בבית המשפט השלום

בתל – אביב - יפו ת.א. 35349/04

התובעת: אובייקטיבי מחקרים עולמיים לישראל בע"מ

ע"י מחלקה משפטית

בנייני עזריאלי מגדל עגול קומה 28 תל-אביב

- נ ג ד -

הנתבעים: 1. משה הלוי – "הלמו"

רח' האורן 15 עכו

2. דורון בן דוד

רח' גוט לוין 10 חיפה 32922

מהות התביעה: לשון הרע, נזיקית

סכום התביעה: 100,000 ש"ח

כתב תביעה

1. התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בעריכת מחקרי שוק צרכניים והיא מהווה את גוף המחקרים הצרכניים ההשוואתיים הגדול ביותר בישראל. התובעת פועלת מזה כ- 8 שנים בתחום ובמהלך תקופה זו ערכה למעלה מ- 800 מחקרים צרכניים, בדקה כ- 2,000 מותגים ונהנתה מאמונם של מעל מאה חברות מהמובילות במשק אשר קיבלו על עצמן את פיקוחה של התובעת, לרבות בנק הפועלים, שיכון עובדים, סלקום, פלאפון, מירס, AIG, סנו, מקדונלד'ס, הונדה, אגיס, שקם ועוד.

2. התובעת נושאת את הדגל במאבק למען הגנת הצרכן ובמסגרת מאמציה נוקטת במירב הפעולות על מנת לשמור על זכויותיו, לרבות הגשת עתירה לבג"צ.

3. כמודגש באתר האינטרנט ובחוברות המופצות על ידה, התובעת הינה חברה מסחרית שאינה פועלת מטעם גוף ציבורי ו/או ממשלתי כלשהו ("אובייקטיבי גאה להיות חברה פרטית מסחרית, שאינה פועלת מטעם גוף ציבורי או ממשלתי שמטרתו לייעץ או להגן על הצרכנים. המימון למודעות/פרסום היינו על חשבון החתום בחובת אובייקטיבי לאיכות" וכן "אובייקטיבי הוא גוף פרטי, מסחרי...משולמים לאובייקטיבי תמלוגים עבור פיקוח ובדיקות בקרה").

4. במסגרת פעילותה מספקת התובעת מידע חיוני לצרכן על מנת שיהיו בידיו מירב הנתונים בטרם קבלת החלטה לקבל שירות ו/או לרכוש מוצר. מידע זה הינו תוצר של מחקרים המבוצעים על פי כללי מחקר אחידים ובלתי תלויים, במסגרתם בודקת התובעת את המוצרים והשירותים השונים, ללא ידיעת הנבדקים, ביוזמתה ובמימונה המלא. המחקרים מבוצעים במסווה, באמצעות מומחים ומעבדות מהטובים בארץ ובעולם ומתועדים במצלמות נסתרות, באופן המאפשר מתן תמונה אובייקטיבית של התנהלות הנבדק.

5. עם סיום המחקר הראשוני ועוד בטרם מפרסמת התובעת את ממצאיה, היא פונה אל נותני השירותים והמוצרים אשר נבדקו על ידה ומאפשרת להם למסור נתונים נוספים בדבר מוצריהם. ויודגש, לכל אחד מנותני השירותים והמוצרים יש זכות להביע את דעתו, להוסיף נתונים ולהעיר הערות לגבי הממצאים עוד בטרם מתפרסמות תוצאות המחקר.

6. לאחר מתן הזדמנות לנבדקים השונים להביע את דעתם כאמור ועם קבלת התוצאות הסופיות של המחקר, מזמנת התובעת את כל הנבדקים ומציגה בפניהם את ממצאיה.

