הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

פרקליטות המדמנה 08/02/2010 | גיליון מספר 111 | משה הלוי halemo אחד התפקידים של הפרקליטות בכל מדינה מערבית דמוקרטית היא להביא עבריינים לדין. במקביל, על הפרקליט מוטלות חובות שונות בכובעו כקצין בית המשפט. אחת מהן היא לאפשר לנאשמים הליך משפטי הוגן. אלא שבפרקליטות המדינה שורצת שחיתות נוראה, ופרקליטים מתנהגים כמו עבריינים, תוך פגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן. סיפור אישי. (במאמר הבא יש יותר מ 5,500 מילים) 1. הקדמה לאחר שחקירת משטרה מסתיימת, תיק החקירה עובר לרשות תביעה כלשהי. בעבירות מסוג חטא ועוון (עבירה שהעונש עליה הקבוע בחוק הוא עד 3 שנות מאסר), יכולות לטפל גם לשכת התביעות של משטרת ישראל וגם פרקליטות המחוז השייכת לגוף המכונה "פרקליטות המדינה". בעבירות חמורות יותר מסוג פשע, עבירות שעונש עליהם הקבוע בחוק הוא יותר מ 3 שנות מאסר, מי שמטפל בתיק המשפטי היא פרקליטות המדינה בלבד. קיימות מספר חובות המוטלות על פרקליטות המדינה, חלקן קבועות בחוק, חלקן קבועות בכללי אתיקה. חלקן של החובות מחוייבות בביצוע לפני הגשת כתב אישום וחלקן לאחר שהוגש כתב אישום נגד אדם. אלה החובות המוטלות על הפרקליטות: 1.1. זכות שימוע לנאשם לפני שמחליטה הפרקליטות האם להגיש כתב אישום נגד אדם בעבירות מסוג פשע, נשלח מכתב רשמי המיידע את אותו אדם (שבעבר היה חשוד) שחומר חקירה החליף ידיים, קרי עבר מרשות חקירה כלשהי (משטרת ישראל, רשות המסים וכדומה) לידיהם של תובעים מיומנים בפרקליטות המדינה. לאדם המקבל מכתב כזה, יש 30 ימים מהמצאת המכתב לידיו (ולא מיום שהפרקליטות שלחה את המכתב ו/או מיום שכתבה אותו), לכתוב את נימוקיו מדוע על התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. אותו אדם יכול לכתוב על בעיותיו האישיות או על פתרון הסכסוך הקיים בינו לבין המתלונן. מנגד, אותו אדם (לפעמים בעזרת עורך דין) יכול לערוך ניתוח משפטי של ראיות התביעה, לצרף ראיות משלו שמחזקות את הגנתו, והכל כדי לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום נגדו והכנסתו לתקופת חיים שעלולה לדמות לסרט אימה מפחיד. 1.2. זכות עיון בכתב האישום כאשר כבר מוגש כתב אישום, יש להמציא עותק של כתב האישום לידי הנאשם, על מנת שזה יידע בדיוק באילו עבירות הוא מואשם. לרוב עושה את התפקיד הזה מזכירות בית המשפט שבו הוגש כתב האישום, וזאת לאחר שנקבע שופט ומועד הקראה, מועד שבו נותן הנאשם את תשובתו לכתב האישום. אבל לעיתים קרובות, עד שנקבע שופט לדון בתיק העיקרי, מתנהלים הליכים מנהליים שונים בבית המשפט כמו למשל: - הליך של בקשה למעצר הנאשם עד לתום ההליכים. - הליך של בקשה להטיל מגבלות על הנאשם (למשל