הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

דוור העורך

14/08/2003 | גיליון מספר 22

halemo

מספר מנויים

גיליון מספר 22 של דואר חשמלי נשלח ל 518 מנויים.

פאשיזם כלכלי

מדינת ישראל הנמצאת בצרות כלכליות, החליטה להעמיק את הגבייה בתחומים שונים. אם בעבר, אדם שהיה חייב כסף למדינה, תשלומים שלא שולמו, קנסות, פיגורים ושאר מיני מסים, למדינה היו דרכים לגיטימיות לגבות ממנו את התשלום.

במדינת ישראל קיימים בתי משפט ולצידו של כל בית משפט שלום, שוכנת לשכת הוצאה לפועל שתפקידה להתמקד בגביה של כספים שחייבים אזרחים לאזרחים אחרים או למדינה.

מדינת ישראל נהנית מחוקי גביה לטובתה. כך היא למשל פקודת המסים המנדטורית, המאפשרת לכל רשות במדינה, לגבות את המגיע לה על פי אותה פקודה. למשל, אם לא שילמתם ארנונה לרשות המקומית, זו יכולה להפעיל את פקודת המסים ולעקל מביתכם רכוש או לעקל דרך צד ג נכסים שלכם, למשל את חשבון הבנק שלכם.

אזרח כלשהו שהמדינה חייבת לו כסף, אינו זוכה בפריבילגיה הזו, והוא נאלץ לתבוע את המדינה בבית המשפט. גם לאחר שברשותו פסק דין, הוא לא תמיד יראה את הכסף. הוצאה לפועל שתפקידה לממש פסקי דין, אינה פועלת נגד מוסדות אחרים של המדינה. אי אפשר לעקל או לעצור פקיד ועובד מדינה.

כיום, כאשר המצב הכלכלי של האזרחים במדינה הוא בכי רע, גם מצבה הכלכלי של המדינה הוא בכי רע. תחזיות האוצר לגבי גביית מסים נופלות, והקופה המתדלדלת של האוצר, מתדלדלת יותר.

מה שאזרחים רבים במדינה עדיין לא יודעים הוא שבשנות ה 2000, כסף הרבה יותר חזק מחיים. המדינה יודעת את זה. אתם עדיין לא.

כאשר בקופת המדינה חסר כסף, הדבר מאיים קיומית על המדינה ומאיים יותר על קברניטיה. המדינה יכולה לחיות עם 500 הרוגים בכל שנה מפיגועים. המדינה יכולה לחיות עם 100 הרוגים בתאונות דרכים בכל חודש. המדינה יכולה לחיות עם קורבנות מערכת הבריאות הקורסת. המדינה גם יכולה להתקיים באדישות מול אזרחים שהתאבדו על רקע כלכלי. ההרג הזה לא מאיים על קיומה של המדינה.

הכלכלה הקורסת וחוסר ההכנסות מאיימים הרבה יותר.

כאשר מדינה דמוקרטית או פסודו דמוקרטית מרגישה באיום כלשהו, היא מתחילה להתגונן מפני האיום. ככה קמו מדינות פאשיסטיות בעולם במאה שעברה. כאשר האיום נגרם אקטיבית על ידי אזרחים נמרצים או פסיבית על ידי אזרחים אדישים, המדינה מתחילה לרדוף את האזרח.

מדינת ישראל נמצאת במשבר כלכלי, אולי אחד החמורים ביותר ב 50 השנה האחרונות. על מנת להציל את הכלכלה הקורסת, קברניטיה הכלכליים של המדינה, שר האוצר ופקידיו בגיבוי ממשלתי, מקצצים לאזרח הקטן והחלש את הקצבאות.

מאבק המשפחות החד הוריות לא כל כך מזיז לממשלה. מגזרים חלשים אחרים לא מרימים קול צעקה, ומדיי פעם מפציעה לה כתבה חברתית בטלוויזיה או בעיתון על העוול החברתי שנוצר.

אבל הקיצוץ אינו פותר את הבעיה הכלכלית של המדינה. כשאין עבודה ויש 300,000 מובטלים ברחובות, אז גם אין הכנסות לביטוח לאומי ולמס הכנסה. הצריכה האישית יורדת. הכנסות המע"מ קטנות. עסקים קטנים נסגרים. עצמאים מפסיקים לשלם מסים. הקופה הגדולה של המדינה אינה צוברת מספיק כסף. המדינה מרגישה מאוימת.

וכשמדינה מרגישה מאוימת מבפנים, המדינה הופכת לפאשיסטית.

כדי להעמיק את הגבייה של המע"מ, מס הכנסה ואגרת הטלוויזיה, מוקמות להן בצידי הדרכים עמדות משטרה, כאשר לכל שוטר מתלווה גובה מס, שתפקידו בחסות השוטר, זה לבדוק האם האזרח שכעת מוגבל בתנועותיו בניגוד לחוק יסוד, חייב כסף למס הכנסה, למע"מ או לרשות השידור.

אם גובה המס מחליט שאותו נהג שנעצר חייב כספים למדינה, מכוניתו נלקחת ממנו. בינתיים לא עוצרים אותו מכיוון שבתי המעצר מלאים באנשים. הנהג משוחרר ויכול ללכת ברגל הביתה. בלי משפט. בלי ראיות. בלי צדק.

משטרת ההגירה, גוף חדש של המדינה הפאשיסטית הצעירה, עוצר אנשים שחורים וצהובים ברחובות הנחשדים כעובדים זרים ללא רשיון. ללא משפט וללא רחמים, תוך כדי הכאה ורמיסת זכויות אדם, מובל האזרח הזר למחנות מעצר, שם הוא שוהה עד שיגורש מהמדינה. ככה עובד הפאשיזם. ככה זה עכשיו במדינה.

המהלך הבא ככל הנראה של השוטרים הפאשיסטים של משטרת ההגירה יהיה לתפוס מובטלים שלא עובדים ואינם מייצרים הכנסה, ולהביא אותם למחנות עבודה בכפייה, על מנת שיתנו כוח אדם חינם ויעזרו לכלכלה לצמוח. ממש כמו אצל אמא רוסיה ואבא סטלין של אחרי מלחמת העולם השניה.

באנשים שיש להם קצת יותר מדיי כסף, מצאה המדינה כיצד לטפל. חוקים נגד הלבנת הון יובאו מהדמוקרטיה הפאשיסטית הגדולה בעולם, ארצות הברית, ומותאמים למשק הישראלי. השבוע למשל, קיבלה וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת החלטה שאם אדם יכניס לחשבון הבנק שלו 50,000 ש"ח במכה אחת, הוא יידווח על ידי הבנק. עד לא מזמן הסכום עמד על 200,000 ש"ח, אבל ככל הנראה הדיווחים של הבנק למוסדות הדיקטטורה היו מעטים מדיי.

המדינה הפאשיסטית גם לא שכחה לחוקק באותו חוק של איסור הלבנת הון חובה אזרחית המחייבת כל אזרח להצהיר שחשבון הבנק שלו אינו משמש להלבנת הון ועליו להצהיר על הנהנים בחשבון.

רוב האזרחים עדיין לא חתמו, והאיום של המדינה והבנקים לחסום את החשבונות, לא הרשים כל כך את האזרחים שעד כה היו רגילים לחיות בדמוקרטיה. איומים לחוד ומעשים לחוד. אם היו נחסמים חשבונות, היו נחסמים גם תשלומים למדינה. המדינה תחכה עד שכולם יחתמו.

בשנה הקרובה יחויב כל אזרח לדווח על הכנסותיו למס הכנסה. הדיווח יהיה חובה. עד כה שכירים ומובטלים לא היו מחויבים בדיווח שכזה. רק עצמאיים. האם כל אזרח שידווח על הכנסותיו (או אי הכנסותיו) יוזמן למשרדי מס הכנסה על מנת להסביר ולתרץ לבירוקרט מדוע אינו מייצר הכנסה מספקת, ואיך זה שהוא עדיין נושם?

מה יהיה הצעד הבא של הפאשיזם הכלכלי החדש? האם לאזרחים אסור יהיה להוציא כספים פרטיים ללא רשות מחוץ לגבולות המדינה? האם נחזור לימי האיסור בהחזקת דולרים בחשבונות בנק בחו"ל?

האם שר האוצר ופקידיו ישלחו שוטרים לביתם של אנשים שאינם מייצרים הכנסות? האם יעמדו שוטרים בכניסה לקניונים ויבדקו תעודות זהות של אזרחים שקנו גלידה?

ההיסטוריה מראה שאפשר להבחין מתי הפאשיזם מתחיל, אבל אין לדעת מתיי הוא מסתיים. עד כה מדינות פאשיסטיות נפלו במלחמות חיצוניות או בהפיכות פנימיות רוויות דם.

האם מדינת ישראל הופכת למדינה פאשיסטית כלכלית? את הדם של מי צריך לשפוך כדי להפסיק את זה?