הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

עו"ד שמחה ניר, אחד מאושיות האינטרנט בישראל, סולק מלשכת עורכי הדין

07/08/2003 | גיליון מספר 21

halemo

בהחלטה תמוהה, החליט בית המשפט העליון שלא להתערב בהחלטה השערורייתית של לשכת עורכי הדין בישראל לסלק משורותיה לשלוש שנים את עו"ד שמחה ניר, והשאיר על כנה את ההחלטה לפגוע במקצועו ובפרנסתו של אחד מאושיות האינטרנט בישראל, עו"ד שמחה ניר, עורך אתר האינטרנט המשפטי קימקא.

אתר קימקא, אתר ביקורת על משפט, חוק ותעבורה

http://www.quimka.com

עו"ד שמחה ניר הוא מומחה לדיני תעבורה. ברשותו ידע רב על מערכת המשפט ובתי המשפט לתעבורה. את המידע שלו על עוולות המערכת, חולק עו"ד ניר באתר אינטרנט שהקים לפני מספר שנים, ונקרא בשם "קימקא".

חלקכם הקוראים בוודאי קיבלו ברשימת תפוצה כלשהי מידע כיצד לעבוד עם המערכת המשטרתית והמשפטית בבתי משפט לתעבורה. חלקכם לא יודעים, שחלק מהמידע הזה נכתב על ידי עורך דין המתמחה בדיני תעבורה.

האתר קימקא נמצא כבר זמן רב ברשת האינטרנט, ולמרות שהוא לא כליל השלמות העיצובית, הוא מכיל תוכן רב בנושאי תעבורה. כמו כן, מכיל האתר ביקורות מושחזות כנגד מערכות שונות הקיימות במדינה כמו לשכת עורכי הדין, בתי המשפט והמשטרה.

עו"ד שמחה ניר מעלה מדיי פעם לאתר שלו מאמר המסביר בבהירות רבה את כישלונות המערכת המשפטית, את הבאגים שלה. את עו"ד שמחה ניר אפשר גם לקרוא בחלק מהפורומים המשפטיים הקיימים ברשת האינטרנט הישראלית.

המאמרים של עו"ד שמחה ניר באתר קימקא נקראים גם על ידי קברניטי מערכת המשפט בישראל, מה שגורם לכך שהמערכת וראשיה לא אוהבים אהבה רבה את הביקורת המושחזת של עורך אתר קימקא.

חלק מהביקורת מופנית כלפי שופטים, כולל שופטי בית המשפט העליון כמו הנשיא אהרון ברק. חלקה של הביקורת מופנית כלפי לשכת עורכי הדין, אותה לשכה שבה כל עורך דין ישראלי העוסק במקצוע, חייב להיות חבר בה ללא אפשרות לא להיות בה חבר.

לשכת עורכי הדין מסלקת

ביום 7 אפריל 2003, החליט בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לסלק את עו"ד שמחה ניר מחברות בלשכה לשלוש שנים ולשנה על תנאי, זאת לאחר שהוגשה כנגד עו"ד ניר תלונה על כך ששלח מכתב אזהרה לראש ההוצאה לפועל, הרשם ישי קורן. עו"ד שמחה ניר הזהיר את הרשם כי "בכל נזק אשר ייגרם לי בתיק זה, אתה תשלם אותו מכיסך הפרטי".

בתגובה למכתב של עו"ד ניר, נשלח מכתב תגובה מאת רשם ההוצאה לפועל ישי קורן אל עו"ד ניר ובו נכתב כי "אם סבור החייב שנפל פגם בהליכים שבפני, יואיל להגיש בקשה בצירוף תצהיר ערוך כדין". בהמשך מכתב התגובה הוגדר מכתבו של עו"ד ניר "בקשה חצופה שאינה ראויה לעורך דין, ויש בה משום איום וניסיון להטלת מורא". ראש ההוצאה לפועל שיגר העתק מהחלטתו להנהלת בתי המשפט וללשכת עורכי הדין.

בהמשך לתגובה, שלח שוב עו"ד שמחה ניר מכתב תשובה אל הרשם ישי קורן.

המקרה הגיע לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב. בירור הקובלנה התקיים בפני בית הדין המשמעתי המחוזי ביום 9 ינואר 2003. עו"ד שמחה ניר בחר שלא להגיע לדיון ובסופו של ההליך, הוחלט להרשיע את עו"ד ניר בעבירות שיוחסו לו.

