הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
|
|
מה ? סוביודיצה כבר לא קיים ? פעם, לא
מזמן, בתקופה חשוכה שנמשכה עד לשנת 2001, אסור היה לפרסם עניין אזרחי שהיה תלוי
ועומד בדיון בבית המשפט. אם אדם או גוף תבעו מישהו בתביעה אזרחית, אסור היה
לפרסם דבר בעיתון או בכלי תקשורת אחר מעבר לציון העובדה שהוגש כתב תביעה או כתב
הגנה. האיסור
לפרסום עניין אזרחי או פלילי שתלוי ועומד בבית המשפט, גובה בחוק בתי המשפט (נוסח
משולב) התשמ"ד 1984, בסעיף 71(א) שקבע: 71.
פרסומים מיוחדים (א)
לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית משפט, אם יש בפרסום כדי להשפיע על
מהלך המשפט או תוצאותיו. שלושה
סעיפים קטנים נוספים בחוק קבעו בנוסף כי: (ב)
בעניין פלילי יראו עניין כתלוי ועומד בבית משפט משעה שהוגשה לבית המשפט באותו
עניין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט
התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים. (ג)
איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה
פומבית של בית משפט. (ד)
העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת. רבים
מאמצעי התקשורת הקפידו לשמור על החוק ובכל עניין שנדון בבית המשפט בטלוויזיה או
ברדיו, שלל המגיש את המשך טיעוניו של המרואיין "כדי לא להפר את כללי
הסוביודיצה". שלילה זו מנעה את חופש הביטוי של המרואיין שביקש להתייחס
להליך בבית המשפט. השלילה של
פרסומים של הליכים משפטיים שקורים בבית המשפט מדיי יום, מונע מהציבור מידע
חיוני. גם כאשר יוחס לשופטים בישראל שיפוט מקצועי שאינו מושפע מפרסומים
חיצוניים, אלא רק על פי ראיות שהוגשו, החוק לא שונה. למרות
האיסור להשפיע או להביע דעה על הליכים משפטיים, חוק הסוביודיצה הופר מספר פעמים
ע"י כלי התקשורת, הן בהליכים אזרחיים והן בהליכים פליליים. מקרה ידוע
אחד שבו הוגשה תלונה כנגד כלי תקשורת, היתה תלונתו של עו"ד יורם שפטל אשר
ייצג את ג'ון איוואן דמיאניוק שהואשם ע"י מדינת ישראל כ"איוואן
האיום" ששלח יהודים רבים בתקופת השואה לתאי הגזים במחנות ההשמדה. עו"ד
שפטל התלונן בשנת 1987 במשטרת מרחב ירקון בתל אביב כנגד עיתון ידיעות אחרונות,
עורכו דאז דב יודקובסקי והעיתונאי נח קליגר, בסיקור מגמתי של המשפט של דמיאניוק
בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"פ 373/86). המשטרה, בתגובה לתלונתו של
עו"ד שפטל, השיבה לו שאינה ממשיכה לחוקר את המקרה, ולא תעמיד לדין את נשואי
התלונה. עו"ד
שפטל עתר לבג"ץ (בג"ץ 223/88) כנגד היועץ המשפטי לממשלה, וזה קיבל את
עתירתו ביום 16/11/1989 והורה ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום כנגד
יודקובסקי וקליגר. ביטול הסוביודיצה
בשנת 2001,
התעורר שוב הצורך אצל רבים לבטל את כלל הסוביודיצה. בכנסת הועלו הצעות חוק
לביטול הסוביודיצה, אחת מהן של ח"כ אופיר פינס ממפלגת העבודה וח"כ
זהבה גלאון ממר"צ מיום 6 יוני 2001. כבר ביום 7 פברואר 1994 הועלתה הצעת
חוק ברוח דומה ע"י ח"כ אברהם פורז ממר"צ (סיעת שינוי כיום). הצעת החוק
של פינס וגלאון עברה בקריאה ראשונה ביום 19 ינואר 2001, ולאחר דיון בוועדת החוקה
חוק ומשפט של הכנסת, עברה בקריאה שנייה ושלישית ביום 13 מרץ 2002 (תיקון מספר 32
לחוק בתי המשפט). החוק פורסם
ברשומות ביום 25 מרץ 2002 והפך לחוק רשמי במדינת ישראל. כלל הסוביודיצה לגבי
פרסום הליכים אזרחיים שתלויים ועומדים בבתי המשפט, חלף ועבר לו מן העולם. כלל
הסוביודיצה תלוי ועומד רק כנגד הליכים פליליים שנפתחו כנגד אדם. כותרת סעיף
71 בחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984 שונתה מ"פרסומים
מיוחדים" ל"מניעת פגיעה בהליך פלילי". כך למעשה הופסק האיסור של
החוק לפרסום דעה לגבי משפטים אזרחיים שנדונים בבתי המשפט בישראל. זהו נוסחו
החדש של סעיף 71 בחוק בתי המשפט (השינויים מודגשים): 71.
