הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

ד"ר נמרוד קוזלובסקי יעקב קדמי שופט בדימוס השופט ציון קאפח בית המשפט המחוזי תל אביב

העבר האפל של דיני המחשב חוזר ובגדול 25/04/2013 | גיליון מספר 115 | משה הלוי halemo לחשודים יש זכות להעתיק את חומר המחשב שתפסה המשטרה. החוק המתאים תוקן בשנת 2005, אך הספרות המשפטית המקצועית שבה נעזרים שופטים כדי לנפנף אזרחים הביתה, עדיין לא מעודכנת. התוצאה: החלטות שנוגדות את רוח החוק. כאשר המשטרה תופסת מחשבים בביתם של חשודים, לחשוד יש זכות לקבל את העתק חומר המחשב לאחר שהוא פונה למשטרה. סעיף 32א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) שנוסף לפקודה בשנת 2005, תיקן לקונה שהיתה קיימת בחוק: עד אז לא הוסדר נושא העתקת חומר מחשב על ידי המשטרה ומסירתו לחשוד, בעל המחשב. לרוב העניין הוסדר בין החשוד למשטרה, ברצון טוב של המשטרה לתת עותק מחומר המחשב לחשוד. אם החשוד ו/או עורך דינו ליקקנו לקצין הממונה על החקירה, סביר להניח שקיבלו העתק. אם יחסם אל השוטרים היה צונן ורציני, רחוקה היתה דרכם מלקבל עותק מחומר המחשב. ספרות לא מעודכת בשנת 2000 פירסמה לשכת עורכי הדין ספר שעוסק בנושא "משפט המחשב". הספר "המחשב וההליך המשפטי - ראיות אלקטרוניות וסדרי דין" נכתב על ידי בחור צעיר אז בשם נמרוד קוזלובסקי. היום, בשנת 2013, הוא דוקטור למשפטים, עורך דין ומומחה למשפט וטכנולוגיה, המתארח תדיר באולפני הטלוויזיה. מי שיקרא את הספר של קוזלוסקי 13 שנה לאחר שנכתב, ימצא את עצמו קורא ספר על גבול המדע הבדיוני, נטול קשר למציאות המשפטית העכשיווית בתחום דיני המחשב. הספר, קל לקריאה ולהבנה, נותן שלל עצות מקצועיות, משפטיות וראייתיות בנושאי ראיות אלקטרוניות והתמודדות עם ההליך המשפטי שבו מעורב חומר מחשב. הספר עצמו, עדיין נמצא על מדפי הספריות המשפטיות. זאת במקום להיכנס למחסן של הספרים הישנים, ביחד עם הספר "דיני מעצר ושחרור" שכתב עו"ד דוד ליבאי בשנת 1978 והספר על "דיני המג'לה" שנכתב בזמן השלטון העותמאני בארץ ישראל. ספר עתיק אחר, המשמש רבות את השופטים לפני שהם מנפנפים בעלי דין שמפריעים את מנוחת הבוקר שלהם, הוא הספר הירוק של השופט בדימוס יעקב קדמי, "על סדר הדין בפלילים". הספר של קדמי דווקא מתעדכן כל שנתיים, על ידי הוספת דפים והפיכתו מחוברת קלה לסטודנטים, לספר עב קרס שקשה לצלם אותו במכונת צילום בגלל הדבק הרב האוחז את הדפים הרבים הדבוקים לכריכה הרכה. הגירסה האחרונה שאני ראיתי, היא משנת 2008 - 2009. פסיקה לא מעודכנת בשנת 2004 ערכה המדינה באמצעות רשות העתיקות, חיפוש בביתו של אדם בשם רוברט דויטש, בזאת בקשר לחקירה שנפתחה נגד האחרון בחשד להברחת עתיקות מישראל ואי רישום נכון וחוקי של מצאי עתיקות. במהלך החיפוש נתפסו מחשבים הכוללים דיסקים קשיחים. בשלב מסוים, ביקש דויטש לקבל את חומר המחשב שלו בחזרה ו/או את העתקו של חומר המחשב. שופטת בית המשפט השלום בירושלים, שולמית דותן, סירבה להעתר לבקשתו, גם בגלל שכבר הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי (בש 2847/05). דויטש ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים על ההחלטה. אלא שבית משפט המחוזי בירושלים עיין בחוק המתאים אז, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) ומצא שקיימת לקונה בכל הנושא של העתקת חומרי מחשב ומסירתם לחשודים: באותה עת, למשטרה לא היתה סמכות בחוק לקחת את חומר המחשב של החשוד ולבצע העתקות של חומר זה. על פי בית המשפט המחוזי, החוק הסמיך את המשטרה לחדור לחומר