הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
כמה מילים על דואר זבל בישראל 31/07/2004 | גיליון מספר 62 | halemo לחלק
משולחי דואר זבל בישראל קיים מנגנון הסרה שגוי. לחלק מספקי הדואר האלקטרוני
בישראל קיים מנגנון חשיבה שכלי שגוי, שגורם להם להאמין שאף אחד לא רוצה לקבל
דואר זבל. אני דווקא נרשמתי כדי לקבל, והם המנייקים חסמו לי את זה. מונופול הזבל
החדש מתכנס לתיאום, וגם קצת על מקורות דואר הזבל. 1. מנגנון ההסרה השגוי של הזבלנים
חלק ממכתבי
הזבל המגיעים לתיבת הדואר של גולש האינטרנט, אינן מכילות בשדה שם הנמען (to) את שמו או את כתובת
הדואר האלקטרוני של המקבל. לרוב, בשדה של שם הנמען נמצאת כתובת שאינה קשורה
לנמען. הנמען לא תמיד יודע לאיזו כתובת נשלח המכתב. לדוגמה,
לעבדכם הנאמן יש כתובת אימייל כזו: אבל, אם
תשלחו מכתב אל כל אחת מהכתובות הבאות: אני גם
אקבל את המכתב. כל שלושת
שמות המתחם (הדומיינים) מימין לסימן הכרוכית (השטרודל) שייכים לחברת אקטקום,
ספקית אינטרנט בישראל. אני אינני משתמש בכתובות הללו, אבל למרות זאת, את הכתובות
הללו גילו שולחי דואר הזבל, וצירפו אותן למאגר המידע. אם אבקש
להסיר את עצמי מהכתובת הראשית שבה אני מקבל את המכתבים, אני לא אבין מדוע אני
ממשיך לקבל את דואר הזבל הלא רצוי. כאמור, בשדה הנמען לא רשומה כתובת הנמען,
ואני לא יכול לדעת לאיזו כתובת בדיוק נשלח המכתב על מנת שאסיר את אותה כתובת
ממאגר המידע של שולח הפרסומות. אבל, בעת
האחרונה המכתבים הפרסומיים כן מגיעים עם כתובת הנמען אליה נשלחה המכתב, וכך אני
כנמען יודע להכין בדיוק נשלח המכתב. האם לכתובת האימייל הראשונה, השנייה או
השלישית. אבל, גם
כאן יש בעיה. בחלק מהמכתבים, לחיצה על שורת ההסרה פותחת חלון של תוכנת הדואר,
כאשר בכותרת ההסרה רשומה המילה remove
או ביטוי דומה. זה מתאפשר על ידי הביטוי הבא שנמצא מתחת לכל מכתב: mailto:[email protected]?subject=remove לחיצה על
קישור כזה תפתח חלון משלוח הודעה חדשה של תוכנת הדואר האלקטרונית. בתוכנת
הדואר שלי רשומה כתובת אחת בלבד שלי: [email protected] אם ארצה
להסיר את הכתובת [email protected] או את הכתובת [email protected] אני פשוט לא אצליח. תוכנת הדואר שלי
תשלח את המכתב עם בקשת ההסרה רק עם הכתובת שבה אני משתמש, כלומר [email protected] אני אמשיך
לקבל את דואר הזבל, והזבלן ששולח לי את דואר הזבל לא יבין מה אני רוצה ממנו
ויבוא אליי בטרוניות מדוע אני לא מסיר את עצמי מהרשימה. לך תסביר לו את מה שאני
מסביר לכם כעת… אבל גם לזה
יש פתרון: חלק משולחי דואר הזבל מחזיקים שרת עם דף באתר אינטרנט שבו ניתן להקיש
את כתובת הדואר האלקטרוני להסרה. לדוגמה: פעם היתה
הכתובת הזו להסרה: אבל זו
נחסמה באדיבותה של ספקית האינטרנט "בזק בינלאומי" שמתוך חלמאות איימה
על מחזיקת האתר וביקשה להוריד את דף ההסרה, ולעשות לנו המנויים את החיים קשים
יותר. חלמאות או נקם טהור? אופס. בזמן
כתיבת שורות אילו מישהו חסם גם את כתובת zaf להסרת כתובות. 2. הזכות לקבל דואר זבל
נשללת ממני
באתר וואלה
אני מחזיק תיבת דואר אלקטרונית בשם בדוי כבר הרבה זמן. גודל התיבה היה עד לא
מזמן 6 מגה בייט. לתיבה זו אני נוהג להירשם לאתרים שונים, לעשות מנוי על
ניוזלטרים פרסומיים ולקבל מידע שהוא בעצם דואר זבל, אבל כזה שרציתי לקבל אותו. תמיד, אחרי
שנחת מכתב לתיבת הדואר שלי, בכל כניסה לאתר וואלה, היתה מופיעה לי הודעה מצד
שמאל שמודיעה לי כמה מכתבים חדשים ממתינים לי בתיבת הדואר שלי. וואלה
החליט להטיב עימי, ובלי שאבקש הגדילו לי את תיבת הדואר ל 1 ג'יגה בייט. לא שממש
הייתי צריך את זה, אבל אין לי בעיה אם זה חינם. אך, בצד
שדרוג תיבת הדואר שלי, וואלה החליטו לא ליידע אותי יותר כאשר דואר חדש נכנס
לתיבת הדואר שלי. וואלה החליטו שהמכתבים שעד כה קיבלתי הם דואר זבל שמנותב
לתיקיית "ספאם" מיוחדת שפתחו עבורי. וואלה
החליטו לשלול ממני את הזכות לקבל דואר בצורה נורמלית, מכיוון שלדעתם זה דואר זבל
שאסור ליידע אותי עליו. לא מדובר
רק על דואר זבל קלאסי. וואלה החליטו שההתראות הפרסומיות מאתר גלובס שביקשתי לקבל
כשנרשמתי לאתר גלובס, הם דואר זבל. וואלה החליטו בשבילי שהמנוי שלי לדיילי מיילי
של אנשים ומחשבים זה דואר זבל שאסור לי לקרוא בצורה מיידית. וואלה השתלטו לי על
התיבה ומעתה ם מחליטים בשבילי מה הוא דואר זבל ומה הוא דואר אמיתי. ואני אומר
לחברים באתר וואלה: חברים
יקרים. תעזבו את תיבת הדואר שלי במנוחה. אני ביקשתי לקבל דואר זבל. אני רציתי
לקבל דואר זבל. אני נרשמתי במיוחד באתר וואלה כדי לקבל דואר זבל. ההתראות של
גלובס, בשבילי זה לא דואר זבל. זה מידע פרסומי שביקשתי לקבל. זה לא דואר זבל כמו
שהתוכנה שלכם קובעת. די לרודנות
הממוחשבת שלכם. תחזירו לי את התיבה הישנה, ותדחפו את 1 ג'יגה שלכם חזרה. תפסיקו
להתעסק לי עם הדואר. תפסיקו לסנן אותו. תפסיקו לתייק לי מכתבים למקומות לא
רצויים. אני רוצה לקבל פרסומות כמו פעם. ישר לתיקיה הראשית של תיבת הדואר שלי.
עם הודעה בדף הראשי של האתר שתודיע לי שמחכים לי 100 מכתבים בתיבה. זאת זכותי.
זאת התיבה שלי. וכמו
וואלה, שהיא ספקית דואר אלקטרוני, קיימות גם ספקיות אינטרנט שפעם רצו כסף על
סינון זבל, ודרשו שהמנויים ישלמו על סינון וירוסים וסינון זבל. הם דווקא צדקו.
מנוי שרוצה שיפתחו לו את המכתב ויסננו דברים שקיבל, צריך לשלם על זה תוספת כספית. והיום,
ספקיות האינטרנט עושות את זה בחינם בלי שביקשו זאת מהם. וזה רק כדי ששולחי דואר
הזבל הקטנים לא יפגעו בפרנסה החדשה שלהם: משלוח דואר זבל למנויים שלהם ונגיסה
בשוק הפרסום באמצעות דואר אלקטרוני. 3. מונופול דואר זבל מתכנס לראשונה
לפני
כשלושה שבועות, ביום 10 יולי 2004, כתבתי בדוור העורך בדואר חשמלי סיפור דמיוני
למחצה על איציק אחד ששולח דואר זבל עם פרסומות, והחיים שלו נעשים קשים לאחר
שספקיות האינטרנט מנסות להילחם בו. רמזתי כי מדובר במונופול חדש שרוצה לשלוט
בעצמו על תעבורת דואר הזבל הפרסומי, בעיקר בגלל שיש שם כסף גדול. איציק ספאם
ומונופול דואר הזבל http://halemo.net/edoar/0060/0001.html כתבתי
וצדקתי. הסיפור הדמיוני למחצה נכתב על סמך מידע ממקור עיתונאי עלום שם. והשבוע,
ביום 28 יולי 2004, נפגשו ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל לכנס בנושא מניעת דואר
זבל. את הכנס ערכה חברת מיקרוסופט, יצרנית מערכות הפעלה וגם מחזיקת אתר הוטמייל
לניהול תיבות דואר אלקטרוני. ספקיות
האינטרנט דנות בנושא דואר זבל http://www.nrg.co.il/online/10/ART/761/688.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2954745,00.html הידיעה
מספרת על כך שבפגישה השתתפו ספקיות האינטרנט הבאות: נטוויז'ן, אינטרנט זהב, בזק
בינלאומי, 013 ברק וקווי זהב 012. הללו, בשיתוף חברת מיקרוסופט, החליטו להקים
פורום למלחמה בדואר זבל. המפגש התקיים בבית מיקרוסופט ברעננה. האם מתחיל
לקום כאן קרטל? את התשובות צריך לספק הממונה על ההגבלים העסקיים. 4. מקורות מאגרי המידע של הזבל
יש לי כתובת
אימייל אחת שמשמשת אותי שנים למשלוח קורות חיים. בכתובת האימייל הזו נהגתי לשלוח
קורות חיים לחברות הייטק, חברות כוח אדם ושאר חברות שחיפשו עובד. בכתובת הזו לא
נהגתי לעשות שימוש באינטרנט עצמו, כלומר לא נרשמתי איתה בפורומים, לא שלחתי איתה
מכתבים לאחרים. הכתובת הופיע רק על נייר או באימייל אל החברה המחפשת. והנה,
בתקופה מסוימת קיבלתי על אותה כתובת כל מיני פרסומות זבל. לאחר בירור קצר התברר
שחברת כוח אדם שהיתה ברשותה הכתובת המדוברת, מכרה אותה למפרסמים. הללו, על
אותה הכתובת, החלו לשלוח כל מיני הודעות פרסומיות, בעיקר למוצרים המשווקים בשיטת
השיווק הרב שכבתי (MLM).
מוצרי הרבלייף וסנריידר, ושאר מוצרים שמייצרים שני סינים בארה"ב. המצב של
חלק מחברות כוח האדם קשה. כדי להשלים הכנסה, הללו מוכרות את מאגר הנתונים שלהם
בכסף. מקור אחר
לאיסוף כתובות הוא פורטלים חדשים שעולים לאוויר. אתרי אינטרנט חדשי המחייבים
הרשמה. פורומים. קבוצות דיון. בכל המקומות הללו יש להירשם, וכתובת האימייל
שנתתם, תשמש מאוחר יותר לקבלת זבל פרסומי. זה לא שהלא
הסכמתם לקבל את זה. הסכמתם גם הסכמתם. כמובן שלא קראתם את ההסכם הארוך באתר, אלא
רק סימנתם וי ואישרתם. אבל,
בפורטל אחד שנרשמתי בו, היה מצב אחר. פורטל
ישראלי אחד בשפה הערבית הציע תיבת דואר אלקטרוני חינם. רציתי לנסות את השירות
ונרשמתי. פתחתי תיבת דואר ועשיתי ניסיון במשלוח דואר אלקטרוני. מתיבת
הדואר בפורטל הערבי שלחתי מכתב לכתובת אימייל אחרת שלי, זאת כדי לבדוק את הקידוד
שהמכתב מתקבל בו, ושאר דברים. לאחר מספר
ימים ציפתה לי הפתעה. בתיבת הדואר הנמענת שלי, התחלתי לקבל דואר פרסומי בערבית.
מישהו שם בפורטל גילה את הכתובת שאליה שלחו מכתבים, והחליט לצרף אותה למאגר שלו.
כלומר, עקבו אחרי משלוח הדואר מהפורטל (שסיפק תיבת דואר) לנמען. את הכתובת של
הנמען צירפו למאגר הכתובת שלהם, והחלו לשלוח דואר זבל בערבית. אני כמעט
בטוח שהשיטה הזו של צייד כתובות נמענים קיים גם במקומות אחרים. במיקרוסופט
הוטמייל למשל. האם יכול להיות שמקור דואר הזבל באנגלית שאני מקבל לתיבה הפרטית הישראלית
שלי, מקורו בתיבת דואר שנרשמתי אליה בחו"ל?
|
|
|
תגובות הקוראים |
|
|
|
|
