הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
|
|
נדחתה תביעה של מגזין הורים וילדים על דומיין הורים 22/11/2003 |
גיליון מספר 31 שופטת
בית המשפט המחוזי בתל אביב, ציפורה ברון, דחתה את תביעתה של חברת "הורים
וילדים", מוציאה לאור של מגזין, כנגד חברת "צעד ראשון" שהחזיקה
בדומיין הישראלי "הורים". בפסק דין מנומק שניתן לאחר יותר משנתיים קבע
בית המשפט שאין קשר בין הדומיין המבוקש לבין המגזין הידוע. בחודש
פברואר 2001 הגישה חברת "הורים וילדים" בקשה לבית המשפט המחוזי בתל
אביב על מנת שיורה לחברת "צעד ראשון" ולאיגוד האינטרנט הישראלי (ISOC) להעביר לרשותה את
הדומיין horim.co.il
לאחר שזה נקנה על ידי חברת "צעד ראשון". חברת
"הורים וילדים" המפיקה מגזין ידוע באותו שם, ראתה בקניית ובהחזקת שם
המתחם (הדומיין) בשם "הורים" על ידי חברת "צעד ראשון" שורה
של הפרות: הפרת סימן מסחר, דילול סימן מסחרי, הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין, הפרת פקודת העיתונות, עשיית
עושר ולא במשפט, גזל מוניטין ונטילת שם מטעה. חברת "הורים וילדים"
חברת הורים
וילדים מפיקה ומשווקת מגזין ידוע בשם "הורים וילדים". החל משנת 1983,
מפיקה החברה את המגזין "הורים". רק בשנת 1987 שונה שמו של המגזין לשם
החדש "הורים וילדים". למגזין מוניטין רב בתחום המגזינים של ילדות,
הריון ומשפחה. הלוגו של
הירחון "הורים וילדים" מעוצב כך שהמילה "הורים" רשומה
באותיות דפוס גדולות ובולטות, ואילו המילה "ילדים" רשומה בתוך האות מם
סופית של המילה "הורים". בשנת 1996
ביקשה חברת הורים וילדים להקים אתר אינטרנט למגזין שהיא מפיקה. רק בשנת 1998 היא
החלה לשתף פעולה עם חברת "ישראל און ליין, IOL ז"ל, מקבוצת עיתון
"הארץ". בהתאם להסכם
בין אתר IOL
לבין המגזין, הקימה חברת IOL
אתר העוסק בהריון ולידה בשם "לול" ובתוכו שולבו תכנים של המגזין
"הורים וילדים". שיתוף הפעולה הזה שרד רק כשלושה חודשים. כבר בחודש
יולי 1997 ביקשה חברת "הורים וילדים" לרשום סימני מסחר עם השם
"הורים וילדים", אבל בגלל שחברות אחרות היו בעלי סימן מסחר זהה כמו
הסימן "להיות הורים" של עיתון מעריב, סורבה בקשתה של החברה. רק בחודש
יוני 2001 נרשם סימן המסחר "הורים וילדים, המגזין שטוב להורים" בפנקסי
רשם סימני המסחר. חברת "צעד ראשון"
חברת
"צעד ראשון - קשר ראשון לאם ולילד בע"מ" התאגדה בחודש יולי 1996
ועיסוקה העיקרי הוא מתן שירותים בתחומים הורות , משפחה וילדים. החברה
הוקמה על ידי עורכת אתר האינטרנט של "צעד ראשון", איריס עודד. ישראלה
(אלה) גוטליב- נחום, נתבעת מספר 2, היא בעלת 99% מהון המניות של צעד ראשון
ומשמשת כמנהלת החברה. איריס
עודד, נתבעת מספר 3, היא העורכת הראשית של אתר האינטרנט של צעד ראשון. נתבע מספר
4 הוא איגוד האינטרנט הישראל המנהל את רישום שמות המתחם של אתרי אינטרנט בישראל
בעלי סיומת il
ופועל בשיטת "פונה ראשון, זוכה ראשון". בין חברת
