הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

אינטרנט לא אובייקטיבי

15/05/2004 | גיליון מספר 53 | halemo

השבוע התגלה ברבים שספקית האינטרנט נטוויז'ן חסמה את אתר חברת אובייקטיבי למנוייה. חברת אובייקטיבי, יצרנית מחקרים צרכניים ומכירתם לזוכים, היא גם אחת משולחות דואר הזבל הפעילות ביותר ברשת האינטרנט העברית. האם הצנזורה של נטוויז'ן היא תקדים ברשת? איך בודקים האם באמת יש צנזורה? איך עוקפים את הצנזורה? האם האינטרנט כבר לא אובייקטיבי?

גילוי נאות: נטוויז'ן

משך תקופת מה הייתי מנוי של חברת נטוויז'ן, ספקית שירותי אינטרנט ללקוחות פרטיים וללקוחות עסקיים.

את הקשר שלי עם חברת נטוויז'ן התחלתי כשעבדתי בחברת הייטק שביקשה לקבל שירותי אינטרנט ושירותי אחסון אתר. זה היה לפני שנת 2000. מכיוון שאני הייתי בחברה הקטנה האדם הבודד שמבין באינטרנט ברמה הטכנית, הפכתי בנוסף לעיסוקי כמהנדס תוכנה בחברה, גם לוובמסטר, גם לבונה האתר, גם למנהל הרשת וגם לאיש הקשר בין חברת ההייטק לחברת נטוויז'ן.

השירות של נטוויז'ן היה טוב. התמיכה היתה טובה. הקשר עם נטוויז'ן היה טוב. כל בעיה נפתרה בזמן. לא היתה המתנה ארוכה לקבלת שירות. תמיד חזרו בטלפון וטיפלו בבעיות שהתעוררו. יכול להיות שזה בגלל שהבנתי איך עובד האינטרנט והיתה שפה עניינית ביני לבין אנשי התמיכה.

כאחד שהיה מרוצה מהשירות של חברת נטוויז'ן, עשיתי מנוי אישי פרטי בחברת נטוויז'ן בנוסף למנוי הקבוע שהיה לי בחברת אינטרנט וותיקה אחרת בשם "אקטקום". התשלומים בויזה ירדו קבוע וכל חודש. לא היו תלונות. הכל דפק מבחינתי.

אבל אז זה קרה.

בסוף שנת 2001 נעצרתי על לא עוול בכפי על ידי משטרת ישראל. שוטרי תחנת עכו שחקרו אותי ועצרו אותי בגין "שוטטות בתוכנות של צעירה מתל אביב" (לשון דובר המשטרה), ביקשו צו בבית המשפט בעכו, ועם הצו הזה החרימו לי את המחשב הביתי.

במחשב שהוחרם היה חשבון חיוג לחברת נטוויז'ן. לא היה צריך אפילו להקיש סיסמה. קליק אחד, חיוג לנטוויז'ן ומתחילים לגלוש. חוקר המחשבים של מחוז צפון במשטרת ישראל כנראה היה משועמם בחיפוש ראיות על המחשב, והחליט לגלוש דרך עם המחשב דרך החשבון של נטוויז'ן לאתרי סקס. אסור היה לשוטר לעשות את זה. הדבר משול לשוטר שיוצא לסיבוב עם אופנוע שהוחרם מחשוד שהיה מעורב בתאונה.

כשקיבלתי את המחשב בחזרה דרך בית המשפט, בדקתי את הלוגים במחשב. השוטר החוקר לא ידע שיש לי במחשב תוכנה המתעדת כניסות לרשת האינטרנט. גיליתי שהשוטר המאונן החביב גלש דרך חשבון האינטרנט שלי בחברת נטוויז'ן ללא הרשאה.

הסיפור המלא על השוטר חוקר המאונן, כאן

http://halemo.net/edoar/0012/0003.html

פניתי לחברת נטוויז'ן. סיפרתי את הסיפור. הסברתי שמדובר בחשבון פרטי שלי. ביקשתי לקבל את דו"ח השימוש בחשבון שלי כולל מספרי טלפון. זאת זכותי כלקוח נאמן של החברה.

חברת נטוויז'ן סירבה בתחילה לספק דו"ח שכזה. רק איום של עורך דין בפנייה לבית המשפט, קצת מוסס אותם. את המכתב הם קראו היטב והזמינו אותי למשרדם באזור הדרומי של חיפה (מת"ם) לקבל את הדו"ח המפורט, עם מספרי הטלפון.

