הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
|
|
מספר מנויים
גיליון
מספר 30 של דואר חשמלי נשלח ל 615
מנויים. דוור העורך: כמה מילים על חרא טלוויזיוני 13/11/2003 |
גיליון מספר 30 (1) הפקות
המקור של ערוץ 2 הם דרעק אחד גדול, בעיקר תוכניות המציאות המטומטמות של
"קחי אותי שרון" ו"המופע של סטיב". כל פעם שאני רואה את
שרון איילון בטלוויזיה, ליבי מתמלא הרגשה של גועל נפש כלפיה. בקרוב אצל סטיב… מי שרוצה לראות
טלוויזיה מציאות, אמיתית, ישראלית ושווה, שיפתח ערוץ 33 על שידורי מליאת הכנסת.
זאת המציאות האמיתית! בערוץ 33
אפשר לראות אנשים אמיתיים שדנים ומצביעים על חוקים אמיתיים שעומדים לשנות את
חיינו באמת. הדיונים אינם משעממים. יש אפילו בידור טוב. טומי לפיד הוא כוכב.
עוזרים לו בהפקת האירוע חברי כנסת מהסיעות החרדיות. לא משעמם. (2) בשנה
האחרונה, גילתה רשות השידור אזרחים שאף פעם לא שילמו לה את אגרת הטלוויזיה. אגף
הגבייה של הרשות שלח להם הודעות אזהרה אדומות, והללו לא הגיבו ולא שילמו. הרשות
איימה לעקל להם את חשבון הבנק ואת הרכב. אחר כך היא שלחה להם איום בעיקולים לפי
פקודת המסים, מה שלא מצריך פניה לתביעה רגילה בבית משפט, אלא פנייה ישירה להוצאה
לפועל. כשכל
הנ"ל לא עזר, רשות השידור שלחה לאזרחים הסוררים הודעה שהיא תתבע אותם בסדר
דין מקוצר בבית המשפט, כאשר המשמעות היא שמי שירצה להתגונן בפני התביעה, יהיה
חייב לבקש מבית המשפט רשות להתגונן, ורק אם בית המשפט ירשה לו, בקשת ההגנה שלו
תהפוך לכתב הגנה. ככה עובדים תביעות של בנקים על סכומי כסף קצובים. אבל גם
האיום הזה לא עזר. במקביל,
הצטרפו דיילות אגף הגבייה של רשות השידור לציידי המסים של מס הכנסה ואגף מס ערך
מוסף בצדי הדרכים, אשר תפסו נהגים שלא שילמו את האגרה. לנהגים הללו הוחרמו
המכוניות. אבל, זה לא
כל כך עזר לרשות השידור לצאת מהגירעון העצום. מי שהולך ברגל, רוכב על אופניים או
נוסע ממקום למקום באוטובוס או במונית, ניצל מהמצוד האכזרי. כנראה שרוב חייבי
האגרה הם כאלה, כי אחרת לא ניתן להסביר את הכישלון הכלכלי של המבצע. בימים אילו
אנו מתבשרים שאנשי הטלוויזיה הותיקים בערוץ 1, אינם מקבלים את משכורתם כבר יותר
משלושה חודשים. כך דן שילון, חיים יבין ויעקב אחימאיר. משרד האוצר מסרב להעביר
כספים נוספים, למרות הוראה של וועדת הכספים של הכנסת, בהנמקה כי אין משכורות
ברשות השידור בגלל שהרשות בגירעון והיא אשמה בלעדית בכך. כולי תקווה
שרשות השידור תתמוטט סופסוף. שתיסגר. שתעוף לנו מהעיניים. רק שתשאיר לנו את
הארכיון שלה. זה הכל. זאת לא תהיה מכת מוות לשידור הציבורי כמו שנביאי הזעם
קובעים. השידור הציבורי כבר עבר מזמן לערוץ 2. (3) פרוייקט Y ? מה זה? אההה…. כוסים וכוסיות
בדירה אחת? משעמם. לא ראיתי ואני לא מתכוון לראות. רק הפרצוף של צ'ינו שאותו
הצלחתי לזהות מהעיתון, נראה לי מוכר. נזכרתי: הוא היה שומר בקניון בת ים שנמצא
ליד מטה המשטרה. במטה המשטרה שוכנת היחידה הארצית לחקירות הונאה, ובתוכה מפלג
עבירות מחשב. בפעם
האחרונה שהייתי שם (אמצע שנת 2002), לקחתי בחזרה את הדיסק הקשיח שהחרימו לי במרץ
2001. משם הלכתי לקניון וצ'ינו בדק לי את התיק… (4) כשמיכאל
קרפין, ניצול ערוץ 1 רצה לעשות את זה ולהפיק תוכנית בשם "האח הגדול"
בה ישוכנו בדירה אחת מספר צעירים, ומצלמה תעקוב אחריהם במשך 24 שעות ביממה, ירדו
עליו במקומון "כל הזמן" של מעריב, וכינו אותו "מציצן".
קרפין תבע את עלבונו על כך (ועל עוד מספר עלבונות) והרוויח בתביעה. 30,000
ש"ח סכום פיצוי. 15,000 ש"ח על הוצאות. קרפין לא
הפיק עדיין את התוכנית. וטוב שכך. (5) למזלנו הרב
יש הרבה תוכניות לא טובות בטלוויזיה. תארו לכם שכל התוכניות בטלוויזיה הציבורית
היו טובות? מתי היה לנו זמן לקרוא ספר טוב? מתי היה לנו זמן לצאת החוצה לטייל?
מתי היה לנו זמן לבלות עם המשפחה? מתי היה לנו זמן לגלוש באינטרנט? איזה מזל
שיש לנו חרא של טלוויזיה… |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
