בתי המשפט

 

 

 

 

 

פרוטוקול

 

עו"ד בכר: חוזרת על נימוקי הערעור.

טעותו המרכזית של בית המשפט קמא הוא שהנאשם לא נשלח לתסקיר בטרם הרשעה, מדובר בנאשם שזה הוא לו המפגש הראשון עם בית המשפט, עם מערכת החוק, נאשם נורמטיבי לחלוטין, בחור צעיר, ללא כל עבר.

הנסיבות שמובאות בערעור שלנו, שהנאשם פוטר ממקום עבודתו... אנו לא מקלים ראש בחומרת העבירה, יחד עם זאת המקרה של הנאשם הזה עולה על כל הקריטריונים שנקבעו בהלכה.

הנאשם הוזמן ליום הקראות, הוא מיד הודה בכל, הביע חרטה והצטער, כל בקשתנו היא שהנאשם לא יורשע כי אין מה למהר להרשיע, אין מה למהר להרשיע אדם כזה, אנו מבקשים תסקיר.

מדובר בעובד מצטיין שפוטר מעבודתו, לאחר מכן פנה לחב' בזק בינלאומי ולחב' סלקום, בשני המקומות הוא התקבל בשל כישוריו, יחד עם זאת הוא חתם על טופס בו ויתור על סודיות והאפשרות לבדוק עבר פלילי, ולאחר בדיקה שנערכה הוא פוטר משני המקומות.

הסיטואציה היום היא שהנאשם עובד בעבודות מזדמנות בתחום האלומניום, עבודות שלא תואמות את כישוריו, כאשר נשקלת השאלה איזו פגיעה היתה בעבירה בה הוא ביצע, ושוב אני אומרת מבלי להמעיט ולו בקצת מחומרתה, גם הנאשם עצמו אומר שהוא עשה דברים חמורים בסערת רגשות.

במקרים אחרים, חמורים לא פחות, מצא בית המשפט כי האיזון הנכון הוא לא להרשיע את הנאשם.

* מפנה לפסיקה. (אני חושבת שהעבירה שעבר המערער נופלת מחומרתה מהעבירוה בפסיקה).

הטענה שלנו שקבוצת ההתחייסות של המתלוננת, העבודה, החברים, האנשים היו אנשים אנונימיים, אני בטוחה שנגרם לה נזק וזה היה לא נעים, אך אנו לא יודעים איזו מן מתלוננת זו, איך היא לקחה את הדברים, אולי זה היה לה לא נעים, אולי זה היה קצת מצחיק, אינני יודעת - אנו לא יודעים מה המניע שהביא אותה להתלונן במשטרה, אנו לא יודעים את הנזק, יכול להיות שזה פגע בה מאוד קשה והיא נזקקת היום לטיפול פסיכולוגי, אבל יכול להיות מאידך שהיא עברה על זה לסדר היום.

אנו לא יודעים איזה נזק נגרם לה, אבל אנו כן יודעים כי כאשר נגרם נזק למתלוננת בית המשפט מוצא לא להרשיע, מתלוננת שמוכה על ידי בעלה הן בגוף והן בנפש, בתי המשפט מוצאים לנכון לעיתים באינטרסים הראויים שלא להרשיע את המערער, באיזון הראוי.

* מגישה פס"ד מפי כב' השופטת ברודי - אלימות במשפחה

התיק הנ"ל הסתיים בהסכמת התביעה ללא הרשעה.

אנו לא יודעים איך ולמה וכיצד נפגעה המתלוננת, כי לא היה תסקיר שבדק את זה, לא שוחחו עם המערער על נסיבות האירוע. כאשר אנו מצביעים על פגיעה ממשית, הרי כל עתידו של המערער הצעיר הזה לפניו, והנה אנו רואים שהעתיד הזה נגדע בגלל מעשה שטות של רגע עליו הוא מביע חרטה עמוקה.

מדובר בבחור לוחם בגבעתי, שמעולם לא כשל.

לנושא הפיטורים מעבודתו, בשיחה עם מעבידיו וגם עם בזק בינלאומי ועם סלקום, גם המתלוננת פנתה לבזק כאשר נודע לה שהמערער עובד שם ולכן הוא פוטר. בשיחה ביניהם הדבר נאמר לו, הם לא היו מוכנים בשום פנים ואופן להעלות את הדבר על הכתב.

אם היה תסקיר שיבדוק את העניין הזה, הדברים היו נבדקים ומובאים בפני בית המשפט.

אני חושבת ששירות המבחן, אם הוא עושה עבודתו נאמנה, היה כן בודק את העניין הזה, הרבה פעמים שירות המבחן פונה למעסיק.

העתירה שלנו היא שלא להרשיע את המערער, הוא מסתובב עם אות כלון, הנזק בלתי יתואר, הוא נישא, הוא מצפה לילד והוא עובד במקומות שלא תואמות את כישוריו, הוא לא מצליח למצוא עבודה, אני לא יכולה להסביר את ההשלכות שיש לכך גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה תדמיתית.

לאור כל האמור לעיל, אני מבקשת לקבל את הערעור ולא להרשיעו.

 

לשאלת בית המשפט, כשמוגש כתב אישום וכשנפתחת חקירה, הפוטנציאל הוא שאם ימצא אשם בדין יורשע, לכן הם לא רוצים להעסיק אנשים שהורשע בדין.

אני לא יודעת אם בסלקום ידעו בדיוק מה קרה, על מה נפתחה החקירה, רק על עצם זה שעומד ותלוי כנגדו כתב אישום.

בתום ההליך, כאשר הוא ממלא טופס והוא נשאל האם הוא בעל עבר פלילי? התשובה היא כן, האם הוא הורשע? לא.

 

עו"ד אברס: התבקש כאן תסקיר שירות מבחן, כל הטענות של חברתי ששירות המבחן היה צריך לבנות את ההשפעות של המעשים על הקורבן, לא מתבטאים כלל כשהתסקיר מדבר על הנאשם.

לא נאמר כאן בשום מקום מפורש בחברות שהפיטורים שלו נעשו בשל עצם קיומה של הרשעה או העדר קיומה של הרשעה.

ביום 8/1/04 נטען לעונש שהוא עובד עדיין בחברה מסודרת - בחברת בזק.

 

עו"ד בכר: זו היתה טעות שלי, הוא עבד בחברת סלקום.

 

עו"ד אברס: הנאשם פוטר בחודש יולי, המעשים בוצעו ביום 22/8, לא מדובר בסמוך, המתלוננת קיבלה את שיחת הטלפון הראשונה ביום 23/8 וביום א', 25/8 היא מגיעה לתחנת המשטרה, היא לא אומרת שהוא עשה את זה באופן וודאי, היא אומרת כי היא הסתכסכה עם כמה עובדים.

בית משפט קמא שקל את הנסיבות ויצא מתוך נקודת מוצא שמדובר באדם נורמטיבי שזו לו ההרשעה הראשונה, אך יחד עם זאת הוא אמר שההשלכות של המעשים הללו מחייבות ענישה בפועל.

בפן הראשון זה הפן האישי, למעשים שכתובים בכתב האישום יש השלכה ברורה, אך מעבר לשיחות אנו לא יודעים את הפגיעה הממשית בשמה הטוב, זה משהו שהוא מאוד מוחשי, ההשלכות שיש לאינטרנט ולמדיה הזו, וזה בפן הציבורי, שכולם יכולים להכנס לזה ולעשות כרצונם בצורה אנונימית, אנו לא יודעים מי נכנס לאתר, אנו לא יודעים מי מהחברים או המכרים שלה ראו את המודעה שהיא פרסמה בדבר, זה אתר וזו מדיה שפתוחה בפני כל, ובית המשפט אומר את זה, דווקא בגלל שמדובר באינטרנט, דווקא בגלל שזה פתוח בפני כל, אנו לא יודעים מי יודע עליה ומי נכנס לאתר, דווקא בגלל האתר הזה יש כאן אינטרס ציבורי להרשעה.

 

לשאלת בית המשפט, זה לא מעשה שנעשה בלהט הרגע.

 

עו"ד בכר: לעניין פגיעה בשמה הטוב, מאחר והוא לא פגע בה אלא פגע בקבוצת ההתייחסות שלה, הוא לא פגע בעבודה או במשפחה שלה את הדברים, לכן אנו בודקים את הסבירות שמי ממעגל חבריה ומכריה נחשפו לכך, אני חושבת שהפגיעה לא גדולה כמו אם הוא היה מפרסם את זה בקרב חבריה, מכריה ומשפחתה.