7. הכנסותיה של התובעת נובעות מכך, שנבדק שנמצא כעומד ברף האיכות הגבוה המוגדר ע"י התובעת והמעונין להשתמש בעובדה זו משלם לתובעת סכום עבור השימוש בשמה ובמחקר שערכה, בדומה למכון התקנים ו/או ISO, אשר מהווים חותמת איכות. אך בניגוד לגופים אלו, קיומה של התובעת מותנה באמון שרוכש לה הציבור. במידה והנבדק הזוכה אינו מעוניין להתקשר עם התובעת בהסכם נגנז המחקר ואינו מפורסם לציבור.

8. נבדק שסווג ע"י התובעת והתקשר עמה מתחייב לעמוד במשך כל תקופת ההתקשרות בפיקוחה של התובעת. במסגרת הפיקוח מבצעת התובעת באופן יזום ובמועדים בלתי ידועים לנבדק בדיקות על מנת לוודא עמידה ברף האיכות הגבוה, כפי שנקבע על ידי התובעת, וכן הקפדה על אמות המידה; התובעת מיידעת על כל תלונה, מחדל, אי התאמה שנמצא ודורשת את תיקונם; במידה והשיפור/התיקון הנדרש אינו מבוצע, הדבר מובא לידיעת הציבור ולתובעת אף נתונה הזכות להסיר את פיקוחה.

9. הנתבע 1 הינו מהנדס תוכנה המכונה "Halemo" המרבה לכתוב ברשת האינטרנט, והינו בין היתר המוציא לאור של עיתון אלקטרוני בשם "דואר חשמלי – עיתון רשת למנויי דואר אלקטרוני".

... העתק הסבר מהאינטרנט אודות "Halemo" מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "א".

10. הנתבע 2 הינו הבעלים והמפעיל של שרת אחסון המכונה "fresh.co.il" בגדרו מאוחסן, בין היתר, אתר האינטרנט של הנתבע 1. הנתבע 2 מרבה לפרסם בעיתון של הנתבע 1 "דואר חשמלי – עיתון רשת למנויי דואר אלקטרוני" ועובד עמו בשיתוף פעולה כלשהו.

11. התובעת נדהמה לגלות, כי במסגרת דיווח תקשורתי, פרסם הנתבע 1 ביום 31.1.04 בעיתון "דואר חשמלי – עיתון רשת למנויי דואר אלקטרוני" תחת כינויו "Halemo" הכפשות אודותיה וסילוף עובדות. בין היתר, פורסם, כי:

"את תוצאות המחקרים שעושה חברת אובייקטיבי, היא מנסה למכור לזוכים במחקר ההשוואתי על מנת שישתמשו בתוצאות המחקר בפרסומים שונים. אם החברה הנחקרת הזוכה אינה מעונינת לקנות התוצאות, חברת אובייקטיבי מעניינת את המפסידים במחקר, ומציעה להם לגנוז את התוצאות העגומות תמורת תשלום נאה...חברת אובייקטיבי הפכה במשך השנים לאחת החברות הנתבעות ביותר בישראל...דוגמה לאתר נגד חברת אובייקטיבי מחקרים שהוקם על ידי חברת care שירותי רפואה: http://www.object.co.il".

... העתק פרסום מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ב".

12. התובעת תדגיש, כי דברי הנתבע 1 חוטאים למציאות, בלשון המעטה, ונועדו ליצור את הרושם הפסול כאילו מחקריה אינם אמינים. ראשית, במידה והנבדק "הזוכה" אינו מעוניין להתקשר עמה בהסכם נגנז המחקר ולא מפורסם לציבור, וזאת ללא כל פניה "למפסידי" המחקר.