מעצר בית, איסור יציאה מן הארץ). - הליך של בקשה להמשיך ולהחזיק בחפץ כלשהו השייך לנאשם כמו חומר מחשב (מחשב אישי, דיסק קשיח, תקליטורים, תוכנות, בסיסי נתונים, תמונות וכדומה). כאשר מוגשת על ידי הפרקליטות בקשה בהליך מנהלי שבה הטענה המרכזית להשארת נאשם במעצר עד לתום ההליכים ו/או לשלילת זכות הקניין שלו לתקופה ארוכה, טוענים הפרקליטים כי הוגש כתב אישום כנגד הנאשם ומצרפים עותק של כתב אישום לעיונו של השופט. את עותק כתב האישום שהוגש כנספח לבקשה, חייבת הפרקליטות להעביר גם לנאשם, הן מטעמים של הליך הוגן והן מהטעם הפשוט שכל מה שמוגש לבית המשפט, הצד שכנגד חייב לקבל עותק מהימן ממנו. 1.3. אי התערבות באופן הגנת הנאשם בצד זכותו של הנאשם להליך הוגן, נאשם זכאי לייצוג משפטי של עורך דין מקצועי. נאשמים חסרי יכולת כלכלית, יקבלו בחינם ייצוג של סניגור מהסניגוריה הציבורית. כיום, גם נאשמים בעלי יכולת כלכלית מקבלים ייצוג חינם מהסנגוריה הציבורית, על חשבון הקופה הציבורית, מאחר ויש נאשמים שמתעלמים או אדישים להליך המשפטי המתבצע נגדם. מנגד, קיימים נאשמים מלאי עזוז, מוטיבציה ויכולת אישית, כלכלית ומשפטית לייצג את עצמם בהליך המשפטי, ואפילו יכולים לנצח את התיק בייתר קלות. לשיטתם, עורך דין המתווך בינם לבין בית המשפט, יכול להפריע לפריסת הגנתם. הפרקליטות עד לפני מספר שנים, לא נהגה להתערב באופן הגנתו של הנאשם ובאופן ייצוגו, ובמיוחד כלפי נאשמים בעלי יכולת שאינם נמצאים במעצר או במגבלה כלשהי. 1.4. מתן כבוד לצד שכנגד על פי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, עורכי הדין מחוייבים במתן כבוד לצד שכנגד, בין אם הצד שכנגד הוא עורך דין, נאשם, עד, מתלונן וכדומה. לא שונים בכך פרקליטים בפרקליטות המדינה שהם עורכי דין לכל דבר ועניין. על נאשם לא חלים כללי אתיקה כאלה, וזכותו לכעוס או להפגין רגשות עויינים נגד מי שהגיש נגדו כתב אישום. כתוצאה מכך, אסור לפרקליטות לטעון דברים מופרכים כנגד נאשמים, כמו למשל טענות שהנאשם מוגבל בשכלו, אינו מסוגל לנהל את ההליך המשפטי ואדיש לניהול ענייניו. 1.5. זכות לעיון בחומר חקירה כאשר מוגש כתב אישום נגד אדם, לאותו אדם שכעת הוא בסטטוס של נאשם, יש זכות מלאה לגשת למשרדי הפרקליטות ולצלם את כל חומר החקירה שנאסף בעניינו, וזאת בכל פרק זמן סביר (תכל'ס, בשעות הבוקר בין 08:30 עד 13:30). זכותו של הנאשם לעשות זאת ללא עורך דין שיעשה זאת במקומו, ואין הנאשם חייב לשכור אדם אחר או חברה אחרת המקובלים על הפרקליטים, על מנת שאלה יעשו את המלאכה עבורו בשיטת הטלפון השבור. בשיטת המשפט הפלילית, בניגוד לשיטת המשפט האזרחית, על התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר, ולא הנאשם חייב להוכיח את חפותו. בשיטה זו, הנאשם חייב לדעת במה הוא מואשם לפני מתן תשובתו לכתב האישום לבית המשפט, ועל סמך מה הטענות העובדתיות בכתב האישום שואבות את כוחן. זאת מהותה של זכות העיון בחומר החקירה והעתקתו של חומר זה. כאשר מסמך כלשהו ששייך לחומר החקירה לא נמסר לנאשם, אם מחמת שהוסתר, הפרקליטות לא תוכל להשתמש במסמך זה במשפט. 