הגעתי לשם. בחור בשם אריאל, אחראי אבטחת המחשבים של החברה מיהר להגיש לי את הדו"ח במעטפה סגורה. את דרכו עשה מיד למעלית ונעלם במעמקי משרדי נטוויז'ן. לא הבנתי מדוע עד שפתחתי את המעטפה.

בדו"ח שהפיקה חברת נטוויז'ן, נעלמו להם בכוונה שני מספרי טלפון של משטרת ישראל. הקידומת 04 נותרה על הדף ללא המספר בן שבע הספרות שנמחק. מיהרתי להתקשר לחבר שעובד בחברת תקשורת ידועה וביקשתי לדעת האם מספר טלפון חסוי יכול לשלוח למרכזיה של נטוויז'ן קידומת בלבד. חברי שלל זאת מכל וכל. הוא הסביר שאם המספר חסוי, אז גם לא יודע מהיכן בוצעה השיחה. גם הקידומת חסויה.

התקשרתי מיד לחברת נטוויז'ן וביקשתי לדבר עם אריאל. שאלתי מדוע הם מחקו את מספרי הטלפון והשאירו את הקידומת בלבד. אריאל החל מגמגם ולספר כי זה מה שהגיע למרכזיה בחיפה וזאת הסיבה שכתובה הקידומת 04 בלי המספר. שאלתי האם מישהו מתל אביב שהיה מתקשר למרכזיה בחיפה, האם גם אז היתה נכתבת הקידומת 04. אריאל כנראה הבין שנפל בתשובתו, ואמר שאם אני רוצה את מספר הטלפון, עליי לבקש זאת דרך בית המשפט.

נטוויז'ן עבדו עליי כלקוח. שיקרו. הסתירו ממני מידע. גם נפלו בפח של עצמם. אדם פרץ לחשבון שלי ללא רשות, והם המנייקים מגינים על הפורץ ולא מוכנים לתת לי את מספר הטלפון שלו שממנו התקשר לחשבון הפרטי שלי.

החלטתי לעשות מעשה. התקשרתי לחברת האשראי והודעתי שלא תכבד את החיוב לחברת נטוויז'ן. הסברתי שמדובר על פי החוק בחיוב מסמך חסר (חיוג שלא דרך פס מגנטי ובלי חתימה על שובר תשלום, אלא עסקה טלפונית). הסברתי לנציגת חברת כאל ויזה שלא קיבלתי החודש שירות כלשהו מחברת נטוויז'ן.

ואכן, החיוב של אותו החודש בוטל. נטוויז'ן לא קיבלה את התשלום. בדיעבד התברר לי כי מערכת החיוב הכספית של חברת נטוויז'ן חוסמת חיובים עתידיים כאשר מתקבלת התראה על בעיה בכרטיס אשראי. המערכת אף מוחקת את המספר, ואינה מאפשרת לנציגי השירות לחייב את הלקוח בחיובים נוספים. את המידע הזה רוב אנשי התמיכה בנטוויז'ן אינם יודעים. דבר זה פוגע בהם ובאמינות החברה. בשיחה עם הלקוח, נציגי השירות יוצרים יותר נזק כאשר הם טוענים שחברת נטוויז'ן איבדה ללא כל סיבה את מספר כרטיס האשראי שעד כה חויב עימו החשבון.

רק לאחר כחודשיים, מישהו בנטוויז'ן הרגיש שהוא לא מקבל תשלום על השירות שקיבלתי. מכתב בהול נשלח מחברת נטוויז'ן וביקש לקבל תשלום מיידי של 316 ש"ח, אחרת ינקטו הליכים משפטיים לגביית החוב.

החלטתי להתקשר לנציגי השירות ולברר מדוע חברת נטוויז'ן אינה מצליחה לגבות ממני את החוב. הרי מספר כרטיס האשראי שלי נמצא אצלם, ואני מנוי שלהם כבר הרבה חודשים. נציגת השירות לא ידעה לתת הסבר וטענה שהם איבדו את מספר כרטיס האשראי שלי. שיחה זו הוקלטה והופצה מאוחר יותר ביחד עם הסיפור ברשת האינטרנט. נציגת נטוויז'ן הפילה את החברה.

הסיפור המלא, כאן

http://halemo.net/tmp/netvision/indexold.html

לאחר שהקלטת השיחה הופצה ברשת וקלונה של תמיכת נטוויז'ן התגלה ברבים, התקשר אליי אדם בכיר בנטוויז'ן וביקש שאוריד את ההקלטה כי זה פוגע בחברה. השבתי לו שאני אוריד אותה רק אם חברת נטוויז'ן תספק לי את הנתונים ואת מספרי הטלפון של הפורץ מהמשטרה שהשתמש לי ללא רשות בחשבון שלי.