יתרה מכך, התובעת מבצעת את המחקרים ללא ידיעת הנבדקים או השפעתם וללא כל תלות מסחרית. לעיתים, נבדקים אשר אינם מרוצים מממצאי מחקריה של התובעת ואשר מבקשים להביא לשינויים בתוצאות אלו, עושים כל שלאל ידם ומשתמשים בכל האמצעים הכשרים והבלתי כשרים בכדי למנוע חשיפת המחקרים ובכדי להמעיט מערך המחקרים. כך, לבתי המשפט בארץ מוגשות לא אחת תביעות אשר אין עניינן קבלת פיצוי או סעד בשל נזק שנגרם אלא מטרות אחרות, לבר משפטיות, עומדות מאחוריהן. בגדר הגשת התביעה, כך סבורים אותם נבדקים, הם יזכו בחשיפה תקשורתית אוהדת תוך כפיית דעתם על התובעת. ואולם, מכאן ועד לקביעה השלילי לפיה "חברת אובייקטיבי הפכה במשך השנים לאחת החברות הנתבעות ביותר בישראל" המרחק הוא רב (!).

13. זאת ועוד, אתר האינטרנט אליו מפנה הנתבע 1, http://www.object.co.il, גדוש השמצות והכפשות חמורות כנגד התובעת. מיד עם כניסתו של הגולש באינטרנט לאתר הנ"ל, מוצא הלה כי האתר נושא את סימנה הרשום של התובעת, כאשר יש בו שינוי קל - לפני כיתוב שמה של התובעת רשום "ממש לא אובייקטיבי". בין היתר מפורסם באתר כדלקמן:

"א. בעקבות אחד מ"מחקריו", שהיה "המחקר" המקורי, הודיע עדי ז'ורבין, בעליו של "אוביקטיבי" למכוננו כי "זכינו" במקום הראשון כמכון הטוב ביותר בתחום שנבדק...

ב. נדרשנו לשלם סכום עתק עבור שימוש ב"מחקר" ותוצאותיו. דחינו על הסף אפשרות זו בגלל חוסר אמינותו של "אוביקטיבי", שכבר אז פורסם ברבים, וגם מפני שזה עמד בניגוד להצהרתו כי הזכיה אינה כרוכה בתשלום.

ג. לאחר סרובנו ערך מר ז'ורבין "מחקר" נוסף ובו מצא קונים לזכיה (אמריקן לייזר).

במחקרים הבאים בתחומים בהם עוסק מכון CARE המגאזין "העניש" את מכוני CARE בשל סרובם לשלם את "דמי הזכיה" המפוקפקים וכלל במחקריו דברי דיבה והשמצות.

ד. המגאזין פרסם שורת השמצות חסרת כל שחר בנוגע למכון CARE, כולן שקרים בלתי מבוססים.

ה. אנו רואים בחומרה מעשים אלה, וקוראים למשרד התעשייה והמסחר ומכון התקנים לפעול בנמרצות כנגד האחראים ב"אוביקטיבי".

ו. שמחנו לדעת כי עומדת כנגד "אוביקטיבי" תביעה של מכון התקנים בשל הטעית הציבור. אנו מרשים לעצמנו לפנות לציבור הצרכנים להפעיל שיקול דעת מעמיק בעת רכישה של מוצר או שירות ולגלות זהירות יתר באשר ל"מימצאי" ו"מחקרי" עיתון "אוביקטיבי".

על הצרכן להביא בחשבון כי חברות המתהדרות בזכייה של "אובייקטיבי" קנו את הזכיה. לדעתנו הדבר אינו מצביע על איכות מוצריהן ושירותיהן".

... העתק הפרסום כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ג".

14. אין חולק, כי הפרסום מציג את התובעת באופן שקרי כחברה שמחקריה אינם מהימנים. הוא נועד להכפיש את התובעת, לפגוע בשמה ולהרוס במחי יד את כל פועלה משך 8 שנים במאבקיה למען הצרכן.