1.6. ניתוח עדויות בעייתיות וראיות שנויות במחלוקת כאשר מתבצעת חקירה על ידי משטרת ישראל, האחרונה אוספת עדויות שונות מגורמים שונים: הודעות חשוד; עדות מתלונן; עדות קורבן העבירה; עדות מומחה; ועדויות של עדים שונים. בחלק מיחידות המשטרה משרתים אנשים מוגבלים שלא תמיד יודעים לבצע הקשרים בין הסיפורים השונים שמספרים עדים שונים. בחלק מהמקרים, המשטרה לא טורחת לבצע ניתוח כדי לגלות מי דובר אמת ומי משקר. המשטרה, למרות מסמך סיכום החקירה שכותב הקצין הממונה בסיום ההליך, לא מסוגלת כיום להבחין בין טובים לבין רעים, בין אמת לבין שקר. זה התפקיד של הפרקליט המשפטן. בפרקליטות מקבלים את חומרי החקירה. תפקידם של המשפטנים בפרקליטות הוא להעריך את התיק ואת הראיות, ללא משוא פנים, אלא מנקודת מבטו של בית המשפט, במידה ותיק זה יגיע להגשת כתב אישום. 2. שחיתות מתועדת של הפרקליטות ברוב המקרים, נאשמים מיוצגים על ידי עורכי דין מקצועיים, ועל האחרונים חלים כללים מסויימים הקבועים בחקיקה ובכללי אתיקה, שאוסרים עליהם למשל להקליט שיחות טלפון עם מקביליהם בפרקליטות. כך למעשה נמנעת מהציבור ראיה ישירה להוכיח שחיתות והתנהגות מופקרת של פרקליט זה או אחר כלפי נאשמים ו/או כלפי עורך דינם. כנאשם שזוכה לאחרונה מאישום חמור ומופרך על פריצה למחשב, התאפשר לי לחוות על בשרי חלק מההתנהלות המושחתת הקיימת כיום בפרקליטות, ולתעד אותה. בתיעוד שהפקתי, אפשר להאזין לשיחות עם פרקליטים שלשונם אולי נקייה, אך מעשיהם לא ממש נקיים. כך למשל, הליך השימוע שעושה הפרקליטות לנאשמים הוא פיקטיבי לחלוטין, מעין עניין טכני שמעיק לפעמים על הפרקליטות להגיש כתבי אישום בהליך מזורז הפוגע בזכותו של הנאשם להשמיע ולהישמע. כתבי אישום שמוגשים לבית המשפט בהליכים מנהליים מצד הפרקליטות והמשטרה, כראשית ראייה לטענות המדינה בבקשה לתפוס חומרי מחשב עד לתום ההליכים, מוסתרים מפני הנאשמים שלא יודעים במה בדיוק הואשמו. נאשמים בעלי השכלה רחבה שלא מזדרזים וממנים לעצמם עורך דין, סופגים עלבונות בבתי המשפט מאנשי הפרקליטות שרומזים לבית המשפט שנאשמים אלה אינם מסוגלים לנהל את עצמם. הפרקליטות מתערבת באופן בוטה דווקא בניהול הגנתם של נאשמים. נאשמים מסויימים המבקשים לבוא למשרדי הפרקליטות, לעיין ולצלם את חומרי החקירה, על פי החוק, נאלצים לקבל סירוב נוקשה מהפרקליט המטפל בתיק, תוך צפצוף של האחרון על הוראות