הבכיר סירב. הוא ניסה להסביר שאני צריך להשיג צו של בית משפט ורק אז אני אקבל. הסברתי שמדובר בחשבון אינטרנט שלי שאני משלם עליו והוא בבעלותי הבלעדית. הסברתי שאי אפשר ללכת לבית משפט ולהוציא צו סתם כך. מדובר בעלויות כספיות כבדות. ההסבר לא עזר. ההקלטה נשארה. הטקסט במאמר קצת שונה.

הסיפור המתוקן, כאן

http://halemo.net/tmp/netvision/index.html

את החוב שלי שילמתי במלואו וביקשתי להתנתק סופית מכל קשר עם נטוויז'ן. את טעות חיי כבר עשיתי. עכשיו אני מכפר עליה. אינני מוכן להיות מנוי בחברת אינטרנט מגעילה שכזאת שבוגדת בלקוח הנאמן שלה. לאחר ששילמתי את חובי המלא, נשלח אליי מסמך מחברת נטוויז'ן שקובע שאני לא חב כל חוב לחברה, וכי החשבון נותק ולא ניתן להשתמש בו יותר.

לאחר יותר משנה של ניתוק הקשרים ביני לבין חברת נטוויז'ן, הגיע לביתי מכתב דרישת תשלם חוב מחברת נטוויז'ן. זו טענה כי אני חייב לה 35 ש"ח, ואם לא אשלם את חובי לכאורה, תפתח כנגדי בהליכים משפטיים. המצב הכלכלי הקשה כנראה הביא את שיטת מצליח לגביית כספים, גם לפתחה של נטוויז'ן.

הסיפור המלא, כאן

http://halemo.net/edoar/0032/0004.html

אני עדיין ממתין להליכים משפטיים שתפתח נגדי חברת נטוויז'ן בגין "החוב".

בינתיים, אני תבעתי את חברת נטוויז'ן על הפרת זכויות יוצרים בגין מאמר שלי שפורסם באתר נענע בבעלותה, לאחר שתשלום לא שולם וניסיונות להתחמק מהתשלום נעשו ללא כל מצמוץ מצד הנהלת החשבונות של החברה.

הסיפור המלא, כאן

http://halemo.net/edoar/0052/0003.html

גילוי נאות: חברת אובייקטיבי

כמו כל אזרח ישראלי אחר, גם אני מכיר את חברת אובייקטיבי. זו החלה את חייה הציבוריים תחת השם "אובייקטיבי מגזין צרכנות". מייסדה היה בחור חביב בשם עדי ז'ורבין שמינה עצמו לנשיא החברה.

אובייקטיבי מגזין צרכנות עשו מחקרים צרכניים על תחומים שוק שונים ועל חברות בשוק שסיפקו שירותים. החברה שזכתה במקום ראשון במחקרי אובייקטיבי, קיבלה פנייה מחברת אובייקטיבי לרכישת המחקר על מנת להשתמש בו בפרסומי החברה.

במשך תקופה, משנת 1997 זה עבד. חברות גדולות כמו סלקום התגאו בממצאי אובייקטיבי וצירפו אנשים חדשים לחוג לקוחותיהם.

בהמשך התגלו תקלות. חברות שסירבו לרכוש את מחקרי אובייקטיבי מצאו עצמם בבתי המשפט בתביעות מול חברת אובייקטיבי. חברת פלאפון תבעה. חברת פרטנר תבעה. הקליניקה תבעה. החברה להשכרת רכב תבעה.

אובייקטיבי טבעה.

בהמשך נמכרה אובייקטיבי מגזין לגורם אחר. הנכסים נמכרו. חברת אובייקטיבי אחרת קמה בישראל תחת השם "אובייקטיבי מחקרים עולמיים". המייסד, שוב עדי ז'ורבין החביב. קדנציה שניה של נשיא מכהן. הפעם ביישות משפטית אחרת עם אותו שם.

שנת 2003 היתה שנה קשה לאובייקטיבי. לפחות כך זה נראה על פי מספר התביעות בבית המשפט של עובדים שלא קיבלו שכר ורצו אחרי הכסף שלא קיבלו.