"צעד ראשון" לבין חברת "הורים וילדים" היה שיתוף פעולה עסקי
החל משנת 1997 ועד לתחילת שנת 2001. שיתוף הפעולה כלל חלוקה שלך המגזין
"הורים וילדים" על ידי חברת "צעד ראשון" בבתי חולים ליולדות
כחבילת שי. בתמורה לחבילת השי, מסרו היולדות את פרטיהן לחברת "צעד
ראשון". קנייה
של שמות המתחם (הדומיינים) בראשית שנת
1999 החליטה חברת "צעד ראשון" להקים אתר באינטרנט ובחרה בשם המתחם הישראלי horim.co.il אותו קנתה ורשמה כדין
אצל איגוד האינטרנט הישראלי ISOC. ביום 15
מרץ 1999, רכשה חברת "הורים וילדים", התובעת, שם המתחם horim.com , לאחר שהבינה כי צעד
ראשון הזדרזה להקדים אותה ברישום שם המתחם בתחילת שנת 1999. בראשית
חודש מרץ 1999 החלו מגעים מחודשים בין המבקשת לצעד ראשון בדבר חידוש החוזה בין
הצדדים ועניין רישום שם המתחם. בפגישה
שנערכה ביום 28 אפריל 1999, נפגשו מנהל חברת "הורים וילדים" עמי יכין ומנהלת
חברת "צעד ראשון" אלה גוטליב ודנו במחלוקת כספית שהתגלעה ביניהם,
במעבר אפשרי של מנהלת אגף המכירות של חברת "הורים וילדים" ובעניין שם
המתחם שחברת "צעד ראשון" רשמה על שמה. אלה גוטליב סירבה למכור את שם
המתחם של "צעד ראשון" אלא אך ורק תמורת סכום של 150,000 דולר. בחודש
ינואר 2000 באחת השיחות של אלה גוטליב עם רויטל בן נתן, המשמשת כמשנה
למנכ"ל אצל המבקשת, עלה שוב עניין מכירת שם המתחם של צעד ראשון והפעם בסכום
פעוט יותר של 100,000 דולר. רק ביום 20
נובמבר 2000, עתרה חברת "הורים וילדים" לבית המשפט המחוזי בתל אביב
(תיק בש"א 29240/00) לצו מניעה זמני שיאסור על חברת "צעד ראשון",
ראשיה וכן איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC) לעשות כל שימוש בשם המתחם המבוקש. בהמשך,
מחקה חברת "הורים וילדים" את בקשתה, והגישה את צו המניעה הזמני כנגד
שימוש במדבקה של של צעד ראשון. בדיון שהתקיים
ביום 11 יולי 2001 אצל השופט יהודה זפט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, קבע כבוד
השופט זפט כי את הדברים הבאים: "לא
שוכנעתי בקיומו של נזק חמור או דחיפות מטעם אחר המצדיקים מתן סעד זמני, מה גם
שלדעתי סיכויי הזכייה של המבקשת בתובענה מפוקפקים". טענות התביעה
חברת הורים
וילדים שהגישה את תביעתה ביום 18 פברואר 2001 לבית המשפט המחוזי בתל אביב (בדרך
של בקשה בהמרצת פתיחה) טענה כי מעשיה של חברת "צעד ראשון" מהווים הפרת
סימן מסחר, דילול סימן מסחרי, הפרת זכויות יוצרים, גניבת עין, הפרת פקודת העיתונות, עשיית עושר ולא במשפט, גזל
מוניטין ונטילת שם מטעה. לטענת חברת
"הורים וילדים", מטרתה של חברת "צעד ראשון" היא לרכב על גל
המוניטין ממנו נהנה הסימן הרשום, המפורסם והמוכר היטב "הורים וילדים"
שממנו נגזר שם המתחם horim
ולפגוע תוך כדי כך בגישת לקוחות לאתר האינטרנט של המבקשת בדרך לא הוגנת ותוך
הטעיית הציבור לחשוב כי אתרן המפר הינו אתרה של המבקשת. לטענתה של