החוק. גם במקרים שהנאשם מנסה לתאם את בואו עם הפרקליט המלווה את התיק. הפרקליטות נוהגת באופן רשלני בהגשת כתבי אישום לבית המשפט. לעתים, תיקים נדונים לכשלון מראש במידה ויגיעו להליך הוכחות, אם מחמת חוסר ראיות, הגנות טובות לנאשם ועדים בעייתיים. אלא שבפרקליטות עובדים בשיטת מצליח בתקווה שנאשמים יתחננו לעסקאות טיעון בתקווה להציל את עצמם מההליך המעיק והפוגעני שנכפה עליהם. הפרקליטות מעלימה ומסתירה חומרים שנאספו במהלך החקירה, אם חומרים אלה עובדים לטובת הנאשם. לפעמים הפרקליטות מעלימה מסמכים שהוצגו בהליכי חקירה בבית המשפט על ידי חוקרים ממשטרת ישראל. הדבר מתברר לאחר עיון הנאשם בתיק החקירה. בזמן שדברים אלה נכתבים ומונצחים ברשת האינטרנט לנצח נצחים, מנהל את פרקליטות המדינה עורך דין בשם משה לדור. את פרקליטות מחוז ירושלים שאחראית באופן ישיר על השחיתות בענייני, מנהל עורך דין בשם אלי אברבנאל. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים הוא עורך דין בשם יהושע למברגר. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים שדוחף את האף שלו בעניינים פליליים של אנשים מסומנים, הוא עורך דין בשם שי ניצן. 3. תיעוד אישי 3.1 שימוע פיקטיבי 3.1.1 שיחת טלפון מפתיעה לאחר שהמשטרה סיימה את חקירתה בתיק הפלילי שבו הייתי מעורב כחשוד, היא העבירה את התיק לפרקליטות מחוז ירושלים להמשך טיפול. ביום 29/10/2008 נוחת בתיבת הדואר שלי מכתב רשמי של מדינת ישראל, המבשר על זכותי לבקש "שימוע". המכתב נושא את תאריך המשלוח – 23/10/2008. שעון 30 הימים שלי החל לתקתק. --- 010: מסמך הזמנה לשימוע מיום 23/10/2008 x010.htm החלטתי לנצל עד תום את 30 הימים המגיעים לי. רציתי פרק זמן לחשוב האם לטעון טענות בשימוע. מצד אחד, אם אטען דברים, ההגנה שלי תחשף והפרקליטות תדע את הקלפים שלי בעת ההליך. מנגד, יכול להיות שבפרקליטות יושבים פקידים הרבה יותר ישרים וחכמים מאלה שבמשטרת ישראל, והם יקראו ברצינות את הטיעונים שלי ואולי לא יגישו כתב אישום, אלא יסגרו את התיק מחוסר ראיות, חוסר אשמה או סתם חוסר עניין לציבור. כמו כן, אם ארצה להגיש את טענותיי, עליי לדעת קודם במה מאשימים אותי ולכן אני צריך לקרוא את טיוטת כתב האישום וכן לעיין בראיות התביעה. במשטרה ניסו לתפור לי תיק גם על עבירות אחרות, ובפרקליטות לא תמיד מייחסים חשיבות לדברים נבזיים שעושים חוקרים מתוסכלים במשטרת ישראל. בבית המשפט העליון הבינו את הבעיה הזו של השימוע בפרשת הנשיא לשעבר משה קצב, והחליטו שכדי לקיים באופן הוגן את הליך השימוע, הפרקליטות חייבת להמציא לנאשם לעתיד את טיוטת כתב האישום ואת חומר החקירה על מנת שהוא יוכל לעיין בהם ולגבש את טענותיו, בין אם זה שליחת מכתב ובין אם מדובר בשימוע