15. זאת ועוד, הנתבע 1 לא הסתפק בהכפשות המתוארות לעיל וביום 17.4.04 שבו והוציאו את דיבת התובעת לרעה. הנתבע 1 שב ופרסם כתבה לפיה:

"מזה כשבוע ימים מגיע לבעלי תיבות הדואר האלקטרוני הודעה פרסומית מעצבנת של חברת אובייקטיבי על סכנת קרינה סלולארית מהטלפון הנייד שלהם...חברת אובייקטיבי החליטה להפיץ את הזבל לבד...אובייקטיבי...שלחה הודעה אחרי הודעה, שעה אחרי שעה, לתיבות הדואר של בעלי מחשבים המחוברים לאינטרנט שכתובתם כבר נמצאת בת ערובה במאגר המידע של הז'בלנורבין...גולשים שהתפתו ונכנסו ל"קרינה", התבקשו למלא טופס ארוך ובו העדפותיהם הצרכניות בנושאים שונים...הטופס היה כל כך מייגע..חברת אובייקטיבי לא ויתרה, שלחה שוב מכתבי זבל נרגשים לציבור מאגר המידע שלה והפכה את מחשביהם של ציבור גולשי האינטרנט לערוץ 2. בכל מספר דקות הוצגה אותה פרסומת מרגיזה של אובייקטיבי.די לזבל. די לזבלנים. מאחורי כל זבל עומד זבלן. בדיוק כמו שמאחורי כל כתובת אימייל מזובלת יושב בן אדם עצבן. חברת אובייקטיבי היא אחת מהחברות הזבלניות ביותר את רשת האינטרנט ואת הדואר האלקטרוני בה. זאת חברה שכבר מזמן עברה את גבול הטעם הטוב בפרסום. מילא פרסום בודד בשבוע. אבל לא. זו מתעקשת לזיין אותנו בצרורות. עדי ז'ורבין החליט לשלוח לכולנו את החרא שלו בסדרות של 10 ו 20 מכתבים. את זה צריך להפסיק. את החרא של ז'ורבין כולנו יכולים להפסיק. כל מה שצריך הוא לשלוח לעדי החביב הודעה...'זבל. זבל. זבל. זבל'...מספר הטלפון הפרטי של עדי ז'ורבין הוא: 054.737100. התקשרו ותענו. ואם זה לא ימצא חן בעיניך מר עדי ז'ורבין, אתה תמיד יכול לעשות מה שעושים אנשים שמזבלים להם את המוח ואת התיבה בזבל שלך: 1. תתנתק מהאינטרנט. 2. תפסיק להשתמש במכשיר עם סכנת קרינה. 3. תחליף מספר".

... העתק פרסום מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ד".

16. יצויין, כי במסגרת מעמדה כגוף המחקרים הגדול בישראל, מבצעת התובעת לעיתים גם מחקרים ללא כל כוונת רווח, החורגים ממתכונת העסקים הרגילה של התובעת (לפיה נבדק שנמצא כעומד ברף האיכויות הגבוה במחקר משלם לתובעת תמלוגים עבור פרסום תוצאות המחקר). מחקרים אלו נועדו לשרת את הצרכן, זאת ותו לאו. בגדר תפקידה זה רואה עצמה התובעת כלוחמת הקרינה הסלולרית העיקרית בישראל. התובעת החלה את מאבקה בנושא הקרינה הסלולרית כבר בשנת 2000, עת הייתה הגוף היחיד בישראל אשר יזם לבצע בדיקות קרינה למכשירי טלפון סלולריים, בעוד שמשרד הבריאות, מכון התקנים, המועצה הישראלית לצרכנות וגופים אחרים ישבו באפס מעשה. כתוצאה ממעשיה הלוחמניים ויוזמתה, "זכתה" התובעת לתביעה ע"ס 7 מיליון ₪ מחברת פרטנר.

בנוסף, סייעה התובעת, בתיווכו של הלוביסט אייל אריאל, לח"כ פינס בגיבוש הצעת החוק מטעמו לחייב את חברות הטלפון הסלולרי להציג אזהרה על גבי המכשירים, כפי שקיימת על גבי קופסאות הסיגריות. התובעת הציעה, שבמקום לרשום אזהרה בדבר מסוכנות הקרינה תרשם על גבי כל מכשיר סלולרי רמת הקרינה שהוא פולט, וכך תיווצר תחרות בין החברות הסלולריות לטובת הצרכן.

במהלך מאבקה למען הצרכן בתחום הקרינה הסלולרית, הקימה התובעת אתר אינטרנט בשם Krina.co.il (להלן: "האתר"), שכל מהותו פעילות לתועלת הציבור ובריאותו.

לאחרונה הפיצה התובעת לגולשים באינטרנט הנמנים על רשימת 700,000 כתובות הדואר האלקטרוני שנצברו ע"י התובעת במהלך השנים, הזמנה לקבל את נתוני הקרינה של מכשיר הטלפון הסלולרי שברשותם. גולש אינטרנט המעוניין לקבל מידע כאמור נכנס לאתר האינטרנט, ממלא את פרטיו האישיים, סוג המכשיר שברשותו, מספרו, נרשם כחבר בארגון של התובעת ועונה על שני שאלונים מחקריים המבוססים על ניסיונו האישי על מנת לשרת את הציבור בהמשך. התהליך כולו הוא פשוט ומהיר.

לאחר מכן מקבל הגולש לכתובת הדואר האלקטרוני שלו עמוד גדוש נתונים חיוניים לגבי רמת הקרינה במכשיר הטלפון הסלולרי שלו. עוד מקבל הגולש השוואה יחסית של רמות הקרינה של המכשיר שברשותו לעומת מכשירים אחרים בעלי רמת קרינה נמוכה יותר וכן רמת קרינה ממוצעת. כמו כן, מקבל הגולש עצות חיוניות, למען בריאותו, כגון העובדה שבעת לחיצה על כפתור "send" נפלטת מכת הקרינה הגדולה ביותר, שלגברים עדיף להימנע מלשאת את מכשיר הטלפון הסלולרי בכיס המכנסיים בשל הקרבה לאיברי גוף רגישים הואיל והמכשיר פולט קרינה גם כשאינו פועל, המלצה שלא לשוחח בסלולרי עם קליטה גרועה ועוד.

ויודגש, המידע שנמסר לגולשים הינו חיוני בשים לב לעובדה שהחברות הסלולריות נוקטות במירב המאמצים על מנת להסתיר את המידע מהצרכן. החברות הסלולריות, יצרני הטלפונים, משרד התקשורת, משרד הבריאות, הרשויות ואחרים מנסים להסתיר מהציבור מידע חיוני. החברות הסלולריות יצרו את 'פורום החברות הסלולריות' במטרה לטשטש חשיפת מידע לציבור, להקטין או להעלים אותו כאילו "הכל בסדר'". בעת רכישת מכשיר טלפון סלולרי נמסרים לצרכן נתונים באמצעות עלון נפרד, שקשה לדלות ממנו את המידע הרלוונטי, וללא כל התייחסות יחסית לרמות קרינה אחרות ו/או ממוצעות.

יתרה מכך, שלושת חברות הטלפון הסלולרי הגדולות הקימו את "פורום החברות הסלולריות", הנהנה ממשאבים כספיים אדירים והפועל לטשטוש הממצאים בדבר הסכנה הטמונה בקרינה סלולרית. פורום זה מדגיש ש"הכל בסדר", למרות שטרם הוברר הדבר, ולפיכך, הלכה למעשה, מסתיר מידע מהותי מהציבור, תוך סיכון בריאותו. בשעה שגופים ממשלתיים, לרבות מכון התקנים, מפחדים להתעמת עם הגוף הנ"ל בשל עוצמתו ואיתנותו הכלכלית, התובעת היא הגוף בעל שיעור המידות היחיד שיכול להילחם ב"ענק" שכזה. כדוגמא לכוחה העצום של התובעת ניתן להצביע על העובדה שרק בימים האחרונים למועד כתיבת שורות אלה מתמלאים באתר האינטרנט הנ"ל כ- 3,000 מחקרים ע"י הציבור.

17. בעוד התובעת פועלת ללא הרף למען הצרכן, פורסמה הכתבה השקרית, המשפילה והמבזה, נספח "ד" לעיל, שכל מטרתה לפגוע בשמה הטוב של התובעת ובעיקר בקמפיין המוצלח שמנהלת התובעת כנגד תופעת הקרינה.

18. זאת ועוד, בשולי הכתבה נספח "ד" פרסם הנתבע 1 אמרות מבישות ומכפישות, לרבות:

"...האיש הזה ממאיס לנו את החיים באינרנט וטוב שיש אנשים כמוך שעוצרים את הזבלים!...ז'ורבין..איפה הדוגמא האישית שלך כנציג הצרכנים עלק- איך זה שאתה מחובר כל הזמן לפלאפון ומבלבל לכל העיתונאים את המוח כל הזמן..איך?..תגיד אולי תפתח כבר את משרדך בבית המשפט ככה תחסוך עלויות נסיעה דלק וכו'.....ע ד י ז' ו ר ב י ן נמאסת אתה כל השטויות, כל הגימיקים, כל ההכפשות,כל התביעות כל ההתחזויות שלך (כמגיב) לכתבות..ובכלל כל החוכמות (יענו)אתה לא רצוי בעולם העסקים- תפנים את זה כבר...ולמי שחושב שהזבלן הזה נותן נתונים יחודיים ו/או בלעדיים ו/או סודיים שמוסתרים מהציבור אז יש לו טעות".

האימרות פורסמו במסווה של תגובות הציבור, לכאורה, אך בהעדר פרטים מזהים יש לייחסן לנתבעים. התובעת תטען, כי הנתבעים משתמשים בנתיב "עוקף חוק איסור לשון הרע" ומסתתרים תחת מעטה האנונימיות של "תגובות הציבור" כמנוף להכפשה וזלזול בשמה ובכבודה של התובעת. אין חולק, כי "התגובות לכתבה", המתפרסמות בסמוך לכתבה הינן חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מהכתבה וככאלה חלות על המפרסם, בעל האתר, וכותב הכתבה החובות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965.

19. התובעת תוסיף ותטען, כי הנתבע 1 פירסם כתבה המתחזה להיות כתבת תחקיר עיתונאית בעוד האמור בה שיקרי מטעה, משפיל ומבזה, כאשר ככל הנראה המניע הוא לבלום בדרכים בלתי לגיטימיות את התאוצה שצבר אתר Krina.co.il .

20. לא למותר לציין, כי עובר לפרסום הכשפותיהם החמורות לא טרח הנתבע 1 ליתן לתובעת כל זכות תגובה (!).

21. התובעת תטען, כי הנתונים שהובאו לעיל וכן הפניית הגולשים לאתר http://www.object.co.il (להלן: "ההשמצות") מהווים פרסום לשון הרע, כמשמעות המונח בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") וזאת, בין ביתר, מכל אחד מהטעמים להלן:

א. ההשמצות עלולות היו לגרום, ואף גרמו, לפגיעה בתובעת ו/או בעסקה ו/או במשלח ידה ו/או במקצועה.

ב. ההשמצות עלולות היו לגרום, ואף גרמו, להשפלת התובעת בעיני הבריות ולביזוייה בפומבי.

22. התובעת תטען, כי פרסום ההשמצות מהווה עוולה של שקר מפגיע המזכה בפיצוי כספי, כאמור בסעיף 58 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וזאת מהטעמים להלן:

א. ההשמצות הן בגדר הודעה כוזבת.

ב. ההשמצות נוגעות לעסקה של התובעת ו/או למשלח ידה.

ג. ההשמצות פורסמו בזדון, שכן הנתבעים ידעו ו/או היה עליהם לדעת כי ההשמצות שקריות.

ד. ההשמצות גרמו לתובעת נזק ממון.

23. התובעת תטען, כי פרסום ההשמצות מהווה עוולה של תיאור כוזב כאמור בסעיף 2 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט – 1999 שכן:

א. ההשמצות הן בגדר מידע שאינו נכון לגבי העסק ו/או השירות של התובעת.

ב. הנתבעים ידעו זאת ו/או היה עליהם לדעת זאת.

ג. ההשמצות פגעו בתובעת במהלך עסקה ו/או בקשר לעסקה.

24. יתרה מזאת, הואיל ותוכן הפרסום אינו אמת והואיל ולא ננקטו ע"י הנתבע 1 צעדים כלשהם על מנת להיווכח אם יש אמת במידע טרם פרסומו, עומדת כנגד הנתבע החזקה הקבועה בסעיף 16(ב)(2) לחוק איסור לשון הרע לפיה הפרסום נעשה בחוסר תום לב.

25. התובעת תמשיך ותטען כי הוצאת לשון הרע ע"י הנתבע 1 נעשתה בכוונה לפגוע בה, להוציא דיבתה לרעה בעיני הציבור, לפגוע באמינותה ולהרוס אותה כליל.

26. במעשיו ניסה הנתבע 1 ליצור לתובעת תדמית בלתי אמינה, להציגה כגוף שמפרסם מחקרים בלתי מהימנים ולהטיל דופי בפרסומיה.

27. התובעת תטען, כי באמצעות הענקת שירותי אחסון לאתר האינטרנט של הנתבע 1 מאפשר הנתבע 2, בין היתר, הכפשת שמה של התובעת ולפיכך שותף לביצוע העוולות כלפי התובעת.

28. הנתבע 2 חב חובת זהירות כלפי התובעת ומחדלו לפקח כראוי על תוכן אתר האינטרנט ו/או לחדול מלספק שירותי אחסון מהווה הפרה של חובת הזהירות המזכה את התובעת בפיצוי בגין נזקיה.

29. הנתבע 2 מרבה לפרסם באתר של הנתבע ובדרך זו מממן את הפעילות של הנתבע 1. הנתבע 2 מודע לתכנים של הכתבות המתפרסמות באתר "דואר חשמלי – עיתון רשת למנויי דואר אלקטרוני" ונותן תמיכה וגיבוי. קיומו של האתר מותנה בנתבע 2.

... העתק פרסום של הנתבע 2 מצורף לכתב התביעה ומסומן נספח "ה".

30. התובעת דורשת כי הנתבעים יפצו אותה בפיצוי בסך 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין הוצאת לשון הרע בכוונה לפגוע כאמור בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע.

31. בנוסף יתבקש כב' ביהמ"ש לעשות שימוש בסמכותו עפ"י החוק ולהורות לנתבעים לפרסם התנצלות, תוך שעל ההתנצלות להיות בקנה מידה זהה לפרסום מבחינת תפוצתה, אופייה, גודלה ומיקומה.

32. לכב' ביהמ"ש מסורה הסמכות לדון בתביעה בשים לב למהותה, לסכומה, למקום המעשה ו/או המחדל שבגינו תובעים ולמקום גרימת הנזק.

33. יצויין, כי נזקיה האדירים של התובעת טרם התגבשו במלואם ולפיכך התובעת שומרת על מלוא זכויותיה לעתור לפיצול סעדים ולתבוע את יתרת נזקיה. כמו כן, כתב תביעה זה אינו כולל את נזקיו של מר עדי ז'ורבין, מנהל התובעת, אשר יתבעו בנפרד.

34. אשר על כן, מתבקש כב' ביהמ"ש להזמין את הנתבעים לדין ולחייבם, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 100,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ בגינו. כן יתבקש כב' ביהמ"ש להורות לנתבעים לפרסם התנצלות, כאמור לעיל.

_______________

ישראל שמואלי, עו"ד

ב"כ התובעת