הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

הפזמניקים של הרשת
20/12/2003 | גיליון מספר 34

halemo

הם תמיד הראשונים שמתנסים בשירות אינטרנט חדש שנפתח. הם נרשמים ראשונים וזוכים במספרים זיהוי קצרים וקלילים. לאחר מספר שנים כשהשירות שנרשמו אליו הופך לנחלת הכלל, מישהו תמיד מנסה לפרוץ לחשבון שלהם בתקווה לזכות במספר הזיהוי הקצר שלהם? מוכר לכם? אתם לא לבד.

מה זה פזמניק?

המילה פזמניק המתארת מישהו ותיק בתחום כלשהו, בעיקר בצבא הגנה לישראל, מגיעה מהקיצור הצבאי פז"מ. ראשי התיבות של פז"מ הן "פרק זמן מינימלי" והן מתארות את זמן השירות של כל חייל מאז גיוסו לצבא ובהתאם גם את זמן שחרורו או את זמני הביניים בזמן שירותו בהן מגיע לאותו חייל להתקדם, למשל מדרגת רב טוראי לדרגת סמל.

בצה"ל יש מין משחק כזה בין חיילים שבו הם משווים את פרק הזמן שהם משרתים. המספר הקובע הוא המספר האישי של כל חייל. מכיוון שצה"ל נותן לכל חייל שמתגייס מספר סידורי שרץ ועולה, הרי לחיילים ותיקים יותר יש מספר קטן יותר בערכו ממספר של חייל שהתגייס אחריהם, הגם אם מדובר ביום בודד אחד.

כאשר מתחלפת הקידומת במספרים הסידוריים או כאשר צה"ל מחליט להקפיץ את המספור על מנת שהאויב לא יידע כמה חיילים יש באמת בצבא, אותם חיילים שמקבלים קידומת חדשה, תמיד סובלים בבסיס החדש שבו הם מגיעים, כי צוחקים על המספר שלהם ועל הקידומת שלו.

למשל, אם חייל התגייס במספר האישי 4673373 וצה"ל החליט שאחרי הקידומת 469 מקפיצים לקידומת 500, החיילים הבאים שמתגייסים מקבלים את המספר עם הקידומת 500, והם נחשבים "ביזונים" (טירונים בלשון העם) בעיני חבריהם שהתגייסו שבוע קודם לכן.

שיטת המספור הסידורי מתקשרת לפזמנקיות של אנשים ברשת האינטרנט וקובעת מי ביזון, מי טירון ומי נחשב ותיק וסבא.

אייסיקיו (ICQ)

בשנת 1996 יצרו חברים ישראלים את תוכנת המסרים המיידיים איי סי קיו (ICQ). התוכנה שלא הלהיבה בתחילה רבים, נוסתה על ידי הגולשים הראשונים ברשת האינטרנט, שאז נקראו "משתמשים".

כל מי שנרשם כמנוי לתוכנה של חברת מירביליס הצעירה, קיבל מספר זיהוי קצר שילווה אותו לכל חייו כאשר ידליק את התוכנה וידבר עם חבריו.

מספרי זיהוי קצרים בני 3 עד 5 ספרות היו נחלתם של הראשונים. מכיוון שהתוכנה הישראלית הופצה בכל העולם למיליוני אנשים, מספר זיהוי קצר בן 5 ספרות של גולש תוכנת ICQ ותיק, נחשב עד היום לאטרקטיבי מאוד.

האטרקטיביות של מספר זיהוי קצר, מזמינה הרבה גולשים צרי עין שנכנסו לרשת האינטרנט הרבה שנים אחרי, ומנסים להשיג מספר זיהוי קצר כיד להיחשב לגולשי אינטרנט ותיקים.

כיום, כאשר גולש חדש שנרשם לתוכנת המסרים המיידיים הפופולרית בעולם, מקבל מספר זיהוי בן יותר מ 10 ספרות. הביקוש למספרי איסיקיו קצרים יותר שחולקו בעבר ונזנחו על ידי משתמשים, יוצר מצב שקיים שוק שבו נמכרים מספרי איסיקיו קצרים נמכרים לכל המרבה במחיר. המכירה נעשית בפורומים שונים ברשת ואפילו באתרי מכירות פומביים כמו eBay.

הנה דוגמה למישהו שמוכר מספר איסיקיו בן 5 ספרות במחיר התחלתי של 10 דולר. הדבר האטרקטיבי במכירה: המספר בן 5 הספרות מתחיל בספרה 1.

http://cgi.ebay.com/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=2211493608&category=598

אבל לא רק שוק מכירות מתקיים בנושא. גולשים אחרים עם קצת ידע טכני, מנסים לפרוץ לחשבונות ישנים של משתמשי איסיקיו בעלי מספר קצר. ניסיון ההשתלטות על החשבון שנפתח לפני הרבה שנים, מחייב מתן סיסמה. גולשי עבר תמימים שלא בחרו סיסמאות קשות לגילוי, מגלים לפעמים שמישהו גנב להם את החשבון. והכל בגלל מספר הזיהוי הקצר שלהם.

פניות רבות נעשות לחברת מירביליס, הבעלים של תוכנת ICQ. לא את כל הבעיות יכולה לפתור החברה, מכיוון שהבעלים החוקיים של מספר הזיהוי הקצר לא תמיד זוכרים פרטים מהעבר ואת השם והסיסמה שבה נרשמו לשירות.

כמו התוכנה של מירביליס, תוכנות רבות הנותנות שירות אינטרנט כלשהו, משתמשות במספור הסידורי, וכיום ישנם גולשים שאפילו לא צריכים את התוכנה, אבל חייבים להירשם, כדי שיום אחד הם יספרו לילדים שלהם שהם היו הראשונים להשתמש בתוכנה.

משתמשים בפורומים

היידפארק הוא אחד מאתרי הקהילות הגדולים והפרטיים בישראל. כל גולש שנרשם לאתר, מקבל מספר זיהוי שילווה אותו לכל חייו, עד אשר יחליף זיהוי.

אתר היידפארק

http://www.hydepark.co.il

משתמשים ותיקים שנרשמו כבר בשנת 2000, קיבלו מספרי זיהוי קצרים בני 3 ספרות. המספור הסידורי של המשתמשים וקלות ההרשמה לאתר בעבר (לא היה צורך לתת כתובת אימייל אמיתית), הביאו למצב שרבים פתחו שמות משתמש פיקטיביים ששימשו לכתיבה חד פעמית, וכיום, גולש שנרשם לאתר הפורומים, מקבל מספר זיהוי בן 5 ספרות.

דוגמה למשתמש עם מספר זיהוי בן 4 ספרות

http://www.hydepark.co.il/hydepark/profileper.asp?mode=display&id=1867

המשתמש הראשון באתר היידפארק - מספר סידורי 1

http://www.hydepark.co.il/hydepark/profileper.asp?mode=display&id=1

אתר היידפארק מאפשר לכל אדם לפתוח פורום בנושא קרוב לליבו. גם הפורומים בהיידפארק מקבלים מספר סידורי. בעבר, פורומים היו מקבלים מספרים בני 2 ו 3 ספרות, אבל כיום, כל פורום שנפתח, זוכה למספר זיהוי לא אטרקטיבי בן 4 ספרות.

גם אתר הפורומים של תפוז משתמש בשיטה דומה. כל משתמש שנרשם לאתר שנחשב כיום כאתר הקהילות הגדול ביותר, מקבל מספר זיהוי. כיום, משתמש שנרשם, מקבל מספר בן 6 ספרות. קלות ההרשמה כמנוי באתר תפוז, הביאה למצב שגולשים רבים פתחו שמות משתמש רבים, וגרמו להגדלתו של מספר הזיהוי הסידורי של המשתמשים החדשים.

אתר תפוז

http://www.tapuz.co.il

אתר תפוז חייב את פריחתו והפיכתו לאתר הקהילות הגדול בישראל להחלטה האומללה של חברת וואלה כאשר החליטה לסגור את אתר הקהילות הגדול בישראל דאז, אתר ישראל און ליין, IOL, וגרמה למעברם של קהילות שלמות מ IOL אל אתר תפוז, בדילוג קליל מעל הקהילות הפחות מוצלחות של וואלה.