פרונטלי במשרדו של הפרקליט המטפל. אלא שבפרקליטות חושבים בצורה אחרת לגמרי. החשיבה שם, מתברר, היא צורת חשיבה "אני ואפסי עוד", חשיבה של חיסול ממוקד שרומסת את הנאשמים, בעיקר כאלה ש"פגעו" באחד מסמלי השלטון. ביום 11/11/2008 בשעה 10:00 בבוקר, התקבלה הודעה בתא הקולי הטלפוני שלי. ההודעה הושארה על ידי עו"ד זהר גיאת, סגן בכיר א' לפרקליט מחוז ירושלים. במילים פשוטות, זה האיש שלוקח סיכונים מיותרים וחותם לפעמים על כתבי אישום מופרכים, בשיטת "מצליח" הידועה לשמצה. הודעתו של עו"ד גיאת היתה ברורה: "אנחנו מתכוונים להגיש נגדך כתב אישום בעניין החדירה למחשב של המרכז לגביית קנסות. קיבלת מכתב יידוע על כך ויש לך זכות להגיב, ואני רוצה לברר אם אתה מתכוון לממש אותה או לא לממש אותה...". --- 020: קובץ הקלטה מיום 11/11/2008 שעה 09:57 x020.htm על פי ניתוח הודעתו של עו"ד גיאת, נדמה כי הליך השימוע שהולכים לעשות לי הוא פיקטיבי לחלוטין. לפרקליטות כבר ברור שהם הולכים להגיש נגדי כתב אישום עוד לפני ששמעו מה הם הטיעונים שלי. החלטתי להרים טלפון לעו"ד זהר גיאת ולשוחח עמו. חייגתי, ובצד השני ענה עו"ד זהר גיאת. במהלך השיחה הטלפונית עם עו"ד גיאת, התחלתי להבין שמדובר בפרקליט שמזלזל בזכויותיהם של נאשמים לעתיד, איש קצר רוח שיכול היה בקלות למנוע מעצמו מבוכות מיותרות אם רק היה מקליט את עצמו מדיי פעם ומאזין. בשיחה הסברתי לעו"ד גיאת שעדיין לא חלפו 30 יום להגשת התגובה. ביקשתי לקבל טיוטת כתב אישום כלשהי כדי לדעת באילו עבירות מתכוונת מדינת ישראל להאשים אותי. עו"ד גיאת הסביר שהם לא נותנים טיוטות של כתבי אישום. כשהסברתי לעו"ד גיאת שבפרשת משה קצב, בית המשפט העליון הורה למסור לנאשם טיוטה של כתב אישום, הזמין אותי עו"ד גיאת להגיש בג"ץ נגדו. כאשר שאלתי האם בכלל יש טיוטה (אולי אני מבקש משהו שלא קיים), ענה עו"ד גיאת שיש דברים שאני לא צריך לדעת, כלומר אני לא צריך לדעת אם בכלל יש טיוטה של כתב אישום אם לאו. אלא שהנסיון להסתיר ממני את הידיעה האם בכלל יש טיוטה של כתב אישום היתה מעשה טפשי ומטופש של עו"ד גיאת. ביום 20/10/2008, בהודעה לבית המשפט שהגישה המשטרה באחד ההליכים להחזקת תפוס (חומר המחשב שלי), טען חוקר המשטרה יורם אפרתי שהפרקליטות כן הכינה טיוטה של כתב אישום נגדי. זאת במטרה שבית המשפט יקבל את בקשתו להמשיך ולהחזיק בדיסק הקשיח שלי. --- 025: מסמך מיום 20/10/2008: המשטרה טוענת שיש טיוטה של כתב אישום. x025.htm בהמשך השיחה, כשביקשתי חלק מחומר החקירה, מה שכן קיים, ענה עו"ד גיאת שאת זה בטח שלא אקבל. החלטתי לדבר דוגרי עם עו"ד גיאת. הסברתי לו שאין להם כלום כדי לבנות כתב אישום נגדי. אפילו הפניתי אותו לפסק דין אבי מזרחי (בעניין חדירה לאתר המוסד) של