הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

שולח דואר זבל חויב בלשון הרע בגלל מכתב שהפיץ

 

12/06/2004 | גיליון מספר 56 | halemo

 

 

אמיר גנס, אחד ממפיצי דואר הזבל הפרסומי מהגדולים בישראל נתבע על לשון הרע בגלל מכתב שהפיץ ברבים ועסק בעניין פרטי שלו. גנס ביקש להתריע בפני חבריו כנגד חברת השכרת רכב שסידרה אותו וחייבה אותו שלא כדין בתשלום מיותר. גנס פרסם מידע לא מחמיא על חברת ההשכרה. המכתב הגיע גם לידי החברה. זו תבעה על לשון הרע וזכתה בפסק דין ולפסיקת פיצוי בגין המכתב המשמיץ. רק מה, חלק ממה שאמיר גנס טען במכתב היה אמת לאמיתה עם גיבוי של הסכם להשבת כספים שהתקבל בבית משפט לתביעות קטנות.

 

 

רקע

 

תארו לכם מצב שכזה: אתם מבקשים להשכיר רכב מחברה להשכרת רכב כלשהי. החברה מחתימה אתכם על מסמכים וכן על פיקדון באמצעות כרטיס האשראי שלכם. אם חלילה תפשלו, ותנסו לצאת עם הרכב מחניון מהצד הלא נכון של הדוקרנים בשער, שני הצמיגים של הרכב (אחורה או קדימה) יפונצ'רו, ואת הנזק על החלפתם, אתם תצטרכו לשלם לחברת ההשכרה.

 

זה בדיוק מה שקרה לאמיר גנס. אמיר גנס, מנכ"ל חברת ניו אפרוצ' למשלוח דואר פרסומי בכמויות גדולות לתיבות דואר אלקטרוני (דואר זבל בלשון העם), ואחד מהאנשים המוכרים ביותר בתחום, נתן פיקדון לחברת ההשכרה, נכנס לרכב, ניסה לצאת מהחנייה דרך אחד השערים. בדרך הוא עלה על הדוקרנים מהצד הלא נכון וגרם לחבלה בשני הגלגלים הקדמיים.

 

חברת ההשכרה הודיעה לגנס כי בעלות החלפת הצמיגים הוא יישא. החברה חייבה אותו ואת שובר ההפקדה שהשאיר בסכום 826 ש"ח עבור שני צמיגים, כלומר 413 ש"ח על צמיג בודד, סכום מוגזם לכל הדעות.

 

גנס, שהופתע מהחיוב הכספי הגבוה אך שבוי בידי מחלקת הסליקה של חברת ההשכרה, טען בפני חברת ההשכרה כי עלות תיקון פנצ'ר הוא כ 50 ש"ח, ואילו החלפתו של צמיג בודד לא תעלה על 300 ש"ח.

 

חברת ההשכרה הסבירה את הסכום הגבוה בכך שהיא מתקינה לרכביה רק צמיגים משובחים, שופרא דשופרא. כשגנס ביקש לראות הוכחות וחשבונית, הוא נדחה, וחלק מכספו לא הוחזר.

 

לאחר ניסיונות כושלים להידבר עם חברת ההשכרה ולהחזיר לרשותו את הפרש הסכום שנגבה ממנו, הוא החליט לתבוע.

 

 

משלוח דואר אלקטרוני לכולם

 

במהלך תקופה מסוימת, ניסה גנס לנסות ולקבל את כספו בדרכים המקובלות. אבל זה לא צלח לו. חברת השכרת הרכב שלמה סיקסט סירבה להחזיר את הכסף ולא סיפקה קבלה או חשבונית כלשהי להוכחת קניית הצמיגים היקרים.

 

אמיר גנס החליט לעשות מה שהוא יודע הכי טוב לעשות: לכתוב מכתב ולשלוח לכולם. תחת הכותרת "השכרת רכב שלמה רמאים וגנבים היזהרו מהם", נשלחו אלפי מכתבי דואר אלקטרוני המבקשים להזהיר את הציבור מפני רמאותה חברת ההשכרה לכאורה. המכתב סיים בשורה "היזהרו מהם ואל תעשו עסקים עם חברת שלמה סיקסט".

 

כבר לפני משלוח המכתב, דאג גנס ליידע את חברת ההשכרה על כך שכולם עכשיו יידעו מי הם ומדוע לא כדאי לשכור מהם רכב כלשהו.

 

המכתב שנשלח מטעם אמיר גנס, הגיע גם לידיה של חברת השכרת הרכב שלמה סיקסט.

 

 

תביעת לשון הרע נגד אמיר גנס

 

ביום 23 יוני 2003 הגישה חברת השכרות רכב שלמה תביעה כנגד אמיר גנס. התביעה הוגשה לבית המשפט השלום בראשון לציון. התביעה ביקשה לפסוק לה פיצוי של חצי מליון ש"ח בגין ההשמצות שנשלחו בדואר אלקטרוני לנמענים רבים באינטרנט (ת"א 3653/03, בית משפט שלום ראשון לציון).

 

 

התביעה בתביעות קטנות

 

ביום 24 יוני 2003, יום לאחר הגשת התביעה של חברת ההשכרה כנגד אמיר גנס, הגיש גנס תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון. התביעה הוגשה כנגד החברה עצמה. אותה חברה שממנה השכיר את הרכב וזאת שעשקה אותו במחיר הצמיגים החדשים. סכום התביעה עמד על 5,000 ש"ח (ת"ק 1470/03, בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון).

