1 |
בתי
המשפט
| |||
פ 001573/06 |
בית
משפט השלום באר שבע | ||
| |||
24/07/2007 |
תאריך: |
כב'
השופטת ד. בית-אור - סגן נשיא |
בפני: |
|
בעניין: | ||
ע"י
המתמחה |
| ||
|
נ ג ד |
| |
|
| ||
ע"י
ב"כ עו"ד |
|
גזר
דין ללא
הרשעה
1.
אני קובעת כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום אך אני נמנעת מלהרשיעו
בדין.
2.
הנאשם הודה בביצוע עבירות של חדירה למחשב שלא כדין לפי סעיף 4 לחוק המחשבים
תשנ"ה 1955 (להלן: "החוק") ובעבירה
של שיבוש והפרעה לחומר מחשב לפי סעיף 2 לחוק.
3.
על פי כתב האישום בתאריך 7.2.04 בשעות הלילה חדר הנאשם באמצעות תקשורת
מחשבים לחומר מחשב - לרשימת התפוצה,
שהיתה מצויה על השרת של חברת ק.ג. עיצוב בע"מ (להלן "החברה"). הנאשם מחק כתובת
מאותה רשימת תפוצה ושלח באמצעות מחשב החברה הודעה שהוא חיבר, ליתר הכתובות ברשימת
התפוצה של החברה. במעשיו האמורים לעיל חדר הנאשם לחומר מחשב שלא כדין, מחק חומר
מחשב והפריע לשימוש
בו.
4.
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפטי יקר.
5.
לנאשם אין עבר פלילי.
6.
הנאשם הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר, אשר יבחן, בין היתר, את שאלת אי
הרשעתו של הנאשם.
7.
שירות המבחן ממליץ בתסקיר שלא להרשיע את הנאשם. לדברי קצינת המבחן מדובר
בנאשם צעיר, מנהל אורח חיים נורמטיבי, שירת בצה"ל כחובש. בפני שירות המבחן לקח
הנאשם אחריות מלאה על העבירה המיוחסת לו המהווה חריג במסכת חייו. שירות המבחן מציין כי ביצוע
העבירה על ידי הנאשם אין בה כדי להעיד על נטייה לפריצת גבולות נורמטיביים או פריצת
גבולות החוק.
8.
שירות המבחן סבור כי הנאשם הפיק את
הלקחים המתאימים מההליכים המשפטיים
והמשטרתיים ועל כן ממליץ שלא להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש של עבודות
של"צ, היות ומדובר בצעיר נורמטיבי בתחילת דרכו בחיים וכן על מנת שלא לפגוע בסיכוייו
העתידיים.
9.
ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, ביקשה להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש של
מאסר על תנאי. לדבריה, עברייני מחשב זוכים לעתים לאהדה בקרב הציבור הרחב בשל תדמיתם, שאינה תואמת את דמותו
הסטריאוטיפית של העבריין הקלסי. כמו כן ציינה ב"כ המאשימה כי לא איתרה כל נסיבה ייחודית או יוצאת
דופן, שבעטיה יש לוותר על ההרשעה.
10. ב"כ הנאשם
ביקשה לקבל את המלצת שירות המבחן ולא להרשיע את הנאשם, הן בשל נסיבותיהן הקלות של
ביצוע העבירות והן בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם.
11. הנאשם סיפר
בבית המשפט כי חדר למחשב של החברה פעם אחת ומחק כתובת של חבר שהגיעה אליו דואר
"זבל" מאותה רשימת תפוצה. לדבריו, בנוסף למחיקת הכתובת על מנת שלא יגיע יותר דואר
"זבל" שלח הודעה של חג שמח ושימו חגורת בטיחות על מנת לבדוק שדואר "הזבל" לא מגיע
לכתובת של החבר.
דיון:
12. בע.פ.
2083/96 תמר כתב נ. מדינת ישראל פד"י נ"ב (3) 337 וכן בר.ע.פ 432/85 גדעון רומנו נ.