חברת "הורים וילדים", רכישת שם המתחם horim.co.il הנגזר מסימנה המסחרי
הרשום, ע"י חברת "צעד ראשון" נועדה להביא את המבקשת למצב בו לא
תהא לה כל ברירה אלא לשלם מחיר כספי גבוה ביותר (כפי שדרשה אלה גוטליב) בתמורה
להשבת נכסה, שם המתחם, חזרה לחזקתה. . טענות ההגנה
לטענת חברת
"צעד ראשון", חברת "הורים וילדים" לא הוכיחה כלל כי היא
עושה שימוש בשם "הורים" למגזין שלה, ההיפך הוא הנכון: חברת
"הורים וילדים" הוכיחה שימוש בשם "הורים וילדים" וזאת בייחוד
לאור העובדה כי היא לא ביקשה רשיון לשימוש בשם "הורים" אלא בשם
"הורים וילדים עיתון שטוב להורים". עוד טוענת
ההגנה כי בשנת 87 נטשה המבקשת את השם "הורים" והחליטה לשנות את שמה ל
"הורים וילדים המגזין שטוב להורים". לאור עובדה זו אין כל רלבנטיות
למערכת החוקים שהובאו ע"י המבקשת שהרי המבקשת לא עושה כל שימוש במילה
"הורים" בניגוד לחברת "צעד ראשון". לטענתה,
חברת "צעד ראשון" רכשה את שם המתחם על מנת שיהווה המשך ופיתוח
לפעילותה וזאת לאחר בחינת מספר שמות אפשריים. כמו כן, הקמת האתר ארכה כ 20
חודשים וצעד ראשון השקיעה בהקמתו סכום גבוה של למעלה ממיליון שקלים (!!!). אם יש
גניבת עין או הטעיה היא דווקא בפעולת התובעת שרכשה את השם horim.com לאחר שחברת המשיבות רכשו את
השם שלהן ועלו לרשת עם האתר. לא ברור מדוע המבקשת לא רכשה את השם horimveyeladim.co.il בהתאם לשם המגזין שלה. לאלה
גוטליב מנהלת "צעד ראשון" מעולם לא היתה כל כוונה אמיתית למכור את שם
המתחם וכל פעולותיה והתנהגותה מצביעים על כך. היא לא הציעה לחברת "הורים
וילדים" כל הצעה באשר למכירת שם המתחם וכל פנייה בעניין הייתה מצד חברת
"הורים וילדים" עצמה. טענה נוספת
היא שחברת "הורים וילדים" השתהתה ארוכות בהגשת הבקשה לקבלת סעד זמני
לבית המשפט בכך שעוד בחודש מרץ 99 גילתה כי חברת "צעד ראשון" רכשה את
שם המתחם ובמשך חודשים לא עשתה דבר בנידון . פסק הדין
ביום 18
נובמבר 2003, לאחר יותר משנתיים מיום הגשה התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב,
קבעה כבוד השופטת ציפורה ברון כי חברת "צעד ראשון" לא הפרה סימני מסחר
של התובעת חברת "הורים וילדים". פסק הדין
מנמק את טענות חברת "הורים וילדים" ושולל אותן אחת לאחת. שלילת טענת "גניבת עין"
חברת
"הורים וילדים" טענה כי מעשיהם של העומדים בראש חברת "צעד
ראשון" מהווים גניבת עין לפי סעיף 1 (א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט
1999. לשם גיבושה
של עילת גניבת העין יש להוכיח שני מרכיבים מצטברים: מוניטין וחשש להטעיה. הוכחת
מוניטין מהווה תנאי עיקרי, מוקדם והכרחי ליצירת העוולה של גניבת עין. יש להראות
כי הסימן או התיאור רכשו להם הוקרה והכרה (Reputation) בקהל, ושהקהל התרגל
לראות בסימן, בתיאור או בשם את ציון עסקו או את ציון סחורותיו של התובע. בית המשפט
הגיע למסקנה כי עיתון "הורים וילדים" זנח את השם "הורים"