בהמשך גזר לו בית הדין של לשכת עורכי הדין, ברוב דעות, שנתיים של השעיה, שנתיים השעיה על-תנאי, וקנס בסך 10,000 ש"ח.

עו"ד שמחה ניר שלא השלים עם פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי, ערער עליו בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, וכך עשה גם הוועד המחוזי אשר סבר כי העונש שנגזר למערער נוטה לקולא.

בית הדין הארצי דחה בפסק דין מפורט ומנומק היטב את ערעורו של עו"ד שמחה ניר, ומאידך קיבל את ערעור הועד המחוזי. כתוצאה מכך הועמד עונשו של המערער על שלוש שנות השעיה בפועל ושנה אחת על תנאי. בית הדין השתמש בסמכותו על פי סעיף 78(א) לחוק לשכת עורכי הדין, והורה כי המערער יושעה זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בערעור אם יוגש.

ערעור לבית המשפט העליון

לבית המשפט העליון הוגשו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי. את האחד (על"ע 3832/03) הגיש הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, והוא כוון כנגד קולת העונש.

את הערעור האחר (על"ע 3954/03) הגיש עו"ד שמחה ניר, ובו הוא עתר לבטל את הרשעתו, ולחילופין, להקל בעונשו. במהלך הדיון שהתקיים ביום 7 יולי 2003, הסכים הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין לחזור בו מערעורו. הערעור של עו"ד ניר נותר לדיון.

בהחלטה מנומקת שניתנה ביום 4 אוגוסט 2003, שנכתבה על ידי כבוד השופט אדמונד לוי (ואליה הצטרפו בהסכמה השופט תאודור אור והשופטת אסתר חיות), הוחלט לדחות את ערעורו של עו"ד שמחה ניר.

הנימוקים העיקריים לדחיית הערעור היו עקב העובדה כי מדובר בהתנהגות עקבית (שלילית) של עו"ד שמחה ניר "הנמשכת שנים, ללמדך כי הוא לא למד דבר מההליכים אשר היו מנת חלקו, ולא שינן את לקחם".

בית המשפט הוסיף בפסק הדין כי "נראה כי גם היום נותר עו"ד שמחה ניר נאמן להשקפתו כי במעשיו לא דבק רבב, ומדובר בביקורת מותרת גם אם היא נאמרת בלשון שאינה ערבה לאוזנו של השומע."

בית המשפט דחה את הערעור.

פסק הדין המלא, כאן

http://62.90.71.124/Files/03/540/039/o10/03039540.o10.HTM

דעה אישית

סילוק עורך דין פעיל מחברות בלשכת עורכי הדין הוא פגיעה ביכולת הפרנסה של האדם. עורך דין בישראל אינו יכול לעסוק במקצוע ולייצג לקוח ללא חברות בלשכת עורכי הדין. חברות בלשכת עורכי הדין היא לא זכות אלא חובה מתוקף חקיקה ישראלית. פגיעה כזו היא כנגד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.

אדם המואשם בביזיון בית המשפט משלם קנס או נכלא למספר שעות או ימים, אבל אף אחד במערכת המשפט לא מעלה על דעתו לפגוע בפרנסתו.

לשכת עורכי הדין ומערכות המשפט אינן מוכנות עדיין לקבל ביקורת נוקבת של חבר בלשכה, במיוחד לא כזה שפתח אתר אינטרנט ודעתו נשמעת לא רק בחוגים הפנימיים ובקליקה, אלא גם בפני הציבור כולו.

הביקורת "ההוגנת" וכזו שחייבת להיאמר ב"לשון מנומסת" (על פי פסק הדין) ובלשון "אדיבה" (על פי סעיף 255 לחוק העונשין) כבר אינה מתאימה לעידן האינטרנט שבו חייבים להקצין ביקורת על מנת שזו תתפוס ותובן על ידי הציבור הרחב.

אולי הגיע הזמן שמערכת המשפט ולשכת עורכי הדין תתאים את עצמה לעידן שבו לכל אדם ומשפטן יש את זכות חופש הביטוי, ותגיב בפחות חומרה ופגיעה לדברי ביקורת שמטיחים בה אנשים מאותו המקצוע.

ושוב, אם פספסתם את הקישור לאתר "קימקא"

http://www.quimka.com