אנו יודעים כי חברים שלה מהעבודה או מהמשפחה שלה לא התקשרו אליה, היא גם לא מתלוננת על כך במשטרה.

 

הערעור שלנו מופנה גם לעניין העונש - מגישה פסיקה

הפס"ד הראשון מדבר על אדם שצילם באמצעות מצלמת וידאו נסתרת את המתלוננת, חברתו, בעת שקיים איתה יחסי מין, כאשר הקלטת הזו נחשפה לעיני חבריו של הנאשם, מקוריה ולרבות אחיה בן ה-14, כאן הפגיעה היתה ממשית ומוחשית, קבוצת ההתייחסות היא זו שראתה את הקלטת, בניגוד למקרה שלנו - בסופו של יום בית המשפט בחר להרשיע והשית על הנאשם מאסר על תנאי.

 

אם בית המשפט חושב שזה המקרה בו יש להותיר את ההרשעה על כנה, אנו סבורים כי מאסר בפועל של חודשיים הוא עונש חמור ביותר, בית המשפט החמיר עם המערער, לא התייחס לנסיבות לקולא, העונש הזה הוא חמור הרבה יותר מהפסיקה.

 

אני חושבת שבמקרה של המערער הזה ניתן להתספק בעונש שצופה פני עתיד, המערער לעולם לא יעבור עבירות כאלה.

 

עו"ד אברס: השאלה היא מה קו הגבול? מה האיזון הראוי? האם האיזון שבית המשפט קמא עשה לא ראוי? האם האינטרס הציבורי הוא כזה שלא מצדיק מאסר בעבודות שירות? והתשובה היא כן.

אנו נמצאים בסיטואציה בה יש גזר דין, בית משפט קמא שקל את השיקולים, עשה את האיזון הראוי, נכון שמדובר באדם נורמטיבי, נכון שהוא הודה, יחד עם זאת בית המשפט קמא חשב שהעונש הראוי שמדובר בעבירות מסוג זה הן עבודות שירות, היום אנו באים ומשנים את ההחלטה גם אם זה בהסכמה, זו אמירה של בית משפט מחוזי לגבי העונש הראוי במקרים כאלה, אנו חושבים כי העונש הראוי במקרים כאלה הוא עונש מחמיר בעבודות שירות, אם הייתי נמצא בבית משפט קמא יתכן והייתי יכול גם להסכים, אלא שכאן הסיטואציה היא סיטואציה של ערעור ומשמעות ההתערבות זה העברת מסר לבתי המשפט.

 

לשאלת בית המשפט, אני אכן מאשרת חזרת המערער מהערעור כנגד הכרעת הדין ואמקד את הטיעון רק לגבי חומרת העונש וזאת לאור המלצת בית המשפט.

 

עו"ד אברס: לאחר סיום הטיעונים, עמדתנו העונשית העקרונית היא שהעונש הוא עונש ראוי, יחד עם זאת אנו מסכימים שנוצרה סיטואציה בה ניתן להסכים לבטל את עונש המאסר שהוטל בדרך של עבודות שירות, בין היתר מהטעם שבעת הטיעונים המערער נשלח על מנת לשלם את הפיצוי, תוך אולי מצג שווא מצידי.

כמו כן, אציין שהמתלוננת הצליחה בסופו של דבר להכנס לתיבה ולפצח את הקוד ולעצור את המעשה באיבו, זה לא מעשה שנמשך זמן רב.

לפיכך, אנו נסכים לביטול רכיב עונש המאסר שהוטל בדרך של עבודות שירות.

 

 

פסק דין

 

1.         לאחר שהמערער הודיע לנו כי הוא מקבל את המלצתנו לחזור בו מהערעור לעצם ההרשעה, הערעור בנושא זה נדחה.

 

2.         לאור הצהרת התובע, אנו מבטלים את רכיב המאסר בגזר הדין.

            יתר רכיבי גזר-הדין יעמדו בעינם.

 

ניתן היום, ז' בשבט, תשס"ה (17 בינואר 2005), במעמד הצדדים.