד"ר יהודה היס, כדי שיבדוק אותו. ד"ר היס לא איתר כל בעיה מלבד  אדמומיות ייתר באזור עמוד השדרה.

 

התקלה עם הסקריפט של מכונת הירייה של הכדורים גרמה לי להכניס במחשב גם מערכת אבטחה חדישה שפיתחתי. לא הייתי מוכן ששוב פעם ראש ממשלה מכהן יחטוף כדורים בגב בלי שלמישהו תהיה שליטה על זה.

 

יצחק היה אדם דגול. הוא שכח מכל עניין כדורי הטניס שפגעו בו בגב. בהמשך לימדנו אותו להתקין רשתות. התקנת רשת על מגרש טניס זה דבר חשוב מאוד. השחקן צריך להכיר את הרשת כדי לשחק טוב יותר.

 

יצחק תמיד היה הסרבר (server) המוביל על המגרש. הוא אהב להגיש את הכדורים לשחקן היריב. היתה לו חבטה מאוד חזקה. היו שחקנים צעירים ממנו שלא הצליחו להפיל אותו. יצחק היה סרבר חזק מאוד".

 

שאלה: איך לדעתך היה נראה האינטרנט היום אם רבין היה חי?

 

אורי סרק: "אם יצחק היה חי, לכל בית בישראל היה פס רחב. יצחק מאוד אהב פס רחב. יצחק תמיד היה משתמש בשני הפסים הרחבים בצידי מגרש הטניס שהיו שמורים רק למשחקי זוגות. יצחק אהב רוחב. יצחק לא אהב את החוקים שהגבילו את רוחב הפס. אין ספק. רוחב פס היה שם המשחק שלו".

 

 

אני אנווט

 

עליזה כהן שימשה כיועצת הפוליטית האישית של יצחק רבין. בשנת 1992 היא עזרה לו להגיע לשלטון ולכהן כראש ממשלה בפעם השניה בחייו.

 

עליזה: "יצחק מאוד התלהב מדפדפן נטסקייפ נביגייטור החדש. אני זוכרת איך תמיד היה צועק על כולם "אני אנווט". אי אפשר היה עליו. הייתה לו שליטה מלאה בניווט. אני זוכרת שהוא ביקר המון באתרי פיגועים. לפעמים הוא לא הרגיש שהזמן ממש גלש. תמיד היה מכנה אותי בחיבה "עליזה מוזילה".

 

רבין היה משתמש כבד בדואר אלקטרוני. הוא קיבל הרבה מסרים מנשיא סוריה, חאפז אל אסד, על כך שסוריה רוצה להגיע להסדר שלום תמורת החזרת רמת הגולן".

 

שאלה: ורבין השיב לו על המסרים הללו?

 

עליזה: "רבין לא השיב למסרים כי הוא לא הבין אותם, אם איתן היה דואג להתקין לו את הפונטים של הערבית הויזואלית במחשב, אולי אסד היה מקבל מסרים חיוביים בחזרה ולא היה מפרש את חוסר התגובה של יצחק כאילו הוא לא רוצה לקנות ממנו שלום. רבין התעלם בצורה כזו מ 500 מסרים לא מובנים שנשלחו מסוריה. פעם אחת יצחק ענה למכתב והשיב בחיוב להצעת השלום, אבל אסד קיבל את המסר בצורה הפוכה".

 

שאלה: ואיך האינטרנט היה נראה היום אם יצחק רבין היה חי?

 

עליזה: "אני מניחה שאם יצחק היה חי, לא היה דואר זבל כמו שיש היום. יש היום כמויות מטורפות של דואר זבל. אצל יצחק רבין זה לא היה קורה. יצחק ידע לחתוך עניינים. יצחק ידע לסנן מכתבים ולא לקנות לוקשים מאנשים שהוא לא מכיר. אין ספק. הדואר זבל של היום זה רק בגלל שהימין בשלטון. אם יצחק היה חי, הדואר האלקטרוני היה נקי יותר".

 

 

אינטרנט ימני קיצוני

 

ביקשנו לברר את סוגיית האינטרנט בתקופתו של יצחק רבין גם עם אחד ממתנגדיו הקשים של האיש. לשם כך שמנו פעמינו להתנחלות מעלה תפוח, כדי לשמוע מהרב עמנואל מוסקוביץ כיצד לכתו בטרם עת של יצחק רבין דווקא תרמה להתפתחותה המואצת של רשת האינטרנט בישראל.

 

שאלה: כבוד הרב, האם אתה מרגיש שינוי ברשת האינטרנט מאז 1995?

 

הרב מוסקוביץ: "ידידי, תסתכל איך האינטרנט התפתחה לטובה מאז לכתו של רבין. בתקופתו של רבין היו לנו מנועי חיפוש? האם בתקופתו של רבין היתה לנו אתרי תוכן רבים כל כך בעברית?  האם היו לנו בכלל פורטלים עבריים? תסתכל על ההבדלים העצומים בין האינטרנט בתקופתו של רבין לבין האינטרנט היום. הבדלים של שמיים וארץ. היום, אפילו למשרד ראש הממשלה יש אתר אינטרנט. זה לא היה בתקופה של רבין.

 

ההסתלקות של רבין מהשלטון עשתה לאינטרנט רק טוב. כולם יודעים את זה, אבל אף אחד לא מעיז לומר את זה כי זה לא פוליטקלי קורקט. רק השמאלנים עדיין מסרבים להכיר בזה. מבחינתם הכל נעצר ב 1995. איפה אתר נטקינג היום? מישהו זוכר אותו בכלל?"

 

שאלה: ומה אתה כאיש אינטרנט ימני קיצוני מציע למוקירי זכרו של רבין האיש?  

 

הרב מוסקוביץ: "אני מציע לכל אנשיו של רבין לחפש בגוגל מי ינענע אותם".

 

 

 

 

 

_______________

(*) הכתבה היא פרודיה צינית ואין להסיק שום דבר ממנה.

 

 

 

 


יצחק רבין ז"ל
 


יצחק משתלט על האינטרנט



אופס, כתובתו של
ראש השב"כ נמצאת
באינטרנט



יצחק חוטף כדור
על מגרש הטניס
 
(צילומים: לע"מ)


 
 
 

 






 

 

 


 

תגובות הקוראים