הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

שופט מציע אלגוריתם יעיל לחשיפת גולשים ללא תביעה 10/09/2007 | גיליון מספר 97 | משה הלוי halemo השופט יונה אטדגי מבית המשפט השלום בתל אביב מציע הליך משפטי בו יוכל גם בית משפט שלום, ולא רק מחוזי, לחשוף גולשים אנונימיים בהליך אזרחי, כאשר נטען נגדם כי פרסמו לשון הרע. זאת בלא צורך להגיש תביעה ראשית כמקובל, אלא באמצעות בקשה בלבד מבית המשפט. טענותיה הצודקות של חברת וואלה נדחו על הסף. דוד קולקר הוא עורך דין המשתתף בפורום "דיני תעבורה" באתר הפופולרי "וואלה". באחד הימים, גולש אחר בכינוי "דיויד" כתב משהו נגד קולקר, לא ברור מה, ועו"ד קולקר מיהר לבית המשפט השלום בתל אביב וביקש לחשוף את שמו ופרטיו האחרים של הגולש הסורר. את הבקשה הגיש כנגד חברת וואלה תקשורת, המפעילה את הפורום. חברת וואלה טענה, בצדק, כי תביעה למתן צו לחשיפת פרטיו של גולש, מבית המשפט השלום בלא שהוגשה תביעת לשון הרע, אינה נמצאת בסמכותו העניינית של בית המשפט השלום מכיוון שאין מדובר בתביעה כספית, ואין המדובר בבקשה לסעד ביניים בתביעה עיקרית, אלא מדובר בבקשה למתן צו, ובקשות כאלו שאינן כספיות, מצויות בסמכותו של בית המשפט המחוזי בלבד, ולא של בית המשפט השלום. השופט יונה אטדגי החליט דווקא לקבל את בקשתו של עו"ד קולקר ולאפשר לו להמשיך בבקשה לחשוף את שמו של הגולש הסורר שהשמיץ אותו, לטענתו. את טענותיה של חברת וואלה שהיו מקובלות עד להחלטתו, הוא דחה. השופט אטדגי הסביר כי כמו בקשה לסעד הצהרתי המוגשת לבתי משפט השלום, כך גם תביעה לחשיפת פרטיו של גולש אינטרנט אינה סעד שגרתי, אך יחד עם זאת הוא אינו שותף לדעתם של שופטים מחוזיים והוא דווקא סבור כי אין להתלות את סמכותו העניינית של בית המשפט השלום בהגשת תביעה עיקרית על לשון הרע. השופט אטדגי הסביר כי בשלב ראשון מתבקשת חשיפת שמו של הגולש המשמיץ, ורק לאחר שזהותו תחשף, יחשוב הנפגע מחדש האם להגיש תביעת לשון הרע אם לאו. זאת למשל במקרים שמתגלה כי המשמיץ הוא קרוב משפחה, פסול דין, ידיד קרוב, עמית לעבודה וכדומה. בחלק השני של החלטתו, נתן השופט אטדגי אלגוריתם משפטי שיאפשר הליך נאות של חשיפת גולשים באינטרנט: א. תוגש בקשה לחשיפת שמו של גולש בלא צורך להגיש תביעת לשון הרע כהליך עיקרי. ב. התביעה תוגש נגד מפעיל האתר או ספק האינטרנט. הגולש המשמיץ יכולה באותו שלב "אלמוני". ג. עורך הדין המייצג את ספק האינטרנט, ישמש באותו שלב כמתווך אל הגולש האלמוני, לפי הפרטים המצויים אצל ספקית האינטרנט או מפעיל האתר. זהות זו לא תיחשף בפני התובע. ד. עם מסירת כתבי בית המשפט לגולש האנונימי על ידי ספקית האינטרנט או בא כוחה, הוא יידרש למסור כתובת לקבלת מכתבים מבית המשפט ומהצדדים. ה. יתקיים דיון על סמך המסמכים שהוחלפו בין הצדדים, ובית המשפט יכריע האם לחשוף את הגולש. ו. אם יעתר בית המשפט ויחליט לחשוף את זהות הגולש, תחשף זהותו של הגולש לתובע. אם בית המשפט יחליט שלא לחשוף את זהותו של הגולש, האחרון ישאר אנונימי בפני התובע. ז. כדי שבית המשפט יקנה סמכות לדון בבקשה מסוג זה, התובע יתחייב ויצהיר שהוא יגיש תביעה כספית נגד הגולש, או לפחות לשקול הגשת תביעה שכזו. עד כאן האלגוריתם שיכונה על ידי כותב שורות אלה "הישראבלוף המשפטי". כאמור, בית המשפט השלום דחה את טענותיה הצודקות של וואלה שהתבססו על חוק בתי המשפט ועל עקרון הסמכות העניינית, ויצר הליך פסודו משפטי שמקנה סמכות לבית המשפט השלום לחשוף גולשים שנטען נגדם כי פרסמו לשון הרע, וזאת בלא שתוגש נגדם תביעת לשון הרע כספית המלווה בטענות מתאימות, סמכות שעד כה היתה של בית המשפט המחוזי בלבד. נדמה שלפעמים הרצון לעשות צדק ביעילות על ידי שופטי שלום, חזק הרבה יותר מסתם עניינים שמוסדרים בחקיקה מסודרת. את הלקונה בחוק חייב לתקן המחוקק ולא שופט שמחויב לפעול על פי האלגוריתם החקיקתי. השופט הוא משתמש, ולא תכנת. את התכנות מחדש של חוק בתי המשפט צריכים לעשות חברי הכנסת או שר המשפטים, ולא שופט שלום. מה יקרה בתביעה הבאה? האם נגד גולשים "משמיצים" באינטרנט ייפתח תיק הוצאה לפועל לתשלום חוב כספי בלא צורך במתן פסק דין נגדם? הרי ממילא הם יצטרכו לשלם בשלב זה או אחר לנפגע, לא? בשא 165986/07 (בתיק עיקרי הפ 200357/07, שלום תל אביב), וואלה! תקשורת בע"מ נ' קולקר דוד, עו"ד החלטה מיום 09/09/2007 של השופט יונה אטדגי walla_vs_kolker.htm

תגובות הקוראים