השופט אברהם טננבוים, שם הוסבר בפירוט מה היא בכלל חדירה לחומר מחשב. עו"ד גיאת סירב לשמוע. במהלך הדקה הרביעית לשיחה, התחיל עו"ד גיאת לגלות סימני קוצר רוח ואיים לסיים את השיחה. גיאת הסביר שיש לו עוד דברים לעשות מלבד לשוחח איתי. גיאת "שכח" שהוא זה שהשאיר לי הודעה קולית וביקש שאחזור אליו. אבל אז, במהלך השיחה התבררה המצוקה האמיתית של הפרקליטות: בתיק החקירה היה תפוס הדיסק הקשיח שלי למשך 30 יום בלבד. מועד זה עמד לפוג באמצע 30 הימים של השימוע. הפרקליטות, מתוך עצלנות גרידא, מעדיפה לבקש מעצרי חשודים והחזקת תפוסים עד לתום ההליכים, אלא שאת זה יקבלו רק לאחר הגשת כתב אישום לבית המשפט. מצוקה שרק בפרקליטות שמתנהלת באופן מכוער, יכולים לסבול ממנה... עו"ד גיאת רמז שאת 30 הימים של השימוע, יכול להפקיע פרקליט המחוז, ולהפוך אותם ל 20 ימים בלבד. בשלב זה נשבר עו"ד גיאת. את מה שלא רצה לגלות קודם, עשתה מצוקת הימים הנוראה שאליה נקלע עם הדיסק הקשיח התפוס שלי. עו"ד גיאת הסביר שיש טיוטה של כתב אישום, אולי כדי לזרז אותי לכתוב משהו ולשלוח אליו. עו"ד גיאת החל להסביר את העבירות המיוחסות לי: חדירה לחומר מחשב ועבירות נלוות אחרות. המצוקה של עו"ד גיאת נגעה ללבי. לאחר שהבנתי שהעבירה העיקרית המיוחסת לי היא "חדירה לחומר מחשב", החלטתי לעזור לו מעט: "אתה יודע מה", אמרתי לו, "אני רוצה שתגישו נגדי כתב אישום. חדירה לחומר מחשב? יהיה פסק דין מעניין. יותר מעניין מפסק דין מזרחי". אבל אז התעשתי ונזכרתי שיש לי דברים יותר חשובים לעשות בחיים חוץ מלהתעסק עם פרקליטים צמאי הרשעות וגרוע מכך - עם שופטים עייפים עמוסי תיקים שמזלזלים בנאשמים. "תן לי את 30 היום שלי....", ביקשתי. עו"ד גיאת ביקש להיות בקשר. אז חשף את המצוקה האמיתית עם חומר המחשב שלי שתפוס בידי המשטרה עד לתקופה שמסתיימת באמצע הליך השימוע. עו"ד גיאת רמז שפרקליט המחוז עלול לקצר לי את זמן השימוע לפחות מ 30 ימים, כדי להתאים את העניין לבקשה חדשה לבית המשפט להחזיק את הדיסק עד לתום ההליכים. בסיום השיחה הסביר עו"ד גיאת כי בעקבות מה שקרה בפרשת משה קצב, לא נותנים יותר טיוטות של כתבי אישום לנאשמים בהליך השימוע. עו"ד גיאת סבר שהיתה טעות גדולה לתת לנשיא משה קצב את טיוטת כתב האישום בהליך השימוע. לשיטתו של עו"ד גיאת, פסקי הדין של בית המשפט העליון, הן המלצות בלבד שלא ממש מחייבות את הפרקליטות. --- 030: קובץ הקלטה מיום 11/11/2008 שעה 09:58. (סה"כ 09:27 דקות). x030.htm 3.1.2 מסמך שימוע שנדחה לאחר השיחה עם עו"ד זהר גיאת, החלטתי להתיישב על המחשב ולכתוב מסמך שימוע שבו אפרט עובדתית ומשפטית, מדוע על הפרקליטות להימנע מלהגיש כתב אישום נגדי. החלטתי לקחת ברצינות את העניין, בתקווה שבאמת בפרקליטות