בתי המשפט

 

 

 

 

פסק דין

 

1.                   לפני, תביעה כספית של התובע, שהיה בעל רכב, משנת יצור 1993 (להלן – "הרכב").

שריפה פרצה ברכב, בעת נסיעת התובע בו, ביום 2.7.06. הרכב, הושבת כליל, בגין נזקי השריפה.

 

2.                   התובע, תובע פיצויים מהנתבע, בעל מוסך "הדר" (להלן – "המוסך"), שטיפל ברכב בשנת 2005, בחודשים - ספטמבר ונובמבר, וכן בחודש פברואר 2006. זאת לטענתו, בגין רשלנות של הנתבע בטיפול ברכב. התביעה, הועמדה לצורכי אגרה, על סך של 7,812 ₪,  לאחר הפחתת, סך של 200 ₪, ממכירת שרידי הרכב.

 

המסכת העובדתית:

3.                   בתאריך 20.9.05, פנה התובע, לראשונה לנתבע,  על מנת שיבצע טיפול 10,000 ק"מ, לרכב (להלן – "הטיפול").

 

4.                   מכתב התביעה, עולה, כי הטיפול כלל, החלפת מצתים, והותקנו לטענת התובע, חלפים לא מקוריים.

הרכב, לא עבר "טסט", ב-25.9.05, בשל הצורך, בהחלפת גומיה, לתפוח ההגה בגלגל הקדמי, כדברי התובע. לאחר שהגומיה הוחלפה בו ביום, כפי שעולה מנספח ה' לכתב התביעה, הרכב עבר "טסט".

5.                   התובע, טען בעדותו, כי הנתבע, לא החליף את חוט ההצתה, ותמך זאת בנספח ו', כרטיס העבודה של הטיפול. על גבי כרטיס העבודה, בסעיף של פרטי ההזמנה, בפריט "סט חוטי הצתה" – 85 ₪, נרשם בכתב ידו של התובע: "לא החליף" (כאמור בעמ' 1 שורות 15-12 לפרוטוקול).

 

6.                   לדברי התובע, הנתבע, לא החליף את חוט ההצתה, הואיל ונענה לבקשת התובע להפחית לו 85 ש"ח מדמי הטיפול. בדברי הסיכום של התובע, בעמ' 3 שורות 28-24 לפרוטוקול נאמר: "הוא לא החליף חלפים מקוריים, אחרי חודשים המצת עף... הוא תיקן ולא החליף".

עוד טוען התובע, כי הנתבע אמר, שלא החליף את חוט ההצתה.

 

7.                   הנתבע, מכחיש מכל וכל את גירסת התובע, וטוען כי הוא החליף את חוט ההצתה, וכי אם לא היה מחליף את הפלאג', הרכב לא היה עובר טסט ב-9/05. עוד הוסיף הנתבע, כי "התובע לא יכול היה לנסוע מטר. הוא הגיע למוסך, האוטו מקרטע ואני תיקנתי אותו", כדבריו בעמ' 3, שורה 8 לפרוטוקול.

הנתבע  טוען, כי נספח ו', בו מרכיבי התיקון, משקף את עבודתו בפועל ברכב. לדבריו, הוא אכן החליף את המצת והדבר מופיע בחשבון שהוגש לתובע (כאמור בעמ' 3, שורות 10-9 לפרוטוקול).

 

8.                   הנתבע אישר, כי אכן נתן לתובע הנחה, בגין נכותו של התובע והזדהותו עמו, בהיותו בעצמו אב לבת נכה, שהלכה לבית עולמה. מדבריו משתמע, כי הנחה, כשמה כן היא, הנחה, ולא אי ביצוע של חלק מהעבודות המפורטות בנספח ו', והיעדר חיוב בשל כך.

כראיה לכך, הגיש הנתבע, את הקבלה נ/1, מיום 25.9.05,  ממנה עולה  כי הוחלפו 4 מצתים, בסך של 22  ₪ כל אחד, סה"כ 88 ₪.

 

9.                   הזמנת העבודה (נספח ו') וכן הקבלה נ/1, מלמדים על ביצוע טיפול במצתים. בין אם בהחלפתם, כמשתמע מקבלה נ/1, ובין אם בתיקון המצת מבלי להחליפם לחלף מקורי.

10.               כך גם, אין חולק, כי עלה בידי התובע ליסוע, במשך חודשים רבים, ברכבו המתוקן. בכך, יש כדי להעיד כמאה עדים, כי המצתים תוקנו. אם לא כן, לא היה עולה בידי התובע לעשות שימוש ברכב, או לחילופין, תוך זמן קצר, היה נאלץ לשוב למוסך, ולבקש מהנתבע לבצע תיקון חוזר של המצתים.

 

11.               רק בחודש 2/06, חזר התובע, למוסך של הנתבע, על מנת לטפל ברכב. מחשבונית נ/2, עולה, כי תוקנה "הברגת מצת + שטח ראש". מכך נלמד, כי ממועד התיקון המצת    ב-9/05 עד ליום 2/06, המצתים פעלו.

 

12.               בכל הראיות והממצאים שפורטו לעיל, יש משום סיוע לעדות הנתבע, כי החליף או תיקן את המצתים ברכבו של התובע.

 

13.               אין גם, במתן הנחה לתובע, משום תמיכה בגירסת התובע, כי בשל ההנחה לא תוקן המצת.

 

14.               למעלה מן הצורך אוסיף, כי מגירסת התובע עולה, כי לכאורה , היה ידוע לו שלא הוחלפו המצתים (כפי שרשם זאת לדבריו, בנספח ו'). לפיכך, יש לתמוה, על טרוניה מצידו כיום, עד כדי הטלת אחריות על הנתבע, לקרות השריפה, למרות ידיעתו עליה טען כיום, כי לא הוחלפו המצתים. מדוע זה, לא התריע התובע על כך בפני הנתבע,  ולא עמד על כך שברצונו להוסיף 85 ₪, או לוותר על ההנחה. בכך, היה התובע מבטיח את תיקון המצת. הדברים, עמדו לנגד עיני התובע, אשר התרשמתי מעדותו, כי היה קפדן בענייני רכבו. ספק רב, אם אין בידיעתו כטענתו, על אי החלפת המצת, משום מניעות והשתק של התובע, לטעון כיום, טענות בגין מחדל של הנתבע, טרם קרות השריפה.

 

15.               היה ומידע זה התגלה לתובע לאחר קרות השריפה, אזי, אין ברישום שלו על גבי הקבלה, כי המצתים לא הוחלפו, משום ראיה מהימנה, אם נרשמה על ידו, בדיעבד. 

16.               לפיכך, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת טענתו, כי הנתבע לא החליף או לא תיקן, את המצתים בחודש 9/05.

 

17.               נותר לבחון, קיום קשר סיבתי, בין התיקון המצתים, הרשלני לכאורה, ע"י הנתבע, לבין שריפת הרכב.

 

18.               קיבלתי כאמור לעיל, את גירסת הנתבע, כי תיקן את המצתים. נכונים הדברים, גם בהתייחס לחיזוק המצת ע"י הנתבע, במוסך בחודש פברואר 2006. מאז, ועד לאחר חלוף כחצי שנה, הרכב פעל, מבלי שהמצת גרם לקלקול לרכב, או חלילה לשריפת הרכב, עד לחודש יולי, 2006. 

 

19.               בהיעדר ראיה, המצביעה על קשר סיבתי, בין מחדל של הנתבע, לנזק, ומנגד, העובדה עליה אין חולק, כי הרכב נסע במרוצת חצי שנה מאז הטיפול האחרון במצת ב-2/06, יש משום שלילת קשר סיבתי, בין התיקון לשריפה.

 

20.               התובע, טען, כי השריפה קרתה בגלל רשלנות של הנתבע בתיקון המצת, מבלי שתמך זאת בראיות מספיקות. התובע, צרף אישור של שירותי כבאות והצלה מעירית ירושלים, על כן שסיבת השריפה היא "תקלה טכנית ברכב" (כאמור בנספח ז' לכתב התביעה). בכך, אין משום חוות דעת של מומחה, ואין באישור כל ראיה בדבר קיום, קשר סיבתי בין קלקול במצת, לבין השריפה.

 

21.               תקלה טכנית, יכול שתהא, בנוגע למרכיבים וחלפים שונים ברכב, ולא רק למצת. יתירה מכך, גם אם התקלה הטכנית, היא המצת, כגירסת התובע ובגינו נשרף הרכב, בחלקו הקדמי, באיזור מכסה המנוע, לא הוכח על ידו, כי מחדל בתיקון המצת ע"י הנתבע, הוא שגרם לכך.  

 

22.               היה על התובע, להוכיח, בראיה פוזטיבית, את הקשר בין השריפה לבין המחדל הנטען על ידו, של הנתבע.

הנזק, לא ארע בעת יציאת הרכב מהמוסך, וכך גם, לא מספר ימים לאחר מכן.

לפיכך, מבחן השכל הישר, מחייב, כי הסיכון, שיכול היה להתקיים בגין רשלנות בביצוע העבודה ע"י הנתבע, הוסר, וניתק הקשר הסיבתי, בין עבודתו לבין הנזק, שארע זמן רב לאחר גמר הטיפול ע"י הנתבע.

 

23.               מעבר לכך, לא הוכח כי סיבת השריפה, היא דווקא מערכת ההצתה. יתכנו כאמור לעיל, סיבות שונות להתלקחות הרכב. כדוגמת: חומרים דליקים או גזים שבאו במגע עם חלקו הקדמי של הרכב וכיוצ"ב. התובע, כאמור לעיל, לא הביא חוות דעת הקובעת מה היה הגורם הטכני ו/או הגורמים שהביאו לקרות השריפה.

 

24.               לפיכך, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות אלו, של נכות ממנה סובל התובע ולפנים משורת הדין, לאור נזקי התובע בגין שריפת הרכב, הגם שלא נגרמו בשל מחדל של הנתבע, אינני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות לנתבע.

 

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

 

ניתן היום ט"ז בחשון, תשס"ח (28 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.