המחשב ולהפיק ממנו פלט בלבד. שופטת בית המשפט המחוזי, אורית אפעל גבאי קבעה כי ההוראות הקיימות בפקודה, אינן מקנות סמכות למשטרה ליצור העתק מחומר המחשב עצמו. סעיף 32א שקיים היום בפקודה, לא היה קיים אז. בש 4642/05 מחוזי ירושלים החלטה מיום 16/08/2005 doitch.htm החוק תוקן: למשטרה יש סמכות להעתיק ולמסור בשנת 2005, בעקבות הלקונה בחוק, שלא הסדירה את עניין העתקת חומר מחשב מקורי שתפוס בידי המשטרה ומסירת ההעתק לידי החשוד, תוקנה פקודת סדר הדין (מעצר וחיפוש). תיקון מספר 12 מיום 29/06/2005, כאשר הצעת החוק פורסמה ביום 17/05/2005 עם דברי הסבר על חשיבות חומר המחשב לאדם. לפקודת מעצר וחיפוש נוסף סעיף 32א שקבע כי המשטרה תאפשר למשתמש המחשב שחומריו תפוסים בידי המשטרה, לקבל העתק מחומר המחשב, וזאת תוך זמן קצר יחסית. הסעיף קבע כי אם המשטרה תסרב להעתיק חומרי מחשב, יוכל בעל חומרי המחשב לפנות לבית המשפט. הסעיף החדש הוכתר תחת הכותרת: "העתקת חומר מחשב". החוק עודכן ותוקן ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר אוסר על פגיעה בקניינו של אדם ואוסר על פגיעה ברשומותיו ובכתביו של אדם. הספרות המקצועית לא מתעדכנת בחזרה לספרו של קוזלובסקי "המחשב וההליך המשפטי": גם קוזלובסקי הבחין בשנת 2000 כי קיימת לקונה בחוק, אשר לא מאפשרת לחשודים לקבל באופן לגיטימי העתק מחומר המחשב שלהם אשר שתפוס בידי המשטרה. לכן, המליץ קוזלובסקי בעמוד 85 בספרו כי המשטרה תפעיל את שיקול דעתה האם יש צורך בהמשך החזקתו של חומר המחשב או שניתן להשיג את מטרת החזקת חומר המחשב גם בדרך חילופית. קוזלובסקי הציע לבצע העתק של חומר המחשב, כך שהחשוד יקבל את ההעתק. אם החשוד מתעקש לקבל את המקור, אז ההעתק יישאר בידי המשטרה והחשוד יחתום כי ההעתק שנשאר בידי המשטרה, זהה למקור. בחלק מהמקרים, המלצותיו של קוזלובסקי עבדו. בחלק המקרים, ממש לא. בכל זאת, אלה המלצות בלבד ולא רוח החוק. בספרו של קדמי "על סדר הדין בפלילים", הוזכרה פרשת דויטש משנת 2005. זאת בעמוד 704 בספר הירוק משנת 2008 (חלק ראשון, הליכים שלפני משפט, חלק ב). קדמי ציטט את החלק הרלבטני בפסק הדין של דויטש, הקובע כי למשטרה אין סמכות לבצע העתק מחומר המחשב ומסירת העתק ממנו לבעליו. למרות שקדמי נוהג לעדכן את ספריו בכל שנתיים, תוכן הספר לא מתעדכן כאשר החוק מתעדכן. פסקי הדין העתיקים וההזויים נותרים כמצבה חקוקה בפני שופטים מנומנמים. בניגוד לקוזלובסקי הצעיר ומלא המרץ, קדמי כבר אדם מבוגר, והספר הירוק שלו עלול להישאר לא מעודכן לשנים רבות, ולדפוק בעלי דין רבים. פסק דין משנת 2013 בראי שנת 2005 ביום 24/04/2013 נתן שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ציון קאפח, החלטה תמוהה לטעמי בכל הקשור להעתקת חומרי מחשב. בחודש אוגוסט 2012 , נתפס חומר המחשב של כותב שורות אלה בידי המשטרה במסגרת חקירה בחשד ל"פריצה" לאתר האינטרנט של בתי המשפט הפתוח לעיון הציבור הרחב. כדי לקבל עותק מחומר המחשב שלי, פניתי ביום 26/11/2012 לבית המשפט השלום בתל אביב. הבקשה שהגשתי היתה מכוח סעיף 32א לפקודת מעצר וחיפוש, קרי - בקשה לקבל העתק מחומר המחשב שלי התפוס בידי המשטרה, אשר סירבה למסור העתק שלו לידיי. שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, לימור מרגולין יחידי, קבעה הליך העתקה הזוי אשר מפרק את חומר המחשב השלם לחלקים. משפט שלמה לחומר המחשב (הת 35320-09-12). הגשתי על ההחלטה ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. כל שביקשתי הוא לקבל את חומר המחשב שלי בחזרה ו/או את העתקו