הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

שופט סירב לתת צו מניעה לאתר אינטרנט מחשש להתבזות

17/04/2004 | גיליון מספר 50

halemo

בחודש יוני 2002 תבעה חברת זוז תיירות שתי חברות תיירות אחרות בגין הקמת אתר תיירות עברי ברשת האינטרנט. חברת זוז תיירות טענה כי אחת מהחברות הנתבעות ביקשה להתקשר עימה. זאת האחרונה עשתה זאת עם חברה אחרת והקימה אתר תיירות אחר בעברית וגרמה לתובעת לאבד את הבלעדיות באינטרנט בנושא תיירות בעברית. חברת זוז ביקשה צו מניעה נגד אתר האינטרנט המתחרה. השופט משה דרורי מבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה וקבע כי באינטרנט אין מקום לצווי מניעה וצווי עשה.

רקע

ביום 29 פברואר 2000 נחתם הסכם בין חברת זוז תיירות בע"מ לבין חברת Hotel Reservatlons Network מארה"ב הידועה יותר בשמה בראשי תיבות HRN. בשם חברת HRN חתם נשיאה רוברט דיינר.

חברת HRN ביקשה מחברת זוז תיירות לבנות עבורה אתר אינטרנט בעברית בנושאי תיירות בשפה העברית, כאשר הבסיס לאתר יהיה אתרה הבינלאומי של החברה הבינלאומית.

בשלב כלשהו, החליטה חברת HRN שלא להקים אתר תיירות באינטרנט בעברית באמצעות חברת זוז תיירות בע"מ והחליטה להקים אתר כזה משלה ללא צורך בהזמנת עבודה מחברת זוז תיירות בע"מ.

התובעת, חברת זוז תיירות בע"מ

חברת זוז תיירות בע"מ, היא חברה ישראלית העוסקת ביזמות בתחום התיירות. הרוח החיה של החברה הוא גד יולוס. תחילה פעל הוא באמצעות חברה בשם עין גד תור בע"מ, ובשלב מאוחר יותר, פעל הוא באמצעות חברת זוז תיירות בע"מ. חברת זוז תיירות התקשרה בהסכם עם נתבעת מספר 2, חברת HRN.

לחברת זוז תיירות שני אתרי אינטרנט. הראשון אתר עצמאי ושני תוך שיתוף פעולה עם אתר MSN של מיקרוסופט.

אתר התיירות של חברת זוז תיירות

http://www.zuz.co.il

http://www.zuz.msn.co.il

הנתבעת הראשונה

הנתבעת הראשונה היא חברה ישראלית, בשם הוטלס אונליין בע"מ (Online Hotels Ltd.), שרשומה בישראל ובעלת מניותיה העיקרית והיחידה היא חברת אמריקאית בשם Online Reservations Hotel או בראשי תיבות HRO.

את התיירות של הוטלס אונליין בע"מ

http://www.hotelsonline.co.il

הנתבעת השניה

הנתבעת השנייה היא החברה האמריקאית שהתקשה בהסכם עם התובעת. חברת Hotel Reservatlons Network או בראשי התיבות שלה HRN, התקשרה כאמור בשנת 2000 עם חברת זוז לצורך הקמת אתר תיירות בעברית באינטרנט.

חברה זו נחשבת כחברה הגדולה בעולם בתחום הזמנות שירותי תיירות, ובעיקר חדרי מלון, באמצעות האינטרנט. בשלב מסוים היא שינת את שמה לשם היותר קליט ברשת, Hotels.com

אתר התיירות של חברת HRN

http://www.hotels.com

התביעה

ביום 10 יוני 2002 ביום 10.6.02, החלו ההליכים בתיק התביעה. חברת זוז תיירות בע"מ החליטה לתבוע את החברה הישראלית הוטלס אונליין בע"מ ואת חברת hotels.com בשמה הקודם, חברת HRN.

חברת זוז תיירות בע"מ טענה לזכות בלעדית להפעלת אתר תיירות באינטרנט בעברית הניזון משירותי החברה האמריקנית. חברת זוז תיירות ביקשה מבית המשפט המחוזי בירושלים לתת לה צו מניעה וצו הצהרתי. החברה ביקשה להוריד את אתר האינטרנט בעברית.

בינתיים הוגשו בקשות נוספות של הצדדים. את התקי קיבל לידיו כשופט תורן השופט משה דרורי.

החלטה נגד מתן צו מניעה

רק ביום 4 אפריל 2004 נתן השופט משה דרורי את החלטתו בנושא צו המניעה.

