הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

ההוצאה לפועל נעזרת בחקירותיה בבלוגים 22/12/2009 | גיליון מספר 108 | משה הלוי halemo חוקרי ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות נעזרים בחקירותיהם נגד חייבים במידע המתפרסם בבלוגים ובמנועי חיפוש דוגמת גוגל. מידע מקוון שנמצא חופשי באינטרנט משמש להכרעת גורלם המיידי של חייבים. חוקרי ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, שמאוגדים כיום תחת רשת האכיפה והגבייה, נעזרים בחקירותיהם נגד חייבים, במידע המתפרסם ברשת האינטרנט. אותם חוקרים נכנסים לאתרי חיפוש דוגמת גוגל, מקישים את שם החייב ומקבלים תוצאות שונות. חלק מהתוצאות בגוגל מפנות לפורומים ולבלוגים, בהם מוזכר שמו של החייב בכתבה או בפרסום כלשהו. את הפרסום המקוון מדפיס חוקר ההוצאה לפועל ומגיש אותו לרשויות אחרות על מנת לייצר הליכים נוספים נגד החייב, דוגמת ביצוע עיקולים או הגשת תלונות במשטרת ישראל, באם יש חשש שהחייב מנסה להונות את מערכת האכיפה וגביית החובות. סיפור אישי ביום 30/06/2008 הגיש ארז אלחנן, מרכז עיקולים במרכז לגביית קנסות שבאותה עת היה מסונף להנהלת בתי המשפט, תלונה כנגד חייב כלשהו שגר בהוד השרון. הסיבה לתלונה: איפוס חוב שגובהו מעל 7 מיליון ש"ח על ידי תשלום מזערי של 2 ש"ח בלבד. באותה עת לא ידעו כי מקורה של התקלה בתוכנת מחשב מקולקלת שעמה עובד המרכז לגביית קנסות. בעדותו במשטרה, מסר אלחנן כי הוא חושד בחייב עצמו, מאחר ומבדיקה שביצע ברשת האינטרנט, מדובר בחייב שהוא עבריין מחשב נודע שנחקר בעבר במשטרה. אלחנן צירף לעדותו שני קטעי עיתונות שהדפיס מרשת האינטרנט, ומקורם בבלוג זה, "דואר חשמלי". מאחר והמשטרה מייחסת חשיבות רבה לדברים שמתפרסמים באינטרנט, ותלונות של עובדי מדינה נגד אזרחים קטנים נמצאות אצלה בחשיבות עליונה, מיהרו נציגי המשטרה לבית המשפט השלום בירושלים וביקשו להוציא צו חיפוש כנגד החייב. עדות ארז אלחנן במשטרה וצו חיפוש elhanan01.htm ייאמר כי פעולת המשטרה היתה כל כך פזיזה, עד שלא טרחו לעצור לרגע ולבצע בדיקות נוספות כמו בדיקות כתובת IP של המשלם, פרטי כרטיס האשראי וכדומה. הנחת העבודה התבססה על העובדה שהמידע באותו בלוג הוא נכון ותאם את המידע על החייב שנמצא במחשבי המשטרה (רישום פלילי וכדומה), ומשום כך, החייב הוא החשוד המיידי. הפרקליטות במבוכה בסופו של עניין, התיק נגד החייב עצמו נסגר מחוסר אשמה. תיק החקירה התנהל נגד המשלם, כותב שורות אלה. את עניין המידע הראשוני שמקורו בבלוג של כותב שורות אלה, ניסתה המדינה להצניע בכל מחיר. לאחר שכתב אישום מופרך והזוי הוגש נגד כותב שורות אלה, ולאחר הליך הוכחות שבו התבררו הדברים לאשורם, הגיע שלב הסיכומים. הפרקליטות טענה בסיכומיה כי כותב שורות אלה אינו עיתונאי אלא "עיתונאי" ואינו מפרסם כתבות אלא "כתבות", הכל במירכאות כפולות ומכופלות. הפרקליטות בסיכומיה, בחרה להתעלם במפגיע מכך שפתיחת החקירה ומעצרו הראשוני של החייב התקבלה לאחר הדפסת כתבות מהבלוג של הח"מ, על ידי עובדי מדינה ועל ידי משטרת ישראל שייחסו חשיבות ומהימנות לתוכן הכתבות. כפי שזה נראה, מדינת ישראל מתייחסת לתוכן המתפרסם בבלוגים באינטרנט בצביעות רבה שמותאמת לצורך המיידי הקיים: כשיש צורך לעצור אזרחים, כתבות באינטרנט ובעיתונות הנייר, זוכים לחשיבות רבה ומשמשים כחוקר חקירה המוצג בפני השופט התורן המתבקש לחתום על צווי החיפוש, התפיסה והמעצר. תוכן הבלוג הוא הראייה המכריעה. מנגד, בסיומה של כל פרשה פלילית מביכה שהתחילה מסיפור בבלוג או בעיתון, מנסה המדינה באמצעות פרקליטיה, להמעיט בחשיבותה של העיתונות המקוונת, ולהציג את כותבי הידיעות כאנשים הזויים שמשחקים אותה עיתונאים. אלא שמקרה האישי שלי, זה לא כל כך עזר לפרקליטות: בית המשפט קיבל את הטענה שכותב שורות אלה הוא עיתונאי. יחד עם זאת אופן פתיחת החקירה שהתבסס על מידע אמין בבלוג אישי, לא הוזכר בהכרעת הדין הסופית (תפ 9497/08).

תגובות הקוראים