מדינת ישראל דינים עליון כרך א'
(392) נקבע העקרון לפיו: "המנעות
מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים. ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום
הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות מקרה מסויים על ההרשעה מבלי לפגוע
באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים"
13. קראתי את
תסקיר שירות המבחן ועיינתי בטיעוני באי כח הצדדים.
14. מצאתי כי
בנסיבות המקרה שבפני מאפשרות לוותר בעניינו של הנאשם שבפני על ההרשעה, מבלי לפגוע
בשיקולי הענישה האחרים.
15. מדובר במקרה
שבפני בעבירה בניגוד לחוק המחשבים, חוק שנחקק כדי לתת מענה לתופעה ההולכת ומתרחבת
בארץ ובעולם של סוג חדש של עבריינות,
שהיא העבריינות האלקטרונית. צודקת
ב"כ המאשימה כי עברייני המחשב אינם תואמים את דמותו הסטראוטיפית של העבריין הקלסי
ונדרש יידע והתמחות לשם חדירה
לתוכנות מחשב.
16. יחד עם זאת
שומא על בית המשפט לבחון גם את הנסיבות המיוחדות של כל מקרה
ומקרה.
17. ב"כ המאשימה
הציגה בפני שני פסקי דין, שלא ניתן לגזור מהם גזירה שווה למקרה שבפני. ת.פ.
40250/99 מדינת ישראל נ. מונדירק בדיר ואח' הוגש מלכתחילה לבית המשפט המחוזי. במקרה
זה מדובר היה ב – 3 נאשמים, שעסקו במשך שנים בטווח רחב של עבירות מחשב מתוך מניע
עברייני של בצע כסף והסבו במעשיהם נזקים גדולים לחברות שונות. במקרה זה ניהלו
הנאשמים הליכי הוכחות.
18. בת"פ (כפר
סבא) 3709/00 מדינת ישראל נ. אהוד
טננבאום מדובר בנאשם שיחד עם אחרים חדר למחשבים בארץ ובחו"ל ביניהם מחשבי סוכנות
החלל נאס"א, מחשבי משרד ההגנה האמריקאי ועוד ושיבש על ידי חדירתו את פעולות
המחשבים, מחק קבצי מחשב, גרם להשבתת אתרים אחרים ועוד.
19. אין ספק
שנסיבות התיק שבפני שונות באופן מהותי מהמקרים שנידונו בגזרי הדין שהוצגו
בפני.
20. בענייננו,
מדובר בארוע אחד שבהשוואה למקרים שתוארו בגזרי הדין הנ"ל הינו מינורי ביותר. הנאשם
שבפני הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי רב, הנאשם נעדר עבר פלילי וגם לא ביצע
את העבירה לשם בצע כסף, או השגת רווחים. המאשימה גם לא
הציגה בפני בית המשפט כל מידע ו/או ראיה לנזקים הנטענים בכתב האישום ולא ברור מה
הנזק החמור שנגרם לחברה ממחיקת שמו של אדם אחד מאותה רשימת
תפוצה.
21. זאת ועוד,
מדובר בעבירה משנת 2004 שכתב האישום בעניינה הוגש רק לאחר שנתיים בשנת
2006 ועובדה זו גם היא נסיבה לשיקולי
הענישה.
22. מדובר בנאשם
צעיר, נורמטיבי, שהביע חרטה על מעשיו ועל כן סבורה אני כי נסיבות המקרה שבפני
מאפשרות לוותר על ההרשעה.
23. אשר על
כן מצאתי לנכון לקבל את המלצת שירות המבחן, ולא
להרשיע את הנאשם.
24. אני גוזרת
על הנאשם 100 שעות של"צ שאותם יבצע
כטכנאי מחשבים בעמותת "לתת".
25. עותק החלטה
זו ישלח לשירות המבחן.
ניתנן
היום ט' באב, תשס"ז (24 ביולי 2007) במעמד
הצדדים.
ד.
בית אור,
שופטת סגן
נשיא |