כאזרח ישראלי פשוט גם אני צפיתי מהצד. חברת אובייקטיבי דווקא קיבלה ממני קרדיט על מאבקיה הצרכניים מול חברות ענק שלפעמים פועלות בצורה אגרסיבית נגד מי שמאיים לפגוע בהגמוניה ובשליטה שלהם בשוק.

עד שדואר הזבל נחת בתיבת הדואר האלקטרונית שלי.

תחת הכותרת המפחידה "חייך אולי בסכנת קרינה, הגיעו עשרות מכתבים לאותה כתובת אישית שלי. המכתבים ביקשו להתריע על הסכנה הסלולארית של הטלפונים הניידים שמוכרות ומפיצות חברות הסלולאר בישראל. מבדיקה שלי, לא מדובר דווקא במידע שמוסתר מהציבור. החברות הללו חייבות על פי החוק לספק נתוני קרינה של כל טלפון שהם מוכרות והן עושות זאת, לפחות על פי בדיקה שלי מול אנשים שרכשו טלפון נייד.

הרגיזה אותי המסה של דואר הזבל הפרסומי הזה.

ואז כתבתי מאמר ביקורת. המאמר היה בגנות דואר הזבל הפרסומי הזה והמסות העצומות שבהם הוא נשלח.

המאמר המלא, כאן

http://halemo.net/edoar/0050/0004.html

חברת אובייקטיבי לא אהבה את המאמר, וביקשה לתבוע אותי. כתב התביעה עדיין לא הגיע אל תיבת הדואר הביתית שלי, אבל תביעה הוגשה ככל הנראה לבית המשפט. על פי ידיעה עיתונאית במעריב של עידו קינן, נתבעתי על סכום של 100,000 ש"ח בגין לשון הרע כנגד חברת אובייקטיבי מחקרים עולמיים בע"מ.

עידו קינן, מעריב: הלמו אתה אולי בסכנה

http://www.maariv.co.il/channels/13/ART/700/052.html

גם עיתון "דואר חשמלי" שבו פורסם המאמר, היה בין הנתבעים, למרות שהוא כלל אינו ישות משפטית. זה כמו לתבוע את מיקי מאוס בגלל שאמר דבר מה בסרט מצוייר של חברת וולט דיסני.

הידיעה על התביעה של חברת אובייקטיבי גרמה לי לשבת וללמוד את ההיסטוריה של החברה ואת התביעות המשפטיות שלה. ישבתי. קראתי. חיפשתי. הפעלתי קשרים. פניתי אל אנשים שנפגעו מהחברה. קיבלתי די הרבה מידע. מצב החברה נראה לכאורה בכי רע. אני כבר מתחיל להצטער בשביל מר ז'ורבין החביב שאני כנראה זה שיפרסם את כל מסכת התביעות שבהם הוא והחברה שלו מעורבים בבתי המשפט בישראל. לא מדובר באוסף כתבות עיתונות מסולפות לכאורה. מדובר בכתבי בי דין: פרוטוקולים, תצהירים, עדויות, פסקי דין. החלטות של בית משפט.

נתתי לו יותר מדיי קרדיט כלוחם זכויות של צרכנים. אף פעם לא ביקשתי להתעסק איתו למרות כל השמועות הרעות נגדו. אף פעם לא היתה לי יריבות איתו. אין לי יריבות איתו. התביעה המיותרת שלו נגדי לא מותירה לי ברירה. אני חייב להגן על עצמי ועל הביקורת שאני כותב בגין דואר זבל שנשלח אליי במסות מצד חברת אובייקטיבי ומצד כל מיני בנות כמו "רחל" ששולחות "המלצות".

אין לי בעיה עם דואר זבל עברי. אני מאוד סלחן כלפי המכתבים הללו. אני תמיד מתייק אותם. זאת חלק מההיסטוריה של התפתחות האינטרנט העברי. יש לי בעיה עם דואר זבל שנשלח בכמות עצומה יחסית. אותו מכתב 20 פעם ביום.

מלחמת אובייקטיבי נטוויז'ן

דואר הזבל האחרון שהתייחס לחברת אובייקטיבי, היה של אחת בשם "רחל" שהשתמשה בשירותי הדואר של מיקרוסופט, הוטמייל (hotmail), וביקשה לספר לכולנו על כמה אנחנו לא מבינים את חברת אובייקטיבי ואת נשיאה עדי ז'ורבין החביב, לוחם זכויות הצרכנים. אנחנו כנראה הצרכנים.

המכתב של "רחל" הכיל פרט מידע חשוב אחד: רחל ידעה לספר שחברת נטוויז'ן, חסמה את האתר של חברת אובייקטיבי, וי לצרכן.

אתר חברת אובייקטיבי (מנויי נטוויז'ן עלולים שלא לראות את האתר)

http://www.v.co.il

גולש אינטרנט רגיל מן היישוב לא יבין את המידע הזה, כיצד בדיוק חברת נטוויז'ן חסמה את אתר חברת אובייקטיבי. ככל הנראה, גם חברת נטוויז'ן מניחה זאת. עד כה לא הגיעו תלונות בנושא. מנויי נטוויז'ן רבים תיארו לעצמם כי יש בעיה עם אתר האינטרנט של חברת אובייקטיבי, ולא עשו מזה סיפור גדול.

ביום 9 מאי 2004 שלח גולש בשם איציק (המכונה havlaz) מכתב לרשימת התפוצה "דואר זבל" של גדי שמשון. איציק שאל "האם נטוויז'ן חוסמים את הכניסה לאתר אובייקטיבי?". איציק הסביר שתלונות על כך התפרסמו בפורום "רשתות ופס רחב" באתר תפוז ואף נתן קישור להודעה. ביום 10 מאי 2004 בשעות הבוקר התפרסמה ההודעה ברשימת "דואר זבל".

ההודעה "בפורום רשתות ופס" רחב תפוז

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=20&msgid=31651056

להרשמה לרשימת "דואר זבל"

[email protected]

ארכיון ההודעת באתר יאהו (מחייב הרשמה)

http://groups.yahoo.com/group/doar-zevel

החלטתי לערוך בדיקה האם באמת חברת נטוויז'ן ביצעה חסימה לאתר אובייקטיבי. ואכן, מבדיקה טכנית התברר ששרת פענוח השמות (DNS, Domain Name Server) של חברת נטוויז'ן מפנה את אתר חברת אובייקטיבי (www.v.co.il) לכתובת מספרית (כתובת IP) פנימית של חברת נטוויז'ן, בעוד שכל שרתי השמות של ספקים אחרים באינטרנט מפנים לכתובת האמיתית.

וכך כתבתי לאחר הבדיקה שלי ברשימת "דואר זבל":

[ציטוט]

חברת נטוויז'ן כנראה עשתה תרגיל לחברת אובייקטיבי:

בשרת השמות שלה (DNS), היא שמה על האתר של אובייקטיבי - www.v.co.il את הכתובת המספרית הזאת:

199.203.207.192

זאת כתובת פנימית של חברת נטוויז'ן שאף פעם אובייקטיבי לא ישבו עליה.

בדיקת היסטוריה של שרת המחשב של אובייקטיבי, כאן

http://uptime.netcraft.com/up/graph/?host=v.co.il

לפי ההיסטוריה, האתר ישב עד ליום 19 יולי 2003 על שרת של חברת קווי זהב 012, תחת הכתובת המספרית (IP):

80.179.108.8

מתחילת ינואר 2004 האתר של אובייקטיבי ישב על השרתים של חברת בזק בינלאומי, תחת הכתובת המספרית (IP):

82.80.252.60

מיום 10 מאי 2004 או בסמוך לכך, האתר של אובייקטיבי חזר לקווי זהב 012 ומשם גם אובייקטיבי שולחים את הזבל שלהם ובכלל זה את המכתב שרשרת המזויף המשבח את אובייקטיבי בשם בדוי.

אתר אובייקטיבי יושב כעת תחת הכתובת המספרית:

80.179.239.4

כאמור, חברת נטוויז'ן שמדיי פעם מושמצת על ידי נשיא חברת אובייקטיבי עדי ז'ורבין בגלל שהקליטה אותו מנסה להציע לה לקנות מחקר שבו זכתה במקום הראשון וסירבה לעשות זאת, שינתה בשרת השמות הפנימי שלה את כתובת האתר המספרית האמיתית של אובייקטיבי, וכל מי שגולש דרך נטוויז'ן, לא מקבל את האתר של אובייקטיבי, אלא מופנה לכתובת פנימית של נטוויז'ן (199.203.207.192).

מנוי של חברת נטוויז'ן שרוצה לעקוף את ההגבלה של חברת האינטרנט שלו וכן לצפות באתר של חברת אובייקטיבי ללא הוראות הצנזורה של הלטאה האדומה, יכול לשים שורה בקובץ hosts שנמצא בתיקיית החלונות שלו שבה הכתובות www.v.co.il ו v.co.il יפורשו בכתובת המספרית האמיתי: 80.179.239.4

דעתי האישית:

לחברת נטוויז'ן אין זכות לקבוע למנויים שלה האם לראות אתר ישראלי או לא. זאת צנזורה מהסוג הגרוע ביותר, גם אם מדובר בחברה ששולחת דואר זבל פרסומי בצורה סדרתית.

[סוף ציטוט]

מידע זה נשלח גם לעיתונאי מעריב עידו קינן וזה בדק את הנושא בצורה עיתונאית מול חברת נטוויז'ן ומול חברת אובייקטיבי. לאחר הבדיקה, פורסמה כתבה על כך שחברת נטוויז'ן חוסמת את אתר חברת אובייקטיבי למנויים שלה. כמו כן פורסם כי חברת נטוויז'ן, בעלת השליטה באתר נענע ובאינדקס נענע, הורידה את אתר חברת אובייקטיבי מהרשימות שלה.

ביום 10 מאי 2004 פירסם עידו קינן מאתר מעריב את הסיפור: למה צינזרה נטוויז'ן אתר?

http://www.maariv.co.il/channels/13/ART/708/612.html

בהמשך השבוע, שלושה ימים לאחר הכתבה של עידו קינן ולאחר שהמידע פורסם בהרחבה בפורומי האקטואליה והחדשות השונים ברשת האינטרנט, מישהו במדור המחשבים של אתר ynet נזכר שגם הוא קיבל ידיעה בנושא ב"דואר האדום" של האתר.

ביום חמישי, 13 מאי 2004, כתבה של רוני שני עלתה לאוויר במדור "שימוש הוגן", וגם אתר ynet שותף לסיפור שבתחילה לא החשיב אותו ליותר מדיי חשוב (וככה ynet מפספסים סקופים)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2914948,00.html

קצת מידע טכני

כיצד בדיוק בודקים לאן שולח אתכם ספק האינטרנט שלכם כשאר אתם גולשים לאתר כלשהו? כיצד בודקים האם נטוויז'ן חוסמת את אתר חברת אובייקטיבי?

ובכן, זה די קל ופשוט.

כל ספק אינטרנט מחזיק שרת מחשב שמטרתו הוא תרגם שם האתר הטקסטואלי לכתובת מספרית הנהוגה בין מחשבים. כתובת זאת נקראת IP על שם פרוטוקול התקשורת (Internet Porotocl).

כתובת האתר הטקסטואלית נקראת "דומיין" (Domain) ובעברית: "שם מתחם".

כך למשל, כתובת אתר אובייקטיבי www.v.co.il תתורגם לכתובת המספרית הזאת: 80.179.239.4

את עבודת התרגום עושה שרת מחשב שזה תפקידו בלבד. מכיוון שזה שרת מחשב שעובד ברשת האינטרנט, גם לשרת המחשב הזה יש כתובת IP מספרית או כתובת דומיין טקסטואלית. עבודת התרגום קראת בז'רגון המקצועי: Lookup.

למשל, שרת השמות של נטוויז'ן הוא: dns.netvision.net.il

כתובתו המספרית היא: 194.90.1.5

כתובות אחרות של שרתי DNS ברשת האינטרנט הישראלית ושל ספקי אינטרנט ישראלים, נמצאות באתר הזה:

http://www.petri.co.il/dns_ip_addresses_for_israeli_isps_he.htm

כדי לבדוק מה מתרגם שרת שמות זה אם הוא מקבל את הדומיין www.v.co.il יש להפעיל תוכנה מיוחדת במחשב שעושה את פעולת ה lookup. תוכנה כזו היא למשל WS_PING המעולה.

אבל, כמו בכל דבר באינטרנט, יש גם אתרים שמחליפים תוכנות כאלו, ובאתר הבא תוכלו להזין כתובת של שרת DNS על פי הרשימה לעיל.

http://www2.hunter.com/~skh/scripts/dnslookup.html

בשורה העליונה Name/Number יש להזין את כתובת האתר (www.v.co.il), ובשורה מתחת Name Server יש לשים את כתובת שרת השמות: dns.netvision.net.il

לוחצים על לחצן Lookup ומקבלים תוצאה.

התוצאה: כתובת אתר אובייקטיבי מתורגמת לכתובת המספרית: 199.203.207.192

בבדיקה מול ספק אינטרנט אחר, למשל אינטרנט זהב, מגלה את כתובת האמיתית של אתר חברת אובייקטיבי.

כתובת האתר הנבדק: www.v.co.il

כתובת שרת השמות: dns.inter.net.il

התוצאה: 80.179.239.4

התוצאה מציגה את הכתובת האמיתית של אתר אובייקטיבי.

נסו ותיהנו.

צנזורה ממוסדת

בישראל קיימים מספר הגבלות על פרסום מידע לציבור בעיתונות, ואולי אף ברשת האינטרנט.

חקיקה

באמצעות חקיקה וחוקים קיימים, ניתן למנוע פרסומו של מידע לציבור.

כך למשל סעיף 70 (ג) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984, אוסר על אדם לפרסם שמו של קטין שלא מלאו לו 18 שנה והוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק בשל עבירות שונות הקבועות בחוק העונשין הישראלי.

בעבר היה אסור לכתוב על משפטים פליליים ואזרחיים ולהביע דעה בנושא על מנת שבית המשפט לא יושפע מהפרסומים. הדבר היה ידוע בשם "סוביודיצה".

צנזורה

בישראל קיימים מספר מוסדות צנזורה. קיימת הצנזורה הצבאית שבודקת כתבות ומאמרי עיתונות ומחליטה מה יפורסם ומה לא יפורסם. גם ספרים העוסקים בנושאים של בטחון המדינה חייבים לעבור את בדיקת הצנזורה הפרטית. הצנזורה הצבאית פועלת מתוקף תקנות ההגנה לשעת חירום.

קיימת גם צנזורה תרבותית. המועצה לביקורת סרטים ומחזות קובעת מה יוצג לקהל הרחב באולמות ומה לא. החלק של "המחזות" כבר ירד משם המועצה, וזו נשארה עם הסרטים. גם זו עלולה להעלם, לאחר שבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ כבר שלל את הלגיטימציה של המועצה לצנזר סרטים (למשל סרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין").

צו איסור פרסום

צווי איסור פרסום מוצאים על ידי שופטים בבתי המשפט לבקשת צד יחיד לדיון. בדרך כלל מדובר במשטרת ישראל שמוציאה בסיטונות צווים כאלו על מנת "לא לשבש את החקירה".

אתיקה

כללי אתיקה במקצועות שונים אוסרים על בעלי המקצוע הללו לפרסם מידע כלשהו. לרופא אסור לפרסם מידע על חולה שלו (חסיון רפואי). לעורך דין אסור לפרסם מידע על הנושאים של הלקוח שלו בהם טיפל (חסיון עורך דין לקוח). עיתונאים לא יפרסמו מקורות מידע שהובילו לכתבות ולמאמרים שכתבו (חסיון עיתונאי).

מדוע נטוויז'ן חוסמת את אובייקטיבי?

כאמור, חברת נטוויז'ן החליטה לצנזר עבור מנוייה את אתר חברת אובייקטיבי.

בין חברת נטוויז'ן לחברת אובייקטיבי עבר חתול שחור. על פי מידע שפורסם בעבר בעיתונות, חברת אובייקטיבי חייבת כספית לחברת נטוויז'ן עבור שירותים שקיבלה. עוד נכתב בעיתון כי חברת אובייקטיבי עניינה את חברת נטוויז'ן במחקר על ספקי אינטרנט שעשתה, ומצאה כי חברת נטוויז'ן יצאה מקום ראשון.

נטוויז'ן סירבה לקנות את המחקר ואף ערכה שיחה מוקלטת עם עדי ז'ורבין בנושא.

עותק כתבת עיתונות שפורסמה בעבר בנושא, כאן

http://www.geocities.com/broadway/balcony/7000/papers.htm

מתוך האתר הזה

http://www.geocities.com/broadway/balcony/7000/index.htm

ואם אינכם רואים את הכתבה בגלל העומס, עותק שלה נמצא כאן

objectivi.htm

בעת האחרונה פרסמה חברת אובייקטיבי מידע לא מלבב על חברת נטוויז'ן שהיה עלול לפגוע בעסקיה של חברת נטוויז'ן מול לקוחות חדשים ופוטנציאליים. תחת השם "אובייקטיבי" המטעה, אדם מן היישוב עלול לחשוב שאכן מדובר במידע אובייקטיבי. אין לו שום מושג על העבר השחור בין שני הגופים העסקיים הללו.

את המהלך של חברת נטוויז'ן אולי ניתן להבין למרות שלטעמי אסור להסכים איתו: נטוויז'ן מנסה להגן על עצמה מלשון הרע לכאורה והיא עושה זאת בדרך לא משפטית אלא באמצעות הכלים העומדים לרשותה: חסימת האתר באמצעים טכנולוגיים. באמצעות שרת השמות ושינוי רשומת ה DNS.

