הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

ממשל זמין? לא בפרקליטות ובמשטרה 17/06/2007 | גיליון מספר 94 | משה הלוי halemo פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל אינם מאמינים בעקרונות הממשל הזמין, שנועד להקל על אזרחים במגעיהם עם הרשויות. אז מה אם המערכת המשפטית והאכיפתית ממוחשבת? האם זה צריך להפריע לפקידים להקשות על נאשמים או חשודים? עשרות אלפי ניירות במקום תקליטור אחד תמיד יעשו טוב לתביעה ורע לנאשם. אם יש מערכת ממשלתית שמתאימה כל כך לעולם המחשבים, עולם בסיסי הנתונים ועולם התקשורת הספרתית זאת מערכת המשפט. מערכת המשפט תמיד סבלה מעודף מידע לא ממוין, לא זמין בצורה קלה, סבלה מתקשורת לקויה בין מערכותיה השונות - משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, מערכת בתי המשפט, הסנגוריה והאזרח הקטן. המידע נשמר תמיד על הררי נייר, בתוך מאות אלפי קלסרים ותיקי קרטון. התקשורת בין הפרקליטות לבין המשטרה לבין השופט לבין הסניגור לבין הנאשם, תמיד עברה דרך ניירת מצולמת, לפעמים צילום של צילום של צילום. נדמה שאילמלא הומצאה מכונת הצילום ואילמלא היו כלים טכנולוגיים מתקדמים לכריתת יערות, המערכת היתה קורסת כבר מזמן. בשנות ה 70 החל תהליך מחשוב של פסקי דין ודברי חקיקה. לשכת עורכי הדין, ואחר כך גורמים פרטיים, הקלידו אלפי פסקי דין וחוקים לתוך מחשב. המידע שעד כה נשמר בספרים עבי קרס, הפך לנגיש יותר מתמיד באמצעות דיסקטים ובאמצעות תקליטורים. למשתמשים, בהם פרקליטים, שוטרים, עורכי דין, משפטנים וסתם אזרחים היתה זו עדנה. לא עוד חיפוש מתיש אחרי תקדימים משפטיים או חוק לא ידוע, תוך ישיבה ארוכה בספריה משפטית, אלא חיפוש באמצעות מחשב. חיפוש טקסטים רלבנטיים בתקליטורים משפטיים הפך לפעולה קלה לביצוע. בהמשך, מוחשבו המערכות במשרדי הממשלה, בהם משרדי הפרקליטות ומשטרת ישראל. אם בעבר רק המרשם הפלילי היה ממוחשב, היום כל תיק החקירה ממוחשב. החל מהודעת החשוד המוקלדת על ידי החוקר, דרך בסיס נתונים המכיל את הפריטים התפוסים וכלה במזכרים. המערכת נקראת פל"א, ראשי תיבות של "פלילי אלפיים". כיום, מערכת בתי המשפט ממוחשבת. פסקי דין ניתנים לקריאה ברשת האינטרנט בחינם, ובאתרים משפטיים בתשלום. מערכת ממשל זמין של ממשלת ישראל מאפשרת לכל אזרח לדעת מהן זכויותיו וחובותיו, כיצד לפעול מול מערכות החוק (למשל הוצאה לפועל) וכיצד לבצע פעולות פשוטות כמו תשלום קנס או אגרה מבלי לכתת את רגליו למשרד ממשלתי רחוק ממקום מגוריו. אם חשבנו שתם עידן הניירת, טעינו. מסתבר שבפרקליטות המדינה ובמשטרת ישראל חושבים אחרת. אחרת קשה להסביר מדוע הם עדיין מתעקשים שנאשמים יבואו ויצלמו 20,000 מסמכים בתיק החקירה, ולא יקבלו לידיהם את הקבצים המכילים את המסמכים הרלבנטיים, כמו הודעות חשודים ועדים, מזכרים ושאר ניירת שממילא נמצאת בתיק התביעה וגם במחשב. אם יש משהו שגורם לנאשמים להזיע אחרי שמוגש נגדם כתב אישום, זה הצורך לבוא למשרדי התביעה ולצלם את כל המסמכים שבתיק. קבלת חומר החקירה היא זכות בסיסית וטבועה בחוקי סדר הדין הפלילי. לפעמים, חקירה נגד אדם נמשכת על פני שנים, או שבתיק מעורבים מאות עדים שמהם נגבו עדויות. במקום קלסר, תיק החקירה מפוזר בין עשרות ארגזים המכילים עשרות אלפי מסמכים לא ממויינים. אנשי ציבור ופוליטיקאים רבים מכירים זאת. הנטל הוא כבד. אם כל צילום בודד עולה חצי ש"ח, צילומם של 20,000 מסמכים יעלה כ 10,000 ש"ח. אבל זה לא המחיר הסופי. יש עלויות נלוות. אחד הפתרונות למצב זה הוא לסרוק את כל הניירת ולשמור את תוצרי הסריקה לקבצים לקריאה מאוחרת (כמו למשל קבצי PDF או TIF שהם התחליף האולטימטיבי לנייר אלקטרוני). לא בכל מקום יתנו לנאשם לסרוק את המסמכים, אלא יעדיפו מטעמי שבירת הנאשם, להעדיף שיצלם את המסמכים במכונת הצילום המקומית שנמצאת במשרד הממשלתי. גם אחרי שמאפשרים לסרוק ניירת, זה לא תמיד יעיל. את המידע ואת הטקסטים על כל מסמך לא ניתן לאחזר, ולא ניתן לחפש מסמכים לפי מילים. היתרון של הפרקליט הוא החסרון של הנאשם ושל סניגורו. נאשמים נלחמים בשיטה צחי הנגבי, חבר כנסת ועד לא מזמן שר בממשלת ישראל, החליט לצאת נגד השיטה. חה"כ הנגבי עומד לדין פלילי באשמת מרמה והפרת אמונים לאחר שנטען נגדו כי ביצע מינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה שבו כיהן כשר. הנגבי, שהניירת בתיק החקירה נגדו הצריכה כריתת יער שלם או לכל היותר מיחזור מסיבי של נייר ישן, ביקש מבית המשפט השלום בירושלים, שם נערך משפטו, לקבל לידיו את קבצי תמלול הקלטות ואת כל הודעות החשודים והעדים בתיק. המדובר בקבצים שהם תוצרים של תוכנת מעבד התמלילים הפופולרי word של חברת מיקרוסופט. אם הנגבי היה צריך בעצמו לבצע זאת, היה עליו לשלם מכיסו הפרטי מאות אלפי שקלים. לא מדובר במותרות, אלא בצורך אמיתי לניהול הליך משפטי ראוי והגנה הולמת מפני המיוחס לו בכתב האישום. מה עוד שחלק מהקבצים קיימים במחשבי הפרקליטות והמשטרה. פרקליטות המדינה טענה כי אין ברשותה קבצי תמלולים של הקלטות בתיק החקירה ולא ניתן לחייבה לעשות זאת, מה שגם שמדובר בעלות כספית ניכרת על חשבון תקציב המדינה. לעניין הבקשה לקבלת קבצי word של הודעות חשודים ועדים בתיק, הסבירה הפרקליטות כי העבירה לידי ההגנה את כל הודעות החשודים והעדים כשהן סרוקות, כולן על תקליטור מחשב. הנגבי טען כי סריקה אינה מספיקה מאחר ולא ניתן לבצע אחזור מידע, כלומר חיפוש טקסטים בתוך המסמכים הסרוקים. המדינה הסבירה כי בשוק קיימות תוכנות המאפשרות המרת מסמכים לטקסטים (OCR). עוד הסבירה המדינה כי חוקרי המשטרה לא התייחסו אל קבצי ה word כאל חומר וחקירה, ולכן עשו ככל העולה על רוחם בקבצים כולל רישומים פנימיים שלהם שלא קיימים בתדפיסים. לטענת המדינה, אם תתקבל הבקשה של הנגבי לקבלת הקבצים, חוקרי המשטרה יצטרכו למחוק את כל הקשקושים שלהם במחשב וזה מצריך עבודה וזמן. ביום 05/03/2007 דחו השופטים יואל צור,אריה רומנוב ועודד שחם את בקשתו של הנגבי, זאת על סמך טיעוני התביעה. פ 4063/06, שלום ירושלים, מדינת ישראל נ' צחי הנגבי החלטה מיום 05/03/2007 state_vs_hanegbi_1.htm חבר הכנסת צחי הנגבי לא אמר נואש ופנה שנית לבית המשפט לעיון מחדש בהחלטתו. זאת לאחר שהסביר לבית המשפט כי קיים קושי אמיתי באיתור מידע מתוך הקבצים הסרוקים. התברר כי הפרקליטות שיקרה לבית המשפט, ולא כל הודעות החשודים והעדים נמסרו להנגבי אלא חלק קטן מהם. עוד הובהר כי גם החומר שהועבר, לא מאפשר אחזור מידע באמצעות תוכנות מחשב. הנגבי טען כי במצב שבו לפרקליטות קיימת יכולת אחזור של טקסטים של חומר החקירה, להגנה אין אפשרות כזו וכך נוצר חוסר איזון משמעותי בין הצדדים. הפרקליטות, לאחר שנחשפו שקריה, טענה שמתן קבצי מחשב לידי ההגנה עלול להביא למניפולציה קלה ופשוטה על הקבצים ולזיוף עתידי. ביום 29/03/2007 קיבל בית המשפט השלום בירושלים את בקשתו של הנגבי. בית המשפט קבע כי במצב דברים זה, נחלש משקלה של טענת המאשימה כי הדבר יחייב השקעת משאבים ניכרת. בית המשפט הסביר כי טענתה המאוחרת של הפרקליטות כי קבצי מחשב נתונים למניפולציות פשוטות, היא חשש אמיתי, אך חשש כזה קיים גם לגבי מסמכי נייר. בית המשפט קבע כי הפרקליטות יכולה למסור את הקבצים בצורה של קובץ PDF, כך שניתן לאחזר טקסטים בהם, אך לא ניתן לשנות את המסמך (הערת הכותב: זה לא בדיוק נכון. מ.ה). בית המשפט הסביר כי ישנה חשיבות לא רק מנקודת המבט של יכולת ההגנה לפעול באופן אפקטיבי, אלא שגם בית המשפט יוכל לפעול באופן שיקל עליו ההתמצאות באיתור המידע, וימנע סרבול והכבדה גם כלפי היושבים בדין. בית המשפט קבע כי הנגבי יקבל מהפרקליטות את כל חומר החקירה על גבי מדיה מגנטית (כנראה התכוונו גם לאופטית, כי תקליטור אינו מגנטי, מ.ה.), כאשר הקבצים יהיו בפורמט word או בפורמט PDF (לאחר שעבר המרה ולא סריקה). בית המשפט אסר על ההגנה להעביר את הקבצים לידי צדדים שלישיים מחוץ להליך המשפטי ללא תיאום עם הפרקליטות, וזאת על מנת למזער את הסיכונים לזיוף עתידי של מסמכים ממוחשבים. לא ברור אם התובנות "המעניינות" של אנשי הפרקליטות ושל שופטי בית המשפט יגרמו לאנשי פרוייקט הממשל הזמין לעשות חושבים ולאסור על אזרחים וגולשים להעביר קבצים ממשלתיים אחד לשני... פ 4063/06, שלום ירושלים, מדינת ישראל נ' צחי הנגבי החלטה מיום 29/03/2007 state_vs_hanegbi_2.htm

חה"כ צחי הנגבי

תגובות הקוראים