גולשים רבים שגלשו באתר IOL, לא ראו צורך להירשם באתר תפוז. אתר IOL הכיל כמעט כל פורום בעברית וכמעט על כל נושא שבעולם. אבל, בתפוז היו גם קהילות שלא היו ב IOL, ורבים כן נרשמו. למשל בקהילת פאלם פיילוט (Palm Pilot) שנפתח בסוף שנת 1999.

לאחר ש IOL נסגר, עברו רבים מגולשי IOL לקהילות של תפוז. הם נרשמו וקיבלו מספר זיהוי בן 5 ספרות. מולם כתבו כל אילו שנרשמו בעבר לתפוז והיו בעלי מספר בן 3 או 4 ספרות.

דוגמה לחבר בתפוז עם מספר זיהוי בן 4 ספרות

http://www.tapuz.co.il/pcards/showcard.asp?forumuserid=8984

ועוד דוגמה לחבר פעיל בתפוז עם מספר זיהוי בן 3 ספרות בלבד

http://www.tapuz.co.il/pcards/showcard.asp?forumuserid=569

בלוגים

באתר הבלוגים הפופולרי ישראבלוג, משתמש אף הוא בשיטת המספור הסידורי. בעבר, לא כולם ידעו מה הוא בלוג, וגם גרפומנים כבדים לא זיהו את הפוטנציאל הגלום באתר הפשוט בעיצובו, אך נפלא בתכניו.

כל גולש שבחר לפתוח בלוג, קיבל מספר סידורי שיזהה לעולמי עולמים את הבלוג שלו מול כל העולם.

הבלוגרים הותיקים בישראבלוג מחזיקים מספר סידורי של בלוג בן 3 ספרות.

http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=697

כשהבלוגים תפסו תאוצה, נרשמו רבים והמספר הסידורי של הבלוג קפץ ל 4 ספרות. רבים מבין הכותבים הטובים באתר ישראבלוג, מפעילים בלוג שמספרו הסידורי בן 4 ספרות (ועמכם הסליחה על כך שאני לא מפרסם את כולם).

חבר מביא חבר

http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=3158

http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=3223

http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=3448

כיום, כאשר אופנת הבלוגים רוגשת, וכל גרפומן יכול לפתוח בלוג באתר ישראבלוג ולקבל מספר סידורי בן 5 ספרות, וזה קצת מבאס לכותבים טובים אחרים שיכולים לכתוב בלוג טוב

http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=10000

אבל יש פתרון לבעיה: בשביל זה פתחו את אתר רשימות

http://www.notes.co.il

דומיינים ושמות מתחם קצרים

בעבר, כשתחום שמות המתחם (דומיינים) היה פרוץ וללא כללים, יכול היה אדם שזיהה את הפוטנציאל, לבחור שם דומיין בן 1 עד 3 אותיות.

את הפוטנציאל של שמות המתחם בישראל זיהתה גם משפחה ישראלית שמוכרת חמוצים בשוק בנתניה. באותה תקופה ההייטק פרח, ומי שלא ידע לתכנת ולעשות מצגות למשקיעים בעלי ממון, הסתפק בהשקעה כספית בנושאים שמסביב.

אחד התחומים היה תחום הדומיינים. משפחת בנינו מנתניה החליטה להשקיע וקנתה מספר דומיינים קצרים ואטרקטיביים.

את הדומיין עם האות הראשונה באלף בית הלטיני, קנתה משפחת בנינו ביחד עם עוד מספר דומיינים.

על הדומיין האטרקטיבי יושב עד היום אתר האינטרנט של המשפחה

http://www.a.co.il

כיום, לא ניתן לקנות דומיין בן פחות מ 3 אותיות. הוועדות השונות שקובעות את הכללים ברשת האינטרנט שללו את האפשרות לקנות דומיין ששמו בן פחות מ 3 אותיות, הגם אם זה עדיין פנוי.

את הדומיינים הקצרים שנרכשו בעבר הם השאירו, וגם כיום ניתן לחדש אותם ללא חשש שיילקחו כי אינם עומדים בכללי הרישום.

שמות פרטיים כמדד לפזמניקיות

שיטת המספור הסידורי אינה נחלתם של כל שירותי האינטרנט. תוכנות רבות אינן נותנות מספר זיהוי אלא מסתפקות בשם משתמש ייחודי שהמשתמש בוחר. משמשים ותיקים תמידים ייקחו את השמות הקלים לזכור כמו moshe והאחרים שגם להם קוראים משה, יצטרכו להיות יותר יצירתיים ולהסתפק בשם moshe70.

שירותי רשת רבים גם הם עובדים בשיטת שם הזיהוי ולא בשיטת מספר זיהוי סידורי. שירותי דואר אלקטרוני רבים ברשת מאפשרים לכל משתמש לפתוח תיבה אישית תחת שמו. כך גם פורומים ברחבי הרשת המאפשרים שימוש בשם ולא במספר.

הראשונים תמיד יתפסו את השמות הפרטיים, שוב moshe והאחרים שוב יצטרכו להיות יצירתיים בבחירת השם שנתפס.

שמות שנתפסו בעבר ואינם כיום בשימוש, אינה פותרת את הבעיה. שמות שהיו בשימוש בעבר, אינם משוחררים ונשמרים על ידי נותני השירות ליום שבו אולי יבקש מישהו את השם ואולי גם יהיה מוכן לשלם על זה הרבה כסף.

ספקי אינטרנט רבים שבעבר סיפקו אינטרנט למישהו, נגיד למישהו בשם moshe, אינן מוכנות לשחרר את השם לשימוש, הגם אם כבר מספר שנים השם לא בשימוש. משתמשים שבכל זאת רוצים את השם, נדרשים להביא אישור בכתב מבעל השם שהשתמש בו בעבר. ספקי האינטרנט אינן מוסרות את המידע הזה בשל הגנת הפרטיות. לספקי האינטרנט כנראה גם נוח להציג העלאה מתמדת במספר הגולשים הרשומים אצלם. אם כולם ירצו שמות של משתמשי עבר, הנתונים לא יציגו עלייה במספר המשתמשים.

קבוצות דיון ביוזנט (usenet)

לפני שהיו הפורומים ברשת האינטרנט, היו קבוצות הדיון ברשת יוזנט. רשת יוזנט (usenet), ראשי תיבות של "רשת משתמשים" (User's network), היתה מעין רשימת דיוור כמו רשימות הדיוור כיום בדואר אלקטרוני.

אדם הגדיר בתוכנה מיוחדת אצלו, תוכנה שדומה מאוד לתוכנת דואר אלקטרוני כמו אאוטלוק אקספרס למשל, את כתובת השרת של קבוצת הדיון וכן את כתובת הקבוצה.

לאחר שהגדיר את שם קבוצת הדיון, הוא ניגש עליה, הקליק עליה והודעות שהיו קיימות בשרת המרוחק, הגיעו אל המחשב שלו כשם שדואר אלקטרוני מגיע למחשב.

אדם שרצה לשלוח תגובה או הודעה חדשה, עשה זאת כשם שהוא שולח דואר אלקטרוני לנמען פרטי.

כיום תוכנות דואר כמו אאוטלוק אקספרס של מיקרוסופט, תומכות בקבוצות דיון (Newsgroups), וניתן להתחבר למספר קבוצות דיון בעולם, אף כמה מישראל.

דוגמה לקבוצת דיון ישראלית עם קישור מיוחד

news://news.mikud.com/food

בחודש פברואר 2001, לאחר שחברת גוגל (Google) המפעילה את מנוע החיפוש הפופולארי בעולם, החליטה לקנות את ארכיב קבוצות הדיון של חברת דג'ה ניוז (Deja News), היא נתנה גם למשתמשי האינטרנט, גולשי הדפדפנים, את האפשרות לצפות ולהשתתף בעשרות אלפי קבוצות דיון ללא צורך בהתקנת תוכנה מיוחדת על המחשב שלהם.

בחודש מאי שנת 2001, גוגל שמה על הרשת את כל קבוצות הדיון בהן יותר מ 650 מיליון הודעות, וכל זאת עם אפשרות לצפות ולעיין בהודעות בעשרת תוכנת דפדפן פשוטה. הבונבון בכל המהלך הזה, היתה האפשרות לחפש תכנים שהיו קיימים על שרתי קבוצות דיון ברשת כבר בשנות ה 80, שנים רבות לפני קיומם של אתרי האינטרנט.

קבוצות הדיון מכילות מידע רב בנושאים רבים, והאפשרות לחפש בתוכן, מביאה לתוצאות מדהימות של מידע שפורסם בעבר, גם מהתקופה שעוד לא היה דפדפן ברשות הרבים, ורק מתי מעט פרסמו מידע כלשהו בקבוצה כלשהי.

ישראלים רבים, רובם אנשי הייטק ואקדמיה, פרסמו הודעות רבות בקבוצות הדיון השונות. אחד המדדים כיום לפזמניקיות של הרשת, היא מציאת הודעה ישנה של אדם באחת מקבוצות הדיון שמפעילה גוגל.

ההודעה תמיד נושאת את תאריך, וכך על פי זמן הפרסום אפשר לקבוע מי יותר פזמניק ברשת. ספורט חביב הוא לחפש הודעות ישנות, בדרך כלל שאמצע שנות ה 90, כדי להציג קבל עם ועולם הוכחה ניצחת לפזמניקיות בגלישה ברשת.

הנה דוגמה להודעה נסיון ראשונה של גולש ישראלי משנת 1995

קישור ארוך

http://groups.google.com/groups?q=halemo&start=60&hl=en&lr=&ie=UTF-8&oe=UTF-8&scoring=d&selm=DC3zuz.EHI%40actcom.co.il&rnum=62

טוקבקים: אני ראשון!!1!

אחרי שאתרי תוכן רבים ברשת האינטרנט בישראל החלו להפעיל מנגנון תגובות גולשים (טוקבקים), הופיע זן חדש של פזמניקיות: כל אחד רוצה להיות המגיב הראשון לכתבה שהתפרסמה ברשת.

כך, בתהליך מהיר, הופיע לו זן חדש של תגובות מתחת לכתבות ומאמרים: גולשים המצהירים שהם היו הראשונים לכתוב תגובה למאמר. "אני ראשון!!1!" היא הסיסמה המאפיינת את הזן החדש של הפזמניקיות ברשת. הוספת סימני הקריאה המרובים נועדה להציג את העניין כסגור ולהראות לכולם שהנה, יש מישהו ראשון שכתב תגובה. מדיי פעם התפקששה לה הלחיצה על מקש ה shift שבמקלדת, ובמקום סימן קריאה, הופיעה הספרה 1. סימן הקריאה נמצא על המקש עם המספר 1, וכל התרגשות קלה בכך שטוקבקיסט מזהה שהוא ראשון לתת תגובה למאמר, גורמת לאחד מסימני הקריאה לא להיכתב בצורה נכונה.

התופעה של "אני ראשון" במנגנוני התגובות, יצרה מצב של תחרות סמויה, אולי גלויה, בין מגיבים סדרתיים. מכיוון שהתגובה לא עלתה מתחת לכתבה בצורה מיידית, נוצר מצב שלאחר שאושרו ההודעות, אפשר היה לראות הודעת "אני ראשון" גם בתגובה השלישית והרביעית.

תגובת "אני ראשון" הפכה כבר לספורט לאומי ישראלי בתגובות הגולשים. התרסה פזמניקית במיטבה. אין צורך להירשם מראש. רק לזהות כתבות טריות ללא תגובה באתרי התוכן.

התרסה

יש מין התרסה כזו להראות לאחרים שאתה הראשון שהשתמש בשירות כלשהו ברשת. ההתרסה הפזמניקית נולדה בצבא ההגנה לישראל. שם היא התחילה ומשם היא ממשיכה לאזרחות.

בעולם הוירטואלי כשאי אפשר לעשות תחרויות "למי יש יותר גדול" כי כולם משקרים או משתמשים בגלולות להגדלת הפין שקנו בדואר זבל האחרון, תמיד אפשר להתריס כלפי אחרים "לי יש יותר פזם".

הפזמניקיות של הרשת היא הספורט הוירטואלי החדש בישראל.

בפעם הבאה כשאתם שומעים על שירות אינטרנט חדש, מהרו להירשם. אחרי שתקבלו מספר סידורי קצר, תוכלו לספר לכולם שהייתם הייתם שם לפניהם.