הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
מעצר עד תום ההליכים לחשוד בעבירות מחשב 07/08/2004 | גיליון מספר 63 | halemo דוד
שטרנברג, מומחה מחשבים ידוע בן 24, חשוד כי פרץ
לבנק הדואר באמצעות תוכנת מחשב ונתב שהתקין בסניף הדואר דניה בחיפה. זהו המעצר
השני עד תום ההליכים נגד חשוד בעבירות מחשב. הראשון היה מונדיר בדיר. את ההצפנה
במחשבים של שטרנברג לא הצליחו לפרוץ אנשי המשטרה ולא שירות הביטחון הכללי. ביום 27
יולי 2004 קיבל שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן החלטה שנייה מסוגה: מעצר עד
תום ההליכים של חשוד בעבירות מחשב. נגד החשוד,
דוד שטרנברג, בן 25, הוגש בחודש פברואר 2004 כתב אישום בגין ניסיון לחדור להעביר
כספים מחשבונות בבנק הדואר אל חשבונות אחרים שהחזיקו אנשים שונים שבם שלט שותפו
לעסקים, אדי אלוני, בן 54. בחודש
ינואר 2004 מצאה משטרת ישראל בסניף הדואר בשכונת דניה בחיפה נתב (router) אלחוטי בארון התקשורת
של סניף הדואר. ביום 15
ינואר 2004 נעצר דוד שטרנברג על ידי משטרת ישראל וברשותו נמצאו תקליטורים שונים
המכילים תוכנות פריצה, בהם גם תוכנות המאפשרות לנצל פרצות אבטחה באתר האינטרנט
של בנק ירושלים וכן קובץ לוג המתעד ניסיונות פריצה לאתר האינטרנט של הבנק. על פי כתב
האישום, ניסה דוד שטרנברג ביחד עם שותפו אדי אלוני לבצע גניבת כספים מחשבונות
בבנק הדואר והעברתם לחשבונות אחרים באמצעות התחברות למחשבי הבנק. השניים
רכשו שלושה נתבים אלחוטיים וכרטיס מודם אלחוטי; פרצו לסוכנות בנק הדואר
"הוד הכרמל" שבשכונת דניה בחיפה והתקינו אחד מן הנתבים בתוך ארון
התקשורת שבסניף המאפשר חיבור אלחוטי לרשת תקשורת המחשבים של בנק הדואר. מספר ימים
לאחר מכן שכרו עמדה בנכס הגובל עם סניף הדואר, התקינו עליה ציוד מחשבים, וביצעו
תקשורת אלחוטית בין מחשבו האישי של שטרנברג לבין הנתב שהותקן בסניף. כתב האישום
מייחס לשטרנברג החדרת תוכנות פריצה שונות למחשבי הבנק, על מנת לסייע בידו לבצע
הפקדות פיקטיביות לחשבונות של הלקוחות. בינתיים,
ביקשה המשטרה לעצור את שטרנברג עד תום ההליכים. לאחר דיונים והחלטות שונות בבית
המשפט השלום בחיפה, נתן שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אריה רזי, החלטה הקובעת כי
שטרנברג יישאר במעצר עד תום ההליכים. ההחלטה ניתנה ביום 21 מאי 2004 (ב"ש
4096/04). בש 4096/04, בית משפט מחוזי חיפה
דוד
שטרנברג נגד מדינת ישראל ההחלטה
המלאה, כאן http://halemo.net/edoar/0063/sternberg01.htm וגם כאן דוד שטרנברג
ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. נציג המדינה שכנע את בית המשפט כי היותו של
שטרנברג "גאון מחשבים", מהווה מסוכנות ציבורית, ושחרורו עלול לגרום
לנזקים עצומים. השופט
ג'ובראן קיבל את טענת המדינה ודחה את ערעורו של שטרנברג. השופט ג'ובראן קבע כי
כיום שטרנברג, בשונה מעבריין מן הדור הישן, אשר ללא נגישות פיזית ליעדו מנוע הוא
היה מלממש את זממו, הרי יכולותיו הטכניות מאפשרות לו לבצע את העבירות, בלחיצת
כפתור, מביתו. על כן לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרורו לחלופת מעצר. בש"פ 6864/04, בית משפט עליון
דוד שטרנברג
נגד מדינת ישראל ההחלטה
המלאה, כאן http://62.90.71.124/Files/04/640/068/h02/04068640.h02.HTM זוהי החלטה
שנייה מסוגה של בית המשפט העליון על מעצר עד תום ההליכים של חשוד בעבירות מחשב.
ההחלטה הראשונה היתה כנגד מונדיר בדיר שביחד עם שני אחיו ביצע פריצות מתוחכמות
למאגרי מידע, מחשבים ומרכזיות בזק. בש"פ
5679/01,
בית משפט עליון מונדיר
בדיר נגד מדינת ישראל החלטה על
מעצר עד תום ההליכים למונדיר בדיר http://62.90.71.124/files/01/790/056/c01/01056790.c01.HTM הפריצה הגדולה
מדינת
ישראל הגישה בחודש פברואר 2004 כתב אישום כנגד דוד שטרנברג וכנגד שותפו לעסקים
(ואולי גם לפשע) אדי אלוני (שאינו איש מחשבים, אלא מוגדר כיזם). במהלך
הדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בחיפה התבררו עובדות מדהימות. כאשר נעצר
שטרנברג בידי משטרת ישראל, נתפסו מחשבו האישי הנייד וכן מחשב כף היד שלו. שני
המחשבים הללו היו מוצפנים בהצפנה כבדה. החשוד, דוד שטרנברג, שמר על זכות השתיקה ולא
שיתף פעולה עם החוקרים. מומחי
משטרת ישראל ניסו לפרוץ את המחשבים אך כשלו בכך. בצר להם, הם פנו למומחי שירות
הביטחון הכללי (השב"כ), אך גם הללו לא יכלו למחשב כף היד ולמחשב האישי של
שטרנברג. בלית
ברירה, פנתה משטרת ישראל לחברה פרטית מומחית בתחום, וזו האחרונה דרשה סכום של
157,000 ש"ח. זמן עבודת הפריצה הוערך ב 25 ימי עבודה. ואכן, לאחר
זמן מה, הצליחה החברה הפרטית במה שלא הצליחו מומחי השב"כ ומשטרת ישראל. היא
הצליחה לפרוץ את מחשב כף היד ואת המחשב האישי של החשוד. לכתב
האישום שהוגש כנגד שטרנברג נוספו ראיות חדשות מהמחשבים המוצפנים. בין הראיות,
קבצי לוגים שונים הקושרים את החשודים לביצוע מעשה החדירה למחשבי בנק הדואר בסניף
דניה בחיפה. עוד נמצא
כי הכינוי שהשתמש בו שטרנברג במחשב היה RABAK, אותו כינוי שנמצא גם במחשבי בנק הדואר שנפרצו. ת"פ 1516/04, שלום חיפה
מדינת ישראל
נגד דוד שטרנברג ואח' |
|
|
תגובות הקוראים |
|
|
|
|
