בתי המשפט

 

 

 

גזר דין – נאשם 2

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

 

העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות.  אכן מדובר בעבירות שנוספו לספר החוקים לא מכבר. ברם, בתי המשפט עמדו על הנקלות והחומרה הטמונה בהם.

אין בכוונתי לסקור האסמכתאות כולן, רק אציין את פסק דינו של סגן נשיא בית משפט השלום (כתוארו דאז), כב' השופט כספי בת.פ. 5177/99 ופסק הדין של בית המשפט המחוזי בת"א (בהרכב השופטים: כב' השופטת ברלינר, כב' השופט המר, כב' השופט כספי), בע"פ 71227/01.

 

הסנגורית המלומדת, עו"ד רויטל סויד, השכילה להגיע להסדר טיעון הנותן משקל בכורה לאינטרס של הנאשם. יש בהסדר הטיעון כדי להקל עם הנאשם, הקלה משמעותית.

 

בחנתי הסדר הטיעון על כל צדדיו, מצאתי שיש בנימוקי ב"כ הצדדים המלומדים כדי להציב  ההסדר בתחומים שהותוו בהלכה הפסוקה.

עיקרי הנימוקים שהובילו להסדר הינם:

א.                היותו של הנאשם 2 קטין בעת ביצוע העבירות.

ב.                 חלקו השולי יחסית לאחרים.

ג.                   נסיבות ביצוע העבירות.

ד.                 הודאתו המלאה, ולא פחות חשוב שיתוף הפעולה המלא ששיתף עם חוקריו.

ה.                מצבו הרפואי, נוכח תאונת הדרכים הקטלנית שחווה בעת האחרונה.

 

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, הנני מאמץ את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים וגוזר על נאשם 2 את העונשים הבאים:

 

א.    10 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים עבירות לפי חוק המחשבים, תשנ"ה – 1995 וכן עבירה לפי סעיף 415 ו- 418 לחוק העונשין.

ב.     הנני מטיל על נאשם 2 קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 200 ימי מאסר  תמורתו.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים. תשלום ראשון ביום 1.12.03.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

ניתן בפומבי במעמד הצדדים  10.11.03.