הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

מידתיות: בית משפט הרחיק סטודנטים רק מאתר המכללה

 

08/08/2007 | גיליון מספר 96 | משה הלוי halemo

 

יש שוטרים שחושבים שלחשודים אסור בכלל לגלוש באינטרנט. יש שופטים שגם חושבים ככה, אבל זה רק בגלל שהמשטרה חושבת ככה. שופטת חכמה אחת הבינה שזה לא ממש ככה ולכן הגדירה היטב לחשודים באילו אתרים אסור להם לגלוש. לא עוד איסור בלתי חוקתי, אלא איסור מידתי.

 

 

אם יש משהו משפטי מטופש כל כך בהליכי מעצר ושחרור של גולשים שנעצרו על ידי שוטרי מפלג צנזורה (לשעבר מפלג עבירות מחשב ביחידה הארצית לחקירות הונאה), זה הקטע שבו בית המשפט אוסר על החשוד להשתמש כליל ברשת האינטרנט, לפי בקשת החוקרים, בלא שמתלווה לאיסור הזה מעצר בית או הגבלה פיזית חוקית אחרת (למשל צו הרחקה מספריה ציבורית או מבית קפה אינטרנט).

 

הסיבה הרשמית שבה שוטרי מפלג צנזורה מבקשים מבית המשפט לאסור על החשוד להשתמש באינטרנט למשך 60 יום, הוא "חשש לשיבוש חקירה". הסיבה האמיתית היא שצנזורים המשטרתיים חוששים שאם החשוד יספר את הסיפור שלו לשאר החברים שלו באינטרנט, הם ייראו מגוחכים. לא חלילה בעיני הציבור, אלא בעיני אחרים במשטרת ישראל.

 

חלק משופטי המעצרים בוחרים שלא להתעמת עם הבקשות המשטרתיות המגוחכות, ומטילים על החשוד איסור שימוש גורף בכל השירותים באינטרנט למשך 30 יום. מן פשרה שכזו. לפעמים אפילו אין פשרה, והחשוד לא יכול להשתמש באינטרנט למשך 60 יום, אפילו אם הוא צריך לשלם מע"מ ומס הכנסה. כמובן שאי אפשר לאכוף איסור כזה על חשוד חופשי ומשוחרר. במיוחד כאשר לא מתלווה לעניין מעצר בית או פיקוח כלשהו על החשוד.

 

החשוד יכול להשתמש באינטרנט כאוות נפשו, לאו דווקא מביתו, אלא מכל ספריה ציבורית, אוניברסיטה, בית קפה אינטרנט או אצל חבר. המשטרה לא תדע שהחשוד שם עליה קצוץ, ובית המשפט לא ירגיש שההחלטה הטיפשית שלו על איסור גלישה גורף, מחוללת ונרמסת ברגל גסה.

 

ביום 01/08/2007 נפל דבר בבית משפט שלום בישראל: שני סטודנטים נעצרו בחשד שחדרו לחשבונות הדואר האלקטרוני של מרצים במכללת אפקה בתל אביב, על מנת לשלוף מבחנים, לשלוח דואר בשמם של אחרים ולעיין בדברי דואר אלקטרוני לא להם. עבירות מחשב קלאסיות. לא עבירות קיקיוניות של פרסום אסור באתר נידח, עבירות שמעסיקות יומם וליל גורמים מפוחדים בפרקליטות וביאח"ה.

 

השופטת מיכל ברק נבו שדנה בהליך המעצר והשחרור, לא הסכימה להטיל איסור גורף על החשודים לעשות שימוש ברשת האינטרנט. לצד ההחלטה על גובה הערבות הכספית, קבעה השופטת ברק נבו בהחלטתה כי החשודים מורחקים הרחקה מוחלטת רק מאתר האינטרנט של מכללת אפקה ומחשבונות הדואר האלקטרוני של המרצים והסטודנטים האחרים של המכללה.

 

החלטה זו היא תקדימית במידת מה: היא מגדירה היטב את האתרים ואת המקומות באינטרנט שאליהם החשודים לא יכולים לגשת, בהוראת בית המשפט. לא עוד החלטה בלתי חוקתית של איסור גורף על שימוש באינטרנט לצרכים אחרים, כי אם החלטה מידתית שעושה שכל ביחס לעבירה ביצע החשוד.

 

הגיע הזמן שהטמטום המשטרתי מבית היוצר של מפלג עבירות מחשב, איסור שימוש גורף באינטרנט, יעשה דרכו אל פח האשפה של ההיסטוריה. אם השופטת מיכל ברק נבו הבינה את זה, וידעה להגדיר לחשודים היכן אסור להם לגלוש, אין סיבה ששופטים אחרים, פחות חכמים ממנה, יבינו את זה.

 

 

מ 13792/07, שלום תל אביב, מדינת ישראל נ' ברק קדם , אלון רמון

החלטה מיום 01/08/2007 של השופטת מיכל ברק נבו

state_vs_kedem.htm

 

 

 

 

 

 

 


 




השופטת מיכל ברק נבו
בית המשפט השלום תל אביב


 

 




 
 
 

 






 

 

 


 

תגובות הקוראים