מניעת פגיעה בהליך פלילי (א)
לא יפרסם אדם דבר על עניין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה
להשפיע על ההליך או על תוצאותיו, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך המשפט או
תוצאותיו לענין סעיף קטן זה, "במטרה" - גם מתוך ראיה מראש את ההשפעה
על ההליך או על תוצאותיו כאפשרות קרובה לודאי. (ב)
יראו עניין פלילי כתלוי ועומד בבית משפט משעה שהוגשה לבית המשפט באותו עניין
בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא
להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים. (ג)
איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה
פומבית של בית משפט. (ד)
העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת. הציבור לא מעודכן בביטול הסוביודיצה
ולמרות
שכלל הסוביודיצה בוטל בחלקו, עדיין רבים מהציבור, ביניהם עיתונאים, עורכי דין
וציבור גולשי האינטרנט אינם מודעים לביטול כלל הסוביודיצה. הדברים
לפעמים מגיעים לאבסורדים כשעורכי דין מגישים בשם לקוחותיהם תביעות על הפרת כלל
הסוביודיצה שכבר לא קיים. הגדיל לעשות מרשו של הבעלים של קבוצת הכדורגל של מכבי
תל אביב לוני הרציקוביץ', שהגיש תלונה למשטרה על הפרת כלל הסוביודיצה. ראשית
המקרה המדובר הוא שלוני הרציקוביץ' התראיין בחודש אוגוסט 1999 לעיתון ידיעות
אחרונות והשווה את עיתונאי הספורט כעכברים שמציפים רעל ושטנה לכל עבר, תוך הסטה
שיטתית של אוהדים, בכללם הרבה בני נוער. עיתון העיר
בתגובה לדבריו של הרציקוביץ' כתב עליו במדור הספורט באמצעות עורכו שאול ביבי
והכתב איתן בקרמן "העכבר הוא עירום". הכתבה לוותה בתמונת ענק של
הרציקוביץ', ובצדה הכיתוב: "הרציקוביץ'. נזק". בחודש
ספטמבר 1999 הגיש לוני הרציקוביץ' כנגד עיתון "העיר" של רשת שוקן
תביעה על לשון הרע שפרסם כנגדו בעיתון. סכום התביעה עמד על 2,000,000 ש"ח. שופט בית
המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ארנון סטרשנוב שדן במקרה, פסק לטובתו של
הרציקוביץ' בחודש מאי 2002, סכום פיצויים של כחצי מליון ש"ח, ואף תקף את
התקשורת על כך. הסכום שנפסק לטובת הרציקוביץ' הוא הגבוה ביותר שנפסק לטובת אדם
יחיד שתבע על לשון הרע. עיתון העיר
ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, והשופט ברק נבחר לדון בערעור. בינתיים,
העיתונאי עו"ד משה גורלי, לשעבר דובר בתי המשפט, פרסם בעיתון
"הארץ" ביקורת על פסק הדין של סטרשנוב, ועל התעלמות סטרשנוב מהפרסום
של הרציקוביץ' בעיתון ידיעות
אחרונות. בעקבות
פרסום המאמר של משה גורלי הגיש הרציקוביץ' תלונה במשטרה, על עבירת סוביודיצה,
וטען כי המאמר מנסה להשפיע בצורה לא הוגנת על בית המשפט לקראת שמיעת ערעורו של
עיתון "העיר" על פסק הדין. לאחר חקירה
קצרה, התברר למשטרה ולהרציקוביץ' שחוק הסוביודיצה לגבי הליכים אזרחיים כבר לא
קיים, והעיתונאי משה גורלי לא עבר כל עבירה בכך שפרסם את דעתו על הפסיקה
והערעור. תפנימו: הסוביודיצה לגבי הליכים אזרחיים כבר לא קיים
וכך, כבר
שנה וקצת, חוק הסוביודיצה לגבי הליכים אזרחיים כבר חלף ועבר לו ממדינת ישראל.
חופש הביטוי של האזרח הקטן קיבל חיזוק והוא יכול בכל עת להביע את דעתו על עניין
אזרחי שתלוי ועומד בבית המשפט. האזרח הקטן
יכול לכתוב את דעתו בפורומים ברשת האינטרנט על משפט אזרחי שמתקיים, בלא לתת דין וחשבון על כך לאף אחד. לא
למשטרה, לא לפרקליטות וגם לא לבעלי הדין. חוק הסוביודיצה (לפרסום הליכים אזרחיים) בטל ומבוטל ! |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
