הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

ראיות אלקטרוניות: בדיחה ושמה משטרת ישראל

 

22/03/2010 | גיליון מספר 112 | משה הלוי halemo

 

בהליך ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נחשפה עובדה מביכה על המשטרה והפרקליטות: אין נהלים כתובים כיצד להפיק ראיות אלקטרוניות מחומר מחשב. אז למה סיפרו לנו שיש כאלה?

 

 

כשחוק המחשבים נחקק בשנת 1995 תוקנו ביחד עימו חוקים אחרים עתיקים יותר. אחד מהם היא פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח משולב), התשכ"ט 1969.

 

כשמה כן היא, פקודה, מאחר ומדובר בחוק שהיה קיים לפני הקמתה של מדינת ישראל, שהביאו עימם הבריטים לטובת הילידים הכבושים של פלסטינה.

 

הפקודה שונתה כך שחיפוש בחומר מחשב ייחשב כהליך חיפוש לכל דבר ועניין, כפי שנעשה חיפוש בבית ובמשרדים (הפקודה משתמשת במונח "חצרים"). סעיף 23 לפקודה קובע כי לצורך החיפוש יתנו צו חיפוש על ידי שופט לאחר ששוטר יפרוס בפניו את הראיות לכאורה.

 

לצורך החיפוש בחומר מחשב, שנקרא כעת "חדירה", נוסף סעיף חדש, סעיף 23א.

 

מנסחי התיקון לחוק כבר הבינו שחיפוש במחשב אינו חיפוש רגיל ולא כל שוטר זב חוטם שקיבל מדים כחולים ויודע לכתוב, יכול לבצע זאת. בפקודה המתוקנת נקבע כי רק חוקרי מחשב מיומנים יוכלו לבצע חיפוש בחומר מחשב. 


בשנת 2005 תוקנה הפקודה שוב, תיקון מספר 12, לאחר שחברי הכנסת הבינו שמשטרת ישראל מבלפת את הציבור ואת בתי המשפט בכל הקשור לחיפוש בחומרי מחשב והפקת ראיות. התיקון נעשה לטובת המשטרה, מאחר שחיפוש פרטיזאני בדיסק קשיח עלול לפסול את הראיה המקורית, באם לא יהיו קיימים נהלים מסודרים, והנאשם עלול לצאת זכאי אם ינהל הליך משפטי וראייתי כדבעי – ללא עסקאות טיעון, ללא התחשבות בפרקליטות וללא כבוד מיותר לשוטר המעיד.

 

כך תוקן לו סעיף 26 לפקודה. הסעיף החדש קבע כי גם חיפוש במחשב יעשה בפני שני עדים שאינם שוטרים, ממש כמו חיפוש בביתו של חשוד. בנוסף, התווסף סעיף שקבע כי מפכ"ל המשטרה יקבע הוראות או נהלים כיצד לבצע חדירה לחומר מחשב של חשוד וכיצד להפיק ראיות אלקטרוניות.

 

בינתיים, עברו חלפו להם מספר שנים. בישראל, שאינה משופעת בהאקרים שנתפסים ועומדים לדין, אם מחמת שאין יותר מדיי כאלה או מחמת שההאקרים הישראלים ממש טובים ויכולים להערים על כל חוקר מחשב משטרתי מצוי, התמקדה צמרת המשטרה והפרקליטות בעבירות מחשב משפרות סטטיסטיקה: תפיסת "פדופילים" שהחזיקו על הדיסק תמונות של קטינים מקיימים יחסי מין.

 

אלא שפה ושם התנהלו להם משפטים שהראיה המרכזית בהם היא ראייה אלקטרונית: הראיה המפלילה המקורית נמצאת על דיסק קשיח, על תקליטור, על כרטיס זיכרון ובמכשיר סלולארי. במשפטים כאלה הסתפקו הפרקליטות והמשטרה בהפקת הררי נייר מיותרים תוך בזבוז מאות מחסניות דיו צבעוני וגם שחור על חשבונו של משלם המסים.

 

כאשר ביקשו נאשמים לקבל את נהלי המשטרה לעניין הפקת ראיות אלקטרוניות ממחשב, תמיד נענו בשלילה על ידי נציגי הפרקליטות. אלה האחרונים לא התביישו לספר כי יש נהלים אך אלה פנימיים וסודיים ואינם מעניינו של הנאשם.

 

במשפטים שהגישו לשלב ההוכחות, בו עמד שוטר "מיומן" וניסה להסביר את הפעולות שעשה וכיצד הפיק ראיות אלקטרוניות ממחשבו של הנאשם, תמיד נרשמה מבוכה קלה כאשר אותו שוטר התגלה כאנאלפבית אלקטרוני שאינו יודע כיצד האות "א" נשמרת על הדיסק הקשיח.