השלם. הייתי אפילו מוכן להתפשר על מחיקה של קבצים ומסמכים מחומר המחשב, שהמשטרה חשדה כי אסור לי להחזיקם. פסקי דין תמיד אוכל להשיג שוב מאתרים משפטיים. המשטרה הגישה תגובה בכיינית. לשיטתה, היא משתמשת בשיטות סודיות להעתקת חומרי מחשב, לשיטתה הליך העתקה של שני דיסקים קשיחים לוקח מספר חודשים ובכלל, עצם זה שהחשוד פונה לבית המשפט לקבל סעד, פוגע בעבודתה החשובה, ומונעת מחוקריה לחזור ולצפות בחדרי חדרים בחומרי פדופיליה של חשודים חדשים. השופט קאפח, שעל פי התרשמותי בשלושה דיונים אצלו, עשה עליי רושם של שופט שלא רוצה לעבוד קשה, ואולי אני טועה, בכל זאת - מדובר בשופט חביב מאוד ונוח לבריות עד כדי הטעייה, נתן החלטה שכל קשר בינה לבית המציאות המשפטית כיום, מקרית בהחלט. בפסק דינו מיום 24/04/2013 קבע השופט קאפח כי הסמכות המוקנית למשטרה היא "הסמכות לחדור את חומר המחשב ולהפיק ממנו פלט בלבד. הוראות אלה אינן מקנות למשטרה סמכות ליצור העתק מחומר המחשב עצמו". כדי לתמוך בנימוק הלא נכון הזה, ציטט השופט קאפח את ספרו הלא מעודכן של קדמי (אשר ציטט פסק דין משנת 2005). כדי להוסיף דבק לדבריו, ציטט השופט קאפח גם דברים מעמוד 85 מספרו הלא מעודכן של קוזלובסקי. עח 32660-01-13 מחוזי תל אביב משה הלוי נגד מפלג הונאה תל אביב halevi_vs_police.htm מי אשם בחוסר הידע העדכני של השופט? שיטת המשפט בישראל היא אדברסרית, קרי - כל צד בהליך טוען את טענותיו ונימוקיו ובית המשפט מקבל את ההחלטה על סמך דברי הצדדים. בשיטה זו יש לקונה מסויימת: אם שני הצדדים טוענים שטויות במיץ עגבניות, כי למשל שניהם לא מיוצגים ושניהם אינם בעלי ידע משפטי מספיק, בית המשפט יוציא תחת ידיו פסק דין שכולו שטויות במיץ עגבניות. בתי המשפט בישראל אינם יוזמים הליכים וחיפושים בפסיקה ובחקיקה, אלא מקבלים את דברי אחד הצדדים. אבל, קיימים הרבה שופטים ושופטות חרוצים שעושים את מלאכת החיפוש של החוק והפסיקה. בשביל זה יש להם מתמחים שעושים את העבודה הסיזיפית המעייפת של חיפוש מקורות. במקרה שלי, למרות שאני לא עורך דין ולא מיוצג, אני עדיין חושב שיש לי מספיק ידע משפטי בתחום דיני המחשב. כבר 12 שנים אני שוחה בחרא הזה. את הבקשה שלי לבתי המשפט, ובפרט את הבקשה הראשונה מיום 26/11/2012 שהוזכרה בפסק הדין של השופט קאפח, הכתרתי תחת הכותרת "בקשה לקבלת העתק חומר מחשב לפי סעיף 32א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)". הסברתי בכל הבקשות שלי ובתגובות שלי כל סעיף רלבנטי בחוק הקיים. אלא שלצערי, נפלתי על שופט שכנראה לא עדכן את ה"בורסי" שלו מאז 2005, קובץ החקיקה עשוי הנייר ששופטים נוהגים להחזיק על שולחנם. או שההפך: אולי כבודו חשב שאני לא מעודכן. ההחלטה החדשה שיצאה תחת ידיו של בית המשפט המחוזי תל אביב, התקועה עמוק בשנת 2005 בגלל ספרות מלומדים לא מעודכנת, עלולה לדפוק הרבה חשודים שירצו לקבל עותק מחומר המחשב שלהם. פסיקה הזויה שכזו של בית משפט מחוזי, תאלץ שופטי שלום לדחות בקשות של חשודים לקבל את העתק חומר המחשב שלהם. איזו שופטת שלום תנמק את החלטה בכך ששופט מחוזי עשה טעות משפטית איומה ונוראה בפסק דינו? מה ששופט מחוזי אחד זרק לבאר הפסיקה, מאה שופטי שלום לא יצליחו להוציא ולתקן. בשביל זה צריך להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. זאת בתקווה שאצלם מעדכנים את ה"בורסי" בחקיקה חדשה. מידע נוסף פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] , התשכ"ט 1969 http://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_128.htm

תגובות הקוראים