הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
אל תתנו לעובדות (או לדודי) לבלבל אתכם ביום ראשון
06/04/2003 התפרסמה כתבה של דודי גולדמן בעיתון ידיעות אחרונות וכן באתר ynet בקשר לאדם אוסבורן,
ממציא המחשב הנייד הראשון בעולם. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2533413,00.html בכתבה נפלו
כל כך הרבה שגיאות ונכתבו עובדות לא נכונות, שמצאתי לנכון לכתוב אותן ולהבהיר: דודי
כותב: "השנה
היא 1977 וחברת אינטל, אז סטארט-אפ קטן ונידח מאורגון, הוציאה לשוק את
המיקרו-מעבד הראשון שלה, שנקרא 4004. את חוברת ההדרכה וההפעלה של המעבד כתב מהגר
בריטי צעיר, אדם אוסבורן, מאוניברסיטת ברקלי היוקרתית בקליפורניה." והעובדות
הנכונות הן: אינטל
הוציאה את מעבד 4004 כבר בשנת 1971. בשנת 1977 היא לא היתה חברה נידחת או סטארט
אפ, אלא מעצמת ייצור של מיקרו מעבדים לתעשיית המחשבים. כבר בשנת 1974 אינטל
הוציאה לשוק את מעבד 8080, מיקרו מעבד שתוכנן לשימוש כללי. בניגוד ל 4004 שעיבד
שני מספרים בני 4 סיביות בזמן של 11 חלקי מיליון של שניה, ה 8080 עיבד 8 סיביות בזמן של 2.5 חלקי
מיליון של שנייה. בהמשך יוצר שבב 8085 של אינטל ואחר כך, 8086 ו 8088. דודי
כותב: באותה
תקופה בארה"ב (1977), בכל המדינה, יש כמיליון מעין מחשבים אישיים - אם כך
אפשר לקרוא היום לגרוטאות האיטיות, שלרובן לא היה דיסק קשיח, וכללו כונן דל-נפח
בגודל חמש ורבע אינטש עם צגים קטנים, ברזולוציה מזעזעת (במקרה הטוב), או עם
חיבור לטלוויזיה, ששימשה כצג מקרטע (במקרה הפחות טוב) והעובדות
הנכונות: המחשב
האישי הרשמי של יבמ נוצר בשנת 1981. מחשבים קודמים שנחשבו כאישים היו המחשב של
אפל. המחשב האישי הראשון היה מחשב האלטייר שנוצר בשנת 1975 ע"י חברת מיטס
מאלבקורקי שבניו מכסיקו. כבר אז, האלטייר נבנה משבב 8080 של אינטל (ולא משבב
4004 העתיק משנת 1971). מחשב האלטייר לא כלל מסך או דיסק או מקלדת, אלא
סוויצ'ים. ביל גייטס, אז גאון צעיר, כתב לו את תוכנת הבייסיק. דודי
כותב: האוסבורן1,
בגודל של מזוודה גדולה, כלל את מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר דאז למחשבים אישיים,
סי-פי/אם מתוצרת דיג'יטל ריסרץ', תאגיד התוכנה הגדול בזמנו למחשבים אישיים.
הנערים ביל גייטס ופול אלן, מייסדי מייקרוסופט - אז חברת תוכנה זעירה עם ארבעה
עובדים (כולל מזכירה) מניו-מכסיקו - חלמו באותם ימים על היום שבו הם יהיו גדולים
וחשובים כמו דיג'יטל ריסרץ' וייצרו מערכת הפעלה סטנדרטית למחשבים אישיים. והעובדות
הנכונות: מערכת
ההפעלה CP/M
אף פעם לא עבדה על שבב 4004 (אם אכן מחשב האוסבורן1 נבנה עליו), אלא על מעבד
8080 של אינטל. חברת דיגיטל ריסרץ' לא היתה תאגיד תוכנה גדול, אלא חברה קטנה
מקליפורניה. דודי
כותב: וחוץ מזה
היה לו עכבר, שכן סי-פי/אם היתה מערכת הפעלה גרפית וידידותית, בניגוד לדוס, שהיתה
מערכת הפעלה בלתי ידידותית בעליל. את העכבר, אימץ אדם אוסבורן לאחר שערך ביקור
בפארק (פארק המדע שהקימה זירוקס בפאלו-אלטו בעמק הסיליקון, שם פותח העכבר
הראשון). והעובדות
הנכונות: מערכת
ההפעלה CP/M
לא היתה גרפית ולא ידידותית. היא למעשה היתה כמו דוס עם שורת פקודה. מערכת
ההפעלה דוס נבנתה על בסיס מערכת ההפעלה CP/M. אף מחשב אז לא עבד עם עכבר. המחשב הראשון שעבד עם עכבר היה
מקינטוש של אפל, שקנתה (בחינם) את הרעיון מחברת זירוקס, יצרנית מכונות צילום שלא
ידעה מה לעשות עם מערכת ההפעלה הגרפית שמהנדסיה תכננו למכונות הצילום. הקדימו את
זמנם... אגב, דוס לא היתה קיימת ב 1977, אלא ראתה אור בשנת 1981 ביחד עם המחשב
האישי הראשון של יבמ. דודי
כותב: זה היה
מודל עסקי נועז, חדשני, שלא היה קיים עד אז: מכירה של פתרון כולל, ולא רק של
ברזלים. הרעיון היה: קנה מחשב - קבל סט שלם של תוכנות חינם. או להיפך: קנה
תוכנות ישומיות חשובות, וקבל מחשב נישא חינם. הקונספט של מכירת מחשב, הכולל כבר
בתוכו את כל התוכנות הנחוצות לאדם, היה חדש לגמרי והעובדות
הנכונות: לא היו סט
של תוכנות למחשבים. בייחוד לא למחשב עם מעבד 4004. למשל, יישום המחץ למחשבים אישיים
כמו הגליון האלקטרוני, ראה אור ררק לאחר שנת 1981. למה יש לי
הרגשה שדודי נפל קורבן לאגדה אורבנית ? |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|