 

במהלך הדיונים בתביעה העיד נציג חברת ההשכרה.

 

ביום 22 אוקטובר 2003 העיד סמנכ"ל חברת ההשכרה וטען כך: "אם נלקח שקל יותר או פחות אין זה משמעותי". אמירה די מזלזלת בלקוחות שחייבים להפקיד פיקדון בידי אנשים שלא אכפת להם הם מה הוא באמת החיוב האמיתי ("שקל יותר או שקל פחות") .

 

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתו של גנס וקבע כי אכן מדובר בסכום חיוב מופרז. בית המשפט הורה לחברת ההשכרה להחזיר לגנס 266 ש"ח מתוך 826 ש"ח שכבר נגבו ממנו חד צדדית. הכספים הושבו בהסכמה.

 

ביום 26 אוקטובר 2003 נסגר תיק התביעה הקטנה. כאמור, חברת ההשכרה נאלצה להחזיר את חלק מכספו של גנס שנלקח ללא הצדקה וללא הוכחה מתאימה של מחיר הצמיגים שהוחלפו. חברת ההשכרה שטענה כי היא שמה ברכביה צמיגים יקרים, נתפסה בשקריה ובמעשה הרמאות הכספי כנגד גנס.

 

 

המשך תביעת לשון הרע נגד אמיר גנס

 

בהמשך, לאחר פסק הדין בבית המשפט לתביעת קטנות, המשיך בית המשפט השלום לדון בתיק לשון הרע.

 

גנס הודה בפני בית המשפט במשלוח המכתב כנגד חברת ההשכרה. השופטת דליה גנות שישבה בדיון קבעה בישיבה הראשונה כי מדובר בלשון הרע וכי הנתבע לא יוכל להתגונן כראוי כנגד הפרסום ולא יעמדו לו הגנות לשון הרע.

 

ביום 30 דצמבר 2003 התקיים דיון בבית המשפט השלום בראשון לציון באולמה של השופטת דליה גנות. השופטת גנות היתה מודעת לפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות בין הצדדים. זאת קבעה שמכיוון שאמיר גנס הסכים לקבל החזר בהתאם להסדר של החלפת צמיגים, הוא לא יורשה להתגונן ולספר האם היה מדובר בפנצ'ר בלבד או בהחלפת צמיגים.

 

ביום 13 אפריל 2004 התקיים דיון הוכחות בבית המשפט בפני השופטת דליה גנות. בית המשפט הצליח לשכנע את הצדדים להסכים לפסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אשר מאפשר לבית המשפט לתת פסק דין שאינו מנומק ושאינו ניתן לערעור.

 

הצדדים סיכמו את התיק.

 

באת כוחו של אמיר גנס, עו"ד שרה דוידוביץ' הסבירה לבית המשפט שתוכן המכתב האלקטרוני שהופץ באינטרנט היה אמת לאור עדותו של סמנכ"ל חברת ההשכרה. היא הסבירה כי גם התוצאה בבית המשפט לתביעות קטנות שבה חברת ההשכרה נאלצה להחזיר כסף שלא גבתה כדין, אכן הופך אותם לדברי אמת שנכתבו במכתב המשמיץ ששלח גנס. עוד הסבירה כי המכתב נשלח בעידנא דריתחא.

 

בא כוח חברת השכרת הרכב שלמה הסביר לבית המשפט כי כל יסודות עוולות לשון הרע התקיימו במכתב ששלח גנס. עוד הסביר שהמכתב האלקטרוני הופץ בלחיצת כפתור אחת לאין ספור בני אדם ולא ניתן כמעט לצמצם ולהקטין את הנזק.

 

 

פסק הדין

 

מיד לאחר הסיכומים ניתן פסק הדין. השופטת דליה גנות קבעה כי אמיר גנס אכן הוציא לשון הרע על חברת השכרת הרכב שלמה סיקסט. השופטת קבעה שאמיר גנס לא רק כתב עובדות במכתב ששלח, אלא הוסיף קריאה כי "חברת השכרת הרכב שלמה סיקסט - רמאים וגנבים - היזהרו מהם..." וכן "היזהרו מהם ואל תעשו עסקים עם חברת שלמה סיקסט - ראו הוזהרתם".

 

השופטת גנות הוסיפה כי מעשהו של הנתבע חמור להפליא ולמעשה לא ניתן לכמת את נזקה של חברת השכרת הרכב בגין פרסום ההודעה באמצעות הדואר האלקטרוני. השופטת הוסיפה כי ללא ספק הגיעה ההודעה לרבים מאוד. עוד הוסיפה וקבעה כי מדובר בנזק מתמשך שכן גם היום יכול מאן דהוא להמשיך ולשלוח את הודעה הדואר האלקטרוני בהתאם למבוקש בגוף ההודעה.

 

אמיר גנס חויב בפיצוי לחברת ההשכרה בסך 40,000 ש"ח ובהוצאות נוספות.

 

 

ת"א 3653/03, בית משפט שלום ראשון לציון

פסק הדין המלא, כאן

amirgans.htm

 

וגם כאן

http://halemo.net/edoar/0056/amirgans.htm

 

 

 

 

 


 
אמיר גנס
 


 

 





 


 


 
 



 
 
 

 






 

 

 


 

תגובות הקוראים