יושבים אנשים שסובלים ממצוקת הזמן וממצוקה של חוסר הבנה נרחב בנושאים אזרחיים כמו "דיני חוזים", "דיני חיובים", "דיני הוצאה לפועל", "דיני עשיית עושר ולא במשפט" ו"דיני מחשבים" ורק מחכים שמישהו מבחוץ יבוא ויסביר להם את זה במסמך ברור ומסודר. לאחר מספר ימים של הקלדה מתישה, הפקתי מבין ידיי מסמך רציני שמסביר דברים שהפרקליטות לא מודעת להם, הן בענייני עדים, ראיות, הוראות החוק ופסקי דין במקרים דומים. בדיעבד התברר שפסק הדין שניתן בענייני וזיכה אותי, כלל חלק מהנימוקים שכתבתי במסמך השימוע: ציטוט חוק המרכז לגביית קנסות שמאפשר תשלומים חלקיים על חשבון החוב הכללי. האפשרות החוקית של אחר לשלם חוב של חייב. אי פגיעה בפרטיות מאחר ומידע על חובות שמקורם בפסקי דין, אינו מוגן פרטיות. אי פגיעה בפרטיות מאחר ומספר תעודת זהות של אדם הוא מידע זמין לכל על פי חוק. הסבר כי בזמן התשלום מסרתי את שמי המלא וכתובתי למשלוח קבלה. הסבר על כרטיס ויזה נטען משולם מראש (פריפייד). הסברים להעדר מחשבה פלילית בזמן ביצוע המעשה. הסבר על תקלות המחשוב החוזרות ונשנות של הנהלת בתי המשפט. הסבר על "הסכסוך" עם עופר שדות והבעייתיות בשימוש עד בעייתי זה נגדי. חוסר טיפולה של משטרת ישראל בעבירות שעליהן התלוננתי. הסבר על מהות הראיות בתיק החקירה ועל כך שהן מוכיחות שימוש כדין במחשב. הסבר מה זה קישור באינטרנט ומה הוא URL. הסבר על כך שקיבלתי קישור באחד הטוקבקים בבלוג שלי לאתר המרכז לגביית קנסות. הסבר מדוע ראיות המחשב שהפיקה משטרת ישראל הן פגומות ו"שתולות". הסבר הפרשה בראי פסק דין מזרחי (זיכוי מחדירה לאתר המוסד). ביום 18/11/2009 סיימתי להכין את מסמך השימוע. הדפסתי אותו, שמתי במעטפה והלכתי לסניף הדואר לשלוח אותו בדואר רשום לפרקליטות מחוז ירושלים. כמו כן התקשרתי לעו"ד גיאת ובישרתי לו שהמסמך בדרך אליו, וזאת על מנת שלא יחטוף אולקוס בגלל ההמתנה המעיקה. אלא שאת פרקליטות מחוז ירושלים, כפי שגיליתי, מנהלים אנשים אטומים, מתנשאים ומבולבלים, חלקם על גבול הדיסלקציה, שלא מסוגלים לשבת כמה דקות, לקרוא מסמך שימוע שכתב נאשם בעל ידע נרחב, ולהעריך שהם הולכים לספוג מפלה כבדה וצורמת אם הם מגישים נגדי כתב אישום על "חדירה לחומר מחשב". אלא שכתב אישום נגדי הוגש עוד לפני שהפרקליטות קיבלה באופן רשמי את מסמך השימוע שלי. ביום למחרת, דחה עו"ד גיאת את טענותיי לפני שבכלל קרא אותן, והגיש כתב אישום נגדי בגין עבירות מחשב. מבחינת הפרקליטות, השימוע התקיים ופתוחה הדרך בפניה להגיש עוד כתב אישום הזוי וטפשי לבית המשפט. רק לאחר כמה ימים החליט מישהו בפרקליטות לקרוא באופן דקדקני את טענותיי, מה שגרם בהמשך למעשים נלוזים חדשים נגדי מצד הפרקליטות, במטרה להציל את עורם. --- 040: הודעה על דחיