1

 

   

בתי המשפט

תק 009395/02

בית משפט לתביעות קטנות ת"א

 

04/03/2003

תאריך:

כב השופט הראל יחזקאל

בפני:

 

 

 

 

עזריאל שבתאי

בעניין:

תובע

 

 

 

 

נ  ג  ד

 

 

1 . אובייקטיבי מחקרים עולמיים לישראל בע"מ

2 . ז'ורבין עדי

 

נתבעים

 

 

 

 

פסק דין

 

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת וכנגד הנתבע מס' 2 המשמש כמנכ"לה [להלן: "הנתבע"].

 

עילת התביעה הינה שיק ע"ס  של  7,336 ₪ שזמן פרעון 30.09.01  משוך על ידי הנתבעת ואשר בוטל על ידה ועל כן לא כובד על ידי הבנק הנמשך.

השיק הנ"ל הינו  שיק אחד מתוך שלושה שיקים שנמסרו על ידי הנתבעת לידי התובע, וזאת בגין שירותים שהוא היה אמור לספק לה בחודשים יולי-ספטמבר 2002.

 

שני השיקים בגין החודשים יולי-אוגוסט 2001 כובדו על ידי הנתבעת אף כי ,עוד בתחילת חודש יולי 2001, בוטל ההסכם שבין הצדדים והתובע חדל לספק לנתבעת את השירותים שהוא היה אמור לספק לה.

 

בכתבי הטענות היו הצדדים חלוקים בשאלה, מדוע  ומי ביטל את ההסכם.

 

 לטענת התובע, הנתבע הודיעו על ביטול ההסכם וזאת משהסתבר לו, כי התובע עומד על תשלום חוב שהנתבעת נותרה חייבת לו, לטענתו, בגין שירותים שסיפק לה בתקופה שקדמה לחודש יולי 2001.

 

לטענת הנתבע בעדותו בפני,  התובע הוא שהודיע על ביטול ההסכם, אם כי הוא הודה שיתכן והוא היה "הטריגר" שגרם לתובע להודיע על ביטול ההסכם.

 

בכתב ההגנה טען הנתבע, כי ההסכם בוטל על ידי התובע ודחה מכל וכל את טענות התובע ולפיהן הוא הודיעו על ביטול ההסכם.

 

גרסה זו של הנתבעים עומדת בסתירה למסמכים שהוגשו בפני [ת/1 ו ת/2], ומהם עולה כי התובע דרש מהנתבעת לקיים את התחייבותה ולקבל ממנו שירותים, כפי שהוסכם בין הצדדים.

 

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה , כי הנתבעת , מסיבות השמורות עימה, הפרה שלא כדין את התחייבותה כלפי התובע , בכך שחדלה להעסיקו.  התובע רשאי היה  לצפות  לקבלת התמורה שהובטחה לו בגין  מתן שירותיו, אותם היה נכון לספק לה, ועל כן הוא זכאי לתבוע מהנתבעת  את הפיצוי שנגרם לו, עקב אובדן אותה תמורה.

 

מאחר והנתבעת ביטלה את ההסכם, שלא כדין,  עליה לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו והמגיעים  לכדי  הסכום שהיא היתה אמורה לשלם לו, דהיינו 7,336 ₪ .

 

הצדדים הרבו מלל בתיק והגישו מסמכים רבים וטענו טענות מטענות שונות.

 

לטענת התובע, יש לחייב את הנתבע באופן אישי וזאת לאור "מעלליו" , כפי שעולים מהמסמכים שהגיש התובע לתיק בית המשפט.

 

גם באם  כל טענותיו של התובע כלפי הנתבע היו מוכחות, לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבע באופן אישי, מהטעם שבעת שמסר לתובע את שלושת השיקים  הוא אכן התכוון  כי השיקים יכובדו.  למסקנה זו הגעתי, נוכח העובדה ששני השיקים הראשונים כובדו על ידי הנתבעת ואילו השיק השלישי בוטל על ידה, שכן הניחה  שהיא רשאית לבטלו , מאחר וההסכם שבין הצדדים בוטל ולא סופק לה השירות שהיתה אמורה לקבל מהתובע.

 

 לו גם שני השיקים הראשונים היו מבוטלים על ידי הנתבעת, יתכן והיה בכך כדי לתמוך בטענת התובע ולפיה, יש להרים את מסך  ההתאגדות של הנתבעת ולחייב את הנתבע באופן אישי. מאחר ושני השיקים הראשונים כובדו, איני מוצא לנכון להתייחס לאפשרות זו.

 

אשר על כן, אני קובע כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו כנגד הנתבע מספר  2 ועל כן אני דוחה את תביעתו כנגד הנתבע מס' 2 ומחייבו לשלם לנתבע 2 הוצאות משפט בסך כולל של 600 ₪.

 

כן אני קובע,כי משהנתבעת הפרה את ההסכם, היא חבה בתשלום הסך של 7,336 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום  30.09.01 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך  כולל של  800 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

 

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

 

רשות ערעור תוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי.

 

ניתן היום ‏א'/ אדר ב/תשס"ג ‏05 מרץ 2003 בהעדר הצדדים.

 

 

                                                                               

הראל יחזקאל, שופט