השופט דרורי תיאר את המצב המשפטי ואת הרקע לבקשה, את הראיות ואת דעתו כי התובע הוכיחה לכאורה מדוע היא זכאית לקבל צו מניעה כנגד החברה שעימה עמדה בקשר ובהסכם חתום.

בהחלטה מנומקת, קבע השופט דרורי כי מדובר באתרי אינטרנט ואין טעם לתת צו מניעה כנגד אתרי אינטרנט. לדעתו, לא ניתן לאכוף את הצו ובמצב הדברים כיום כאשר האינטרנט הוא כפר גלובלי והמידע יכול להיות במקום אחר ברשת אין טעם לצו מניעה שכזה.

וכך כתב סעיף 72 להחלטתו:

[ציטוט]

"אינני רואה את הדברים עין בעין עם המבקשת. אני סבור כי דווקא בעידן האינטרנט, המסמל את הפתיחות ואת היכולת של כל בן אנוש בכל רחבי הגלובוס, אשר בזכות האינטרנט הפך ל"כפר גלובלי", לגלוש לכל אתר ולקבל את מבוקשו, יש לצמצם ביותר את צווי המניעה בתחום זה. כפי שהצנזורים התייאשו, כמעט כליל, מלהפעיל צנזורה בעידן האינטרנט, כך ראוי כי בית המשפט יקפוץ את ידיו ורק במקרים נדירים ביותר יוציא צו מניעה כנגד הפעלת אתר באינטרנט".

[סוף ציטוט]

השופט דרורי ביודעו כי לא ניתן לאכוף את צווי בית המשפט ברשת האינטרנט ובעצם רשת האינטרנט שמה צווי מניעה וצווי עשה אלו למשל ולשנינה ובכך מבזה את המערכת המשפטית, הוסיף וכתב:

[ציטוט]

"היבט נוסף של הפעלת האתרים באינטרנט, לא זכה לדיון כלל על ידי הצדדים. כוונתי, ליכולת האכיפה של בית משפט בישראל על מפעילי אתר אינטרנט הנמצאים מחוץ לגבולות ישראל. היכולת הטכנית של הקמת אתרים והקושי למצוא את הזיקה והאחריות של מפעיליהן, מחייב זהירות יתרה של מערכת בתי המשפט בבואה לעסוק בנושא זה. יש לזכור כי כוחה של הרשות השופטת נובע מאימון הציבור בפסקיה, ובמיוחד ביכולת אכיפתן. אם יינתנו צווים האוסרים הפעלת אתרי אינטרנט, ולא ניתן יהיה, בפועל, לממשם ולאוכפם, יצא שכרינו בהפסדנו, ואמינותה של מערכת בתי המשפט, עלולה להיפגע. אין בכוחו של שיקול זה, לבדו, להכריע את הכף, ובמיוחד כאשר הצדדים לא טענו ביחס אליו, אך איני יכול להתעלם ממשמעותו של טיעון זה, ובכל מקרה כנימוק נוסף מן הראוי להביאו בחשבון".

[סוף ציטוט]

בסיפא של סעיף 73 להחלטתו, קינח השופט דרורי בדברים הבאים:

[ציטוט]

"ניתן להגן על זכותה של המבקשת בדרך פיצוי כספי ואין הכרח ליתן סעד זמני; גם כאשר מדובר בסעד זמני המתייחס להפעלת אתרים באינטרנט, אין להעדיף את המבקשת, אלא - נהפוך הוא - יש להמעיט בסעדים זמניים הפוגעים בחופש הפעלת אתרי אינטרנט".

[סוף ציטוט]

בהמשך החלטתו התייחס השופט דרורי למצב שבו נתבעת מספר 2 היא חברה אמריקנית שלא ניתן לאכוף עליה דינים מהמשפט הישראלי.

סוף דבר

זו החלטה שיפוטית ראשונית מסוגה בישראל המסבירה מדוע אין לתת צווי מניעה וצווי עשה כנגד אתרי אינטרנט "סוררים". בית המשפט הישראלי ושופטיו מתחילים להפנים את העובדה כי באינטרנט לא ניתן לאכוף צווים שיפוטיים. מבחינתם, הזלזול המקוון בצווים שכאלו ששם את ההחלטות של בית המשפט ללעג ולקלס הוא חמור יותר ופוגע בעבודת בית המשפט. בשל הטעם הזה, ימנע בית המשפט בישראל לתת צווים שכאלו.

בש"א 1929/02, בית משפט מחוזי ירושלים

זוז תיירות בע"מ נ. הוטלס אונליין בע"מ ואחרים.

ההחלטה המלאה, כאן

http://halemo.net/edoar/0050/a20040404decision.htm

וגם כאן

a20040404decision.htm

~~~

אתר בתי המשפט

http://www.court.gov.il