הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

הצעת חוק: איסור העלאת והורדת יצירות באינטרנט 15/08/2006 | גיליון מספר 82 | משה הלוי halemo הצעת חוק פרטית שהונחה על שולחן הכנסת קובעת כי כל העלאה או הורדה של יצירות באינטרנט, תהווה הפרת זכויות יוצרים. הצעת החוק החדשה מגדירה מה הוא קובץ דיגיטלי, מה הוא גבול האחריות של ספקי שירות באינטרנט, ונסיון לקבוע מנגנון להסרת יצירות מפרות אפילו מספקי מטמון. בעוד ישראל נלחמת בלבנון, הונחה הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת ממפלגת מר"צ שעניינה זכויות יוצרים במדיה דיגיטלית. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת כבר ביום 17/07/2006, אך התפרסמה רק אתמול ברבים (14/08/2006). הצעת החוק, המנסה להרחיב את החקיקה הקיימת בנושא זכויות יוצרים, כוללת 9 דפים ובהם עיקרי החוק והסברים מלומדים. הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית), התשס"ו 2006, מרחיבה את הגדרות חוקי זכויות היוצרים. כך למשל, מוגדרת "הורדה של יצירה" כ"העתקה בכל צורה שהיא, בין אם זמנית ובין אם קבועה, של יצירה שמוגנת בזכות יוצרים שמוצגת באופן ארעי או קבוע, על גבי רשת תקשורת דיגיטאלית או שהועברה באמצעות רשת תקשורת דיגיטאלית". סעיף 2 של הצעת החוק קובע איסור על העלאה והורדה של יצירות בכל רשת דיגיטלית. הסעיף אוסר על העלאה או הורדה של יצירה או של חלק ממנה, המוגנת בזכות יוצרים, ללא קבלת הסכמה מפורשת של בעל זכות היוצרים בה, מהווה הפרת זכויות יוצרים. סעיף 3 של הצעת החוק אוסר על הצגת יצירה דיגיטלית או חלק ממנה, וכן אוסר על פיתוח והעמדת אמצעים טכנולוגיים לרשות הציבור המאפשרים להציג היצירה ללא הסכמת בעל זכויות היוצרים. משמעות סעיף זה היא איסור פיתוח תוכנה או חומרה גנרית (כללית) המאפשרת הצגת קבצים המסומנים כמוגנים. אם סעיף זה יתקבל כחוק, ייאסר בישראל לפתח תוכנה המסוגלת להציג או להשמיע קבצי וידאו או מוסיקה המסומנים כמוגנים (באמצעות מנגנון ניהול זכויות יוצרים DRM). סעיף 4 של הצעת החוק אוסר על העמדה לרשות הציבור של אמצעים להעלאה והורדה של יצירות. משמעות הדבר באם יתקבל הסעיף, הוא שתוכנות כמו קאזה, אימיול ותוכנות שיתוף קבצים אחרות, יהיו מחוץ לחוק. כך גם לגבי חומרה כמו נגני MP3 (מוסיקה) ונגני MP4 (וידאו), שהמפרט הטכני שלהם לא כולל מנגנון המתחשב בזכויות יוצרים (למשל מכשיר DVD ישראלי שלא מתחשב בקוד האזור, ומסוגל להציג סרטים שמקורם בארה"ב). סעיף 5 של הצעת החוק מפרט את אחריותם של ספקי שירות שונים. כך למשל, נדרש כל ספק שירות באינטרנט ובכל רשת דיגיטלית אחרת, למסור את פרטיו המלאים, מקום מושבו, שמות מנהליו, פרטי רשיון ופרטי הרגולטור המפקח עליו. סעיף 5 פוטר מאחריות ספקי שירות שאין ביכולתם להתערב בתכנים ובמידע העוברים דרכם. לעומת זאת, ספקי שירות המסוגלים ליירט ולנתב מידע, ישאו באחריות להפרת זכויות יוצרים. ספקים אלה ידרשו לפתח מנגנון יעיל שיאפשר חסימה לחומר מפר זכויות יוצרים, וכן לרענון ומחיקה של חומר מאוכסן זמנית באופן קבוע בכל מספר שעות. סעיף 5 אף מפרט מנגנון הודעה והסרה של חומר מפר זכויות יוצרים. כך, ברגע שספק שירות מקבל ידיעה או דרישה להסרת חומר מפר, הוא חייב לפעול בתוך 12 שעות מעת קבלת ההודעה. סעיף 6 של הצעת החוק, הוא הסעיף האחרון, עוסק בסמכות המקומית והבינלאומית לנושא החוק. הסעיף קובע כי בית המשפט המחוזי יהיה הערכאה המשפטית לדון בנושאים אלה ולמתן צווים, ובלבד שהשירות ניתן או התקבל בשטח ישראל. כך, גם ספק שירות שמקום מושבו מחוץ לישראל, עלול למצוא עצמו נתבע בישראל. דוגמה לכך הוא בעל אתר אינטרנט שאינו נמצא בשטח ישראל, אך תכניו נראים בישראל, ועלול למצוא עצמו נותן את הדין בישראל. הצ"ח פ/1128/17, הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית), התשס"ו 2006 http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3932.rtf

ח"כ אבשלום וילן מגיש הצעת החוק ביחד עם חבריו ממר"צ

תגובות הקוראים