כבר שנת 1987 עת עבר להשתמש בשם "הורים וילדים". זניחת השם הקצר מדברת
בעד עצמה ואין לקבל את טענת חברת "הורים וילדים" כי זהו שם המזוהה
עימה. "הליכה במסלול כזה תהיה כנגד כל שכל ישר והגיון בריא", קבעה
השופטת. כמו כן
נקבע כי המילה "הורים" היא לא מילה מקורית, דמיונית או שרירותית,
ואינה מייצגת דווקא את העיתון "הורים וילדים". לחברת
"הורים וילדים" אין כלל סימן מסחר רשום בשם "הורים", ואף
יותר מכך, רק ב 3 יוני 2001,
כ 7 חודשים לאחר הגשת
התביעה, נרשם סימן המסחר "הורים וילדים, המגזין שטוב להורים". שלילת טענת "הטעיה"
הטענה
להטעיה בשימוש שם "הורים" נשללה מחברת "הורים וילדים" ואלר
שלא הצליחה להוכיח את עוולת "גניבת עין". שלילת טענת "דילול סימן מסחרי"
חברת
"הורים וילדים" טענה כי חברת "צעד ראשון" גורמת לדילול
המוניטין של שמה ושל סימנה המסחרי בכך שהאתר של "צעד ראשון" לא מתוחזק
ושוכב כאבן שאין לה הופכין. פסק הדין
מצטט מתוך ספרם של י' וח' קלדרון בנושא "חיקויים מסחריים בישראל": "דילול
סימן מסחרי מוגדר כמצב בו נעשה שימוש בסימן מסחר חזק בלא רשות בעליו וללא יצירת
הטעיה, המביא לשחיקה וטשטוש של התדמית הייחודית והאיכותית שהסימן הצליח להעביר
לצרכניו, וכתוצאה מכך נפגמת תדמיתו החיובית של סימן המסחר בקרב קהל הצרכנים
ונגרעת ייחודיותו. שחיקה בתדמיתו של סימן מסחר בקרב קהל הצרכנים גורמת אף לגריעה
מערכו המסחרי של סימן המסחר, וזאת בעקבות ירידה בכושר (או בכוח) המכירה הטמון
בו" (עמ' 189 בספר). בית המשפט
קבע כי חברת "הורים וילדים" לא הוכיחה שיש לה מוניטין בשם
"הורים" ולכן אין ממש בטענתה לדילול סימן מסחרי על ידי חברת "צעד
ראשון". חברת הורים
וילדים ניסתה להסתמך בדבריה של הנתבעת אלה גוטליב כי האתר של "צעד
ראשון" בהרצה, גוסס, כמעט כשלון מוחלט ומשותק מכל פעילות. בית המשפט
קבע כי חברת "הורים וילדים" לא הצליחה לסתור את טענתה של חברת
"צעד ראשון" ואלה גוטליב, כי באתר הכושל הושקעו למעלה ממיליון
ש"ח. בית המשפט התרשם כי הביקורת בעיתונות על האתר של "צעד
ראשון" דווקא הוכיח את העובדה כי האתר מושקע ואטרקטיבי וכתוצאה מכך אינו
מדלל סימן מסחרי כלשהו. שלילת טענת "התערבות לא הוגנת"
חברת
"הורים וילדים" טענה גם כי ברישום שם המתחם על שם חברת "צעד
ראשון", נפגעים עסקיה והגישה של לקוחותיה אליה נחסם בצורה לא הוגנת, וכל
זאת לפי העילה של התערבות בלתי הוגנת לפי סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות
התשנ"ט 1999. לשון סעיף
3 בחוק קובע: "לא
ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל
עסק, נכס או שירות של עוסק אחר." בית המשפט
קבע כי אכן מדובר בשני עוסקים באותו תחום של הריון, הורים, ילדים ומשפחה,
ועסקיהם מתחרים זה בזה. בית המשפט
קבע עוד כי חברת "הורים וילדים" לא הוכיחה כי רכשה מוניטין בשם
"הורים", ולכן הטענה כאילו השימוש בשם המתחם horim.co.il לא מכבידה על
גישת לקוחות או סוכנים אל עסקיה של חברת "הורים וילדים". בית המשפט
דווקא השתכנע כי רישום שם המתחם הבינלאומי horim.com על ידי חברת "הורים
וילדים" זמן מה לאחר הרישום של הדומיין הישראלי, הוא זה שיצר את ההכבדה
והבלבול אצל לקוחות וסוכני שני החברות. בית המשפט קבע כי מדובר בהעדר הגינות מצד
חברת "הורים וילדים", התובעת. שלילת טענת "סימן מסחר"
חברת
"הורים וילדים" טענה כי היא זכאית לשימוש ייחודי בשם המתחם "horim" הנגזר מסימן
המסחר הרשום "הורים וילדים" לפי סעיף 46א. (א) לפקודת סימני המסחר
[נוסח חדש], תשל"ב 1972. וכי צעד ראשון, בכך שעושה שימוש בסימן דומה לסימנה
שלה, הפרה את סימנה המסחרי של המבקשת כהגדרת המונח "הפרה" בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר. סעיף 46א.
(א) לפקודת סימני המסחר קובע: "סימן
מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן
לענין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב בישראל או לעניין טובין מאותו הגדר". בית המשפט
קבע שוב כי חברת "הורים וילדים" לא הוכיחה כי השם "הורים"
או שם המתחם horim
הם שמות מסחר המוכרים היטב על שמה ומזוהים עמה, כפי שהקבע כבר בטענות קודמות
שנשללו. בית המשפט
קבע שוב כי חברת "הורים וילדים" כלל לא רשמה סימן מסחר בשם
"הורים" ומעולם אף לא ביקשה לרשום את השם "הורים" כסימן
מסחרי רשום. יותר מכך, התובעת רשמה את סימן המסחר "הורים וילדים, המגזין
שטוב להורים" רק כ 7 חודשים לאחר הגשת התביעה, ובכל מקרה לא הוכיחה כי השם
"הורים" הוא סימן מסחר המוכר היטב על שמה או מזוהה עימה. שלילת טענת "הטעיה וגזל מוניטין"
חברת
"הורים וילדים" טענה גם להטעיה של חברת "צעד ראשון" לפי
סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט 1999 , ולסעדים לפי סעיף 31 לאותו
החוק. בית המשפט
כבר קבע כי התובעת לא הוכיחה כל הטעיה ולכן אין ממש בטענותיה לפי חוק זה. שלילת טענה ל"הפרת פקודת העיתונות"
חברת
"הורים וילדים" טענה כי חברת "צעד ראשון" הפרה חובה חקוקה
הקבועה בסעיף 21 לפקודת העיתונות, וזאת לפי הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח
חדש] תשכ"ח 1968 , היא ההוראה המכוננת את העוולה של הפרת חובה חקוקה. לשון סעיף
21 (1) לפקודת העיתונות: (1) משניתן רשיון לבעל עיתון עפ"י סעיף 5, אסור לשום אדם,
פרט למקבל זכות ההעברה של הבעל או לנציגו האישי או ליורשיו, להשתמש בשם של אותו
עיתון או בכל שם הדומה לו במידה שיהא עשוי לעורר בלבול דעות. בית המשפט
התייחס לטענה המפתיעה של חברת "הורים וילדים" ובניסיון להשוות אתר
אינטרנט לעיתון. בית המשפט
קבע כי בסעיף 2 לפקודת העיתונות, אין אתר אינטרנט כלול בהגדרה (למרות ניסיונות
לתקן את החקיקה). כלומר: כל עוד אין עניין בשני עיתונים, אין תוקף לסעיף בפקודת
העיתונות. בית המשפט
הזכיר לתובעת, חברת "הורים וילדים" כי דווקא היא זו שרשמה על שמה את
שם המתחם הדומה לזה של צעד ראשון ומשתמשת בו ולכן, אם נוצר בלבול כלשהו, לא תוכל
היא להלין אלא על עצמה. שלילת טענת "עשיית עושר ולא במשפט"
סעיף 1(א)
לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע "חובת השבה" כללית: "מי
שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו
לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכייה, ואם השבה בעין בלתי
אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה". סעיף 1
בחוק עשיית עושר ולא במשפט מעמיד שלושה תנאים: התנאי הראשון הוא קבלת נכס, שירות
או טובת הנאה (ההתעשרות); התנאי השני הוא שההתעשרות באה לזוכה מהמזכה; התנאי
השלישי הוא שההתעשרות נתקבלה על ידי הזוכה "שלא על פי זכות שבדין". בית המשפט
קבע כי לא השתכנע שחברת "צעד ראשון" מפיקה רווח או הנאה על חשבונה של
חברת "הורים וילדים" ועל חשבון המגזין שלה. בית המשפט
הזכיר שוב שדווקא חברת "הורים וילדים" היא זו שרכשה שם מתחם דומה horim.com לשם המתחם הישראלי
שנרכש זמן מה קודם לכם על ידי חברת "צעד ראשון", הוא horim.co.il, ואם יש חשש לעשיית
עושר ולא במשפט, הוא דווקא חשד כלפי התובעת. בית המשפט
הפריך גם את התנאי השלישי לצורך קביעת "עשיית עושר ולא במשפט" וקבע כי
לחברת "הורים וילדים" אין כלל סימן מסחרי רשום בשם "הורים",
אין לה מוניטין כפי שנקבע קודם ואין לה זכות קניינית על השם "הורים". בית המשפט
קבע כי חברת "צעד ראשון" פעלה בתום לב בהפעלת האתר ובשימוש בשם horim.co.il, והאתר לא נועד על מנת
להימכר במחיר מופקע לחברת "הורים וילדים". סיכום
כאמור, בית
המשפט דחה אחת לאחת את טענות התובעת, חברת "הורים וילדים" כנגד חברת
"צעד ראשון". בית המשפט חייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת
עו"ד בסכום של 35,000 ש"ח כולל מע"מ. פסק הדין
מצטרף לשורה ארוכה של פסקי דין ישראלים שפסקו בסכסוכים בין חברות ופרטיים על
שמות מתחם שנמכרו דרך איגוד האינטרנט הישראלי. פסק דין זה
כלל את כל הטענות האפשריות כמעט כלפי נתבע שהוגשה נגדו בקשה להעביר את שם המתחם
שרכש לתובע. הטיעון
המפתיע של התביעה ששם הדומיין מפר את סעיף 21 ולפקודת העיתונות, נשלל על ידי בית
המשפט המחוזי בתל אביב, והשופטת ציפורה ברון קבעה כי פקודת העיתונות אינה נוגעת
לאתרי האינטרנט ככל שהדבר נוגע לשמות עיתונים ולשמות מתחם (דומיינים). קישורים
אתר
"הורים" של מגזין "הורים וילדים" וגם כאן http://www.horimveyeladim.co.il אתר
"הורים של חברת "צעד ראשון" פסק הדין
מיום 18 נובמבר 2003 תיק הפ
317/01 בבית המשפט המחוזי תל אביב אנקדוטה
קלה מפסק הדין: השופטת ציפורה ברון התבלבלה מספר פעמים בשמה של הנתבעת אלה
גוטליב, וכינתה אותה בשם השגוי "אלה גוטמן". אלה גוטמן היא תקליטנית (DJ) ישראלית ידועה מתל
אביב. http://www.tam.co.il/27_6_2003/magazin2.htm . |
|
|
|
