בתי המשפט

 

 

 

 

נוכחים: ב"כ המאשימה עו"ד אייל כהן

               ב"כ הנאשם עו"ד מוטי לוי

               הנאשם בעצמו

פ ר ו ט ו ק ו ל

התובע:

הגענו להסדר טיעון. אני מציג לביהמ"ש הסכם בהסדר טיעון וכתב אישום מתוקן.

כתב אישום מתוקן נרשם וסומן מ/1.

הסדר טיעון נרשם וסומן מ/2.

מבקשים במשותף להיעתר להסדר הטיעון.

 

הנאשם:

ביהמ"ש הסביר לי כי אינו כפוף להסדרי טיעון ואני מודה.

 

התובע:

אבקש להרשיע.

 

 

 

הכרעת דין

לאחר שנחה דעתי כי לנאשם המיוצג נהיר כי ביהמ"ש לא כפוף להסדרי טיעון אני מרשיע את הנאשם בכל שיוחס לו, עובדות ואישום, כמפורט בכתב האישום המתוקן מ/1, בעבירה על סעיף 214(ב)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, החזקת חומר תועבה ובו דמות של קטין.

 

ניתנה היום, כ"ט באייר, תשס"ז (17 במאי 2007), במעמד הצדדים.

 

_____________

חנן אפרתי, שופט

 

התובע:

אני רוצה לפתוח ולהבהיר שבתיק הזה התביעה מצאה לנכון לחרוג במידת מה לקולא מרף הענישה המקובל בעבירות מסוג זה וממדיניות הפרקליטות בעבירות מסוג זה. הגענו למה שהגענו בשים לב לנסיבות החריגות של הנאשם.

הנאשם הוא בן 71 שנים, חסר כל אישום פלילי מסוג כלשהו. אני למד מדברי חברי שמדובר בפנסיונר מתע"ש. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן. מדובר בנסיבות החזקה של מאות רבות של תמונות. כמפורט בסעיפים 2 ו-3 לכתב האישום מדובר בקבצי מחשב ש"הורדו" מהאינטרנט, ובהן נצפים קטינים בסיטואציות שונות כמפורט בסעיף 3.

אין חולק כי בנסיבות מדובר בהחזקה בלבד של חומר ולא בהפצתו, לא בפרסומו. החקירה נפתחה בעקבות פניית חוקרים אמריקאים לרשויות שלנו במסגרת מלחמה שאוסרות משטרות בעולם המערבי על תופעת הפדופיליה האינטרנטית. מדובר בתעשייה זדונית ונתעבת חובקת עולם המושתתת על פגיעה חמורה באלפים רבים של קטינים בגילאים שונים, אלה מנוצלים מינית ע"י בגירים ולעתים אף נחטפים לשם כך, הכל לשם מטרה של רווח כלכלי. בהקשר זה אומר כי אין חולק כי אינוס קטינים כשלעצמו, כתופעה, מהווה לכל הדעות תועבה. יש בעיה בהגדרת המונח תועבה אך אין מחלוקת לעניין זה בניגוד לתופעה של עירום של בגירים.

עצם הטלת איסור פלילי על החזקת חומר שכזה מהווה חדירה לא שגרתית של המחוקק לדלת אמותיו של האזרח. בטרם נחקקה העבירה התלבטו המחוקקים באם להטיל איסור כאמור. כך עולה מדברי ההסבר להצעת החוק, שמספרה 2639 מיום 21.7.1997, וכן מדברי שר המשפטים דאז ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת.

עם זאת הוחלט לבסוף לקבוע עבירה כאמור לאחר שנתקבלה עמדת אנשי מקצוע, לפיה על מנת להגן על קטינים יש לצמצם את הדרישה לחומר מסוג זה. באיזון בין השניים העדיפה הכנסת את ההגנה על שלומם של קטינים, לרבות מפני ניצול מיני, על פני חופש הבחירה של האזרח לצפות בחומר בדלת אמותיו. עוצמת הגינוי המוסרי של החברה מצאה ביטויה בחקיקה.