 

והנה, במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושל מזכירתו הנאמנה שולה זקן, התגלה הבלוף הגדול: חוקרי המחשב הסבירו שלמשטרה אין בעצם שום נוהל כתוב כיצד להפיק ראיות אלקטרוניות ממחשבים של חשודים.

 

חוקר המחשב, רב פקד אריה רצון הסביר כי לא עסק במחשבים החל מסוף שנות ה 90 של המאה הקודמת, ואת עבודתו בתיק למד תוך ניסוי וטעייה. עוד הסביר כי אינו מעודכן בטכנולוגיות העדכניות הקיימות כיום. במילים שלי: הוא עדיין תקוע על חלונות 95.

 

אבל את הבלוף הגדול באמת, כזה שאינו קשור נקודתית לשוטר מזדקן ולא מיומן, אלא במערכת משטרתית עצלנית ומושחתת, חשף חוקר המחשב המשטרתי רב פקד ניר אלקבץ.

 

אלקבץ סיפר בעדותו בבית המשפט כי לא קיימים נהלי עבודה כתובים המורים לחוקרי המשטרה כיצד לבצע חיפוש במחשב כדי לאסוף ראיות אלקטרוניות !!!

 

אלקבץ בעצם חשף מעל הדוכן את ערוותה ואת שקריה המתמשכים של משטרת ישראל ושל פרקליטות המדינה. אלה, שיודעים שלא קיימים נהלים כיצד להפיק ראיות מחומרי מחשב, משקרים חדשות לבקרים לנאשמים, לסניגוריהם ולבתי המשפט בנושא זה.

 

אלה מציגים מראית עין כי מדובר בחוקרי מחשב מיומנים, הכי טובים במדינת ישראל, עם נהלים כתובים ברמת היחידות החוקרות הכי טובות בעולם (FBI, NSA, אינטרפול). מראית העין מציגה מצג שווא על קיומם של נהלים מסודרים, אך מפאת חשיבותם, לא ניתן למסור עותק כלשהו מהם לצד השני ואפילו לא לבית המשפט.

 

בפועל מתברר שמדובר בחבורה שוטרים ופרקליטים קשקשנים, שמפאת חוסר זמן (לתפוס פדופילים באמת גוזל הרבה זמן, במיוחד הליך העיון של התמונות הקשות), לא טורחים לבצע את מה שנקבע בחוק בשנת 2005: כתיבת נהלים מסודרים כיצד להפיק ראיות אלקטרוניות ממחשב.

 

בהליך התברר שמשטרת ישראל אינה קונה תוכנות פורנזיות (זיהוי פלילי) להפקת ראיות, כפי שהיא נדרשת לעשות, אלא מסתפקת בהורדת תוכנות חינם שמפוזרות באתרי אינטרנט שונים בעולם. בעולם משפטי שיקבל הפקת ראיות על ידי תוכנה חינמית שנמצאה בחיפוש ב"גוגל", יתקבלו גם ראיות שנויות במחלוקת שהפיק שוטר תנועה ממכשיר לבדיקת אלכוהול הכולל שתי סוללות, פנס וצפצפה, שרכש באתר מכירות פומביות באינטרנט.

 

חוסר נהלים מסודרים עלול להביא למצב שבו בתי המשפט לא יקבלו כראיה את הפלט שהופק ממחשבי הנאשם ומחשביהם של צדדים שלישיים. המשפט אינו מתנהל כמו חדר צ'אט של האקרים שמסבירים אחד לשני איך לעשות מה, אלא בדרישה מוצדקת לתביעה להוכיח כי הפקת הראיות נעשתה על פי אמות מידה משפטיות מוכחות. התוכנה להפקת הראיות חייבת להיות מוכחת כאמינה ומדויקת ברמת מדעית, אם באמצעות פסק דין קודם ואם באמצעות כותב התוכנה ו/או מומחה לתוכנה.

 

עורכי הדין המיומנים של ראש הממשלה לשעבר עשו עבודה טובה בחשיפת הבלוף המשטרתי הגדול. אלה הציגו במערומיהם את חוקרי המחשב של משטרת ישראל והפכו אותם למשל ולשנינה.

 

 

לקריאה נוספת:

 

18/03/2010 | משרד המשפטים: טענות פרקליטי אולמרט מגוחכות

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-233558-00.html?tag=12-06-21

 

18/03/2010 | המומחים במשפט אולמרט צריכים השתלמות

http://news.walla.co.il/?w=/10/1654777

 

 

 

 

 

 


 





רב פקד ניר אלקבץ

חשף בעדותו את
הבדיחה המשטרתית
ואת העדר הנהלים
להפקת ראיות מחשב




 

 

 

 

 










תגובות הקוראים