צנזורה פרטית ברשת

החסימה של חברת נטוויז'ן את אתר חברת אובייקטיבי אינה הצנזורה הפרטית הראשונה ברשת העברית. קדמו לכך חסימות של משתמשים מצד אתרי מידע אחרים. מדובר אולי בתקדים בצורה זה נעשה: באמצעות שרת DNS.

כך למשל, פורומים פרטיים חוסמים משתמשים שמציפים את האתר ואת הפורומים במידע משמיץ ושנוי במחלוקת. החסימה היא באמצעות גילוי כתובת ה IP של הגולש, ושליחת שגיאה מתאימה לגולש.

בשנת 2003 נחסם העיתונאי יואב יצחק מגלישה וקריאת התכנים באתר הפורומים רוטר נט, לאחר שנהג להציק בדואר אלקטרוני לבעלים של האתר, הרב ישעיהו רוטר. החסימה בוצעה על כתובת האינטרנט (IP) של העיתונאי. בכל עת שביקש להיכנס לפורומים של האתר, קיבל דף שגיאה מתאים על כך שאינו רצוי באתר.

אתר נענע ועידו קינן כתבו על כך בעבר

http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=73295&sid=10

אתר ynet למשל, מפעיל צנזורת מידע כלפי גולשי אינטרנט שכתובת המחשב שלהם מזוהה ככזו מחוץ לישראל. גולש שנכנס לאתר מארה"ב או אירופה למשל, ומבקש להיכנס לכתבה או למאמר, חייב ברישום ובתשלום חודשי מראש. זאת למעשה צנזורה כלכלית כלפי גולשים קוראי עברית שאינם מישראל, המבקשים לקרוא ידיעה על פיגוע שקרה.

גולשים מתוחכמים יכולים לגלוש לאתר ynet דרך שרתי פרוקסי (proxy) ישראליים ולהתחזות לגולשים ישראלים. בעבר פורסמו ברשת שיטות וכתובות של שרתי פרוקסי כדי לעקוף את הצנזורה הכלכלית של אתר ynet. השיטות עדיין פועלות היטב.

עיתון הארץ חוסם גולשים המגיעים לכתבות שלו דרך קישור ישיר שניתן בפורומים של רוטר נט. הבדיקה היא על שדה ששולח הדפדפן בפרוטוקול http ונקרא referer. כאשר referer (ייחוס) מציין שהגיעו דרך אתר rotter.net, אתר הארץ שולח תמונה ולא את הכתבה עצמה. ככל הנראה ביקש העיתון שקוראי הפורומים ייכנסו דרך הדף הראשי ולא דרך פורום שעוסק בסקירת ידיעות שיטתית. ניתן אגב לעבוד על אתר עיתון הארץ ולזייף בקוד התוכנה של הפורום את השדה הזה שנקרא referer.

סוף דבר

חברת אובייקטיבי החליטה לתבוע את חברת נטוויז'ן משום שחסמה את אתר האינטרנט שלה למנוייה.

מנויי נטוויז'ן יכולים לעקוף את המגבלה הצנזוריאלית ולשים בקובץ host שנמצא תחת ספרית החלונות שלהם, שורה ובה הכתובת האמיתית של אתר חברת אובייקטיבי. ניתן גם לעבוד עם שרתי DNS אחרים שלחברת נטוויז'ן אין שליטה בהם, באמצעות שינוי מאפייני הרשת במחשב (לוח בקרה, מאפייני רשת). התקשרו לתמיכה של נטוויז'ן כדי שיעזרו לכם בנושא.

חברת אובייקטיבי ונשיאה המכהן, עדי ז'ורבין החביב, צריכים להבין שהפעולות שלהם במשלוח דואר זבל ובהשמצה צרכנית לכאורה של חברות עסקיות עלול לחסל את הפעילות העסקית שלהם באופן סופי.

רשת האינטרנט כיום היא כל כך מפותחת, עד שאתר פשוט אחד יכול לשפוך את כל המידע הידוע לו על חברת אובייקטיבי ועל נשיאה החביב, ולרכז אותו במקום אחד באינטרנט. כל מי שיחפש במנוע חיפוש כמו גוגל מידע על אובייקטיבי או על נשיאה, יקבל אותו ביד ומיד.

רשת האינטרנט מאפשרת שיתוף מידע המוני, בשפה עברית פשוטה, בין מאות אלפי אנשים בישראל. נגמרו הימים שאפשר היה לעבוד על פלוני, לברוח, ולעשות את המכה הכלכלית הבאה בצורה דומה על פלמוני.