כאן המקום להבהיר כי טענה בדבר אי חוקתיותו של סעיף עבירה זה נדחתה מטעמים אלה ממש, מפנה בעניין זה לת.פ. 5174/06 שלום ת"א בעניין מיל, אצל כב' השופט פלד.

הפגיעה בחופש הבחירה של האזרח – נקבע בתכלית ראויה. ביהמ"ש הסתמך בין היתר על כך שקביעת עבירה כאמור תואמת חקיקה במדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה וכן פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב. מדובר בפגיעה מוצדקת בצרכני הקצה. האיסור הפלילי מוטל על מי שמבצע מעשה אקטיבי של פנייה מיוזמתו לאתר אינטרנט רלוונטי. מדיניות, כאמור, תואמת את רוח האמנה למניעת פשיעה קיברנטית, שנחתמה בבודפשט בשנת 2001, וכן את סעיף 34 לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד שנחתמה ואושררה ע"י מדינת ישראל בשנת 1991.

באשר לרף הענישה – קיימת מגמה עקבית של החמרה ברף הענישה. תחילה הושתו בדרך כלל עונשים של המנעות מהרשעה ושל"צ, אחר כך הייתה מגמה של מאסרים מותנים וקנסות וכיום אף מוטלים עבודות שירות ומאסרים ממש בעבירה זו, מפנה ל-ת.פ. 6681/02 שלום חיפה, לעניין עבודות שירות. מפנה ל-ת.פ. 2140/04 שלום ת"א, במקרה זה הייתה הימנעות מהרשעה בשל"צ, צו השל"צ הופקע בהמשך והנאשם נידון למאסר בפועל בחופף למאסר שהוא מרצה בתיק אחר בעל גוון מיני.

רוצה לומר שברגיל היינו עותרים היום לענישה מוחשית יותר על דרך של של"צ ועבודות שירות, אלא שבפנינו מדובר בכל זאת במי שלא צעיר בימים, שעברו ללא רבב, ככל הידוע הסתבכותו היחידה בחוק, העבירה הינה על החזקה בלבד. אנו סבורים, מן הראוי בנסיבותיו האישיות של הנאשם לחומרת העבירה, שההסדר הוא ראוי ונבקש לכבדו.

 

הסנגור:

אני לא מתכוון להתייחס לסקירה שנתן התובע לגבי חוקיות העבירה, המטרות שלה. אני רק אומר שהפרשנות שנותנת המדינה – מרביתה אינה מקובלת עלי, ובזה אסיים.

אבקש להתייחס למקרה. מדובר באדם שבדלת אמותיו צפה בחומר אסור שההבנה שלו לגבי האיסור הפלילי נעשתה רק כאשר הוא נתפס. ומיד כשנתפס כל ההתנהלות שלו הייתה התנהלות מלאת תובנה, מלאת חרטה, על כך יסכים גם חברי. ולא רק ההתנהלות שלו מאז שהוא נתפס, אלא גם קודם. העובדה שהוא לא התחזה בשום מקום אלא ציין את הפרטים האישיים שלו. כשהוא נכנס לאותם פורומים כשרים וחוקיים – הוא לא ידע את החוק, אך זה לא פוטר אותו מראש.

אני סבור שההסדר שהושג בין הצדדים כאשר פרקליטת המחוז נתנה את ברכתה להסדר, ההסדר ראוי ומאוד מתאים לנסיבות של הנאשם עצמו. מדובר באדם ללא כל רבב שזו ההסתבכות הראשונה שלו ואני משוכנע שהאחרונה שלו.

אבקש לכבד את ההסדר.

 

הנאשם:

כל הפעולות שלי בנושא הזה נעשו ללא ידיעה שאני עובר עבירה. ידעתי שזה משהו שבאופן כללי מי שעוסק בזה זה אסור, אבל לא ידעתי שמי שרק מחזיק חומר כזה ולא עושה בזה שום שימוש... אני מביע מאוד חרטה אחרי שראיתי שעשיתי מעשה לא חוקי, והפסקתי בזה מיד. מה שאני מתבייש זה כלפי המשפחה שלי.

 

ג ז ר ֿ ד י ן

לפניי נאשם, יליד 1936, גמלאי ללא שום הסתבכות פלילית קודמת למעט תיק נשוא דיון זה. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה בודדת אחת של החזקת חומר תועבה ובו דמות קטין, עבירה על סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

 

עיקרם של דברים בקצרה הוא כדלקמן:

1.         כתוצאה ובהמשך לפעולת חקירה בינלאומית ולפניית חוקרי ראשות אכיפה אמריקאית העוסקת בלחימה בפדופיליה בינלאומית – נפתחה חקירה נגד הנאשם.

2.         במהלך החקירה הובהר כי הנאשם גלש ברשת והוריד והנציח בתקליטורים חומר תועבה בו מונצחים קטינים הנחזים להיות למטה מגיל 10 מבצעים מעשי תועבה, אקטים מיניים וכיו"ב.

3.         החומר לא הופץ, לא נסחר ע"י הנאשם אלא הוחזק בחזקתו.

4.         הנאשם הודה ושיתף פעולה עם חוקריו וחסך מהיחידה החוקרת וחסך מביהמ"ש והתביעה זמן דיוני יקר.

 

הצדדים הגיעו להסדר טיעון שככלל על פי הפסיקה הקיימת בפס"ד אלמוני ביהמ"ש מחויב בו אלא אם כן ביהמ"ש מוצא טעמים מיוחדים ונימוקים מיוחדים המצדיקים אי היעתרות למוסכם בין הצדדים. לא מצאתי נסיבות חריגות כאן המצדיקות אי היעתרות, וזאת מהטעמים הבאים:

1.         אדם מבוגר ללא עבר פלילי.

2.         החומר לא הופץ אלא נשמר רק בחזקתו.

 

אשר על כן ובשל כל אלה, כאשר בענישה המוצעת בהסדר הטיעון יש היגד ברור וכלי ברור למנוע חזרה על ביצוע עבירה זו, וגם יש בה היגד ברור לאלה השוקלים לבצע עבירות מסוג זה – לחדול או למשוך ידם מלבצען, ובכך לגדוע את שרשרת הפצת חומר התועבה הנ"ל הגורם לפגיעה אנושה לאותם קטינים המככבים בו בין "מרצון" ובין מאונס ובאילוץ. בכל מקרה, מאחר ועסקינן בקטינים, יפה לכאן אמרתו של הרמב"ם, שקניינו של הקטין אינו קניין וממכרו אינו מכר, והוא הדין בנוגע להסכמות כביכול. שכן בחקיקה ובפסיקה הקיימת יש קביעה ארוכה ומתמשכת לאורך שנים שהסכמות של קטינים בתנאים אלה למעשי אונס ייחשבו.

 

אשר על כן ומהטעמים בהם נקבה התביעה ברוב הגינותה, כמתבקש וכצפוי מתביעה ממלכתית שמחד גיסא טובת הציבור לנגד עיניה אך מאידך גיסא עסקינן בתביעה אנושית, לא רומסנית  ולא דורסנית אלא רואה את האדם שמאחורי הנאשם, וטוב שכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים החל מהיום על העבירה בה הורשע.

ב.         קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 2,000 ₪ כל אחד. המועד הראשון לתשלום הקנס הוא 1.6.2007 ומדי ראשון בכל חודש לאחר מכן.

ג.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית להמנע מביצוע העבירה דנן למשך 24 חודש החל מהיום. סכום ההתחייבות ע"ס 20,000 ₪. אם יסרב לחתום – ייעצר ל-4 חודשים.

 

והיה אם קיים הסדר תקציבי באשר לקנסות בדומה להסדר הקיים באשר לעבירות סמים, מכוחו מועברים קנסות בעבירות סם לתקציב הרשות למלחמה בסמים, אבקש מהגזברות לבדוק אם קיים הסדר כזה אם אחד מהגופים העוסקים בנפגעי תקיפה מינית. אם יש כזה, הקנס יועבר לאותו תקציב לאחר החלטה שיפוטית בהתאם.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.

ניתן והודע היום, כ"ט באייר, תשס"ז (17 במאי 2007), במעמד הצדדים.

                                                                       

                                                                                                     _______________

חנן אפרתי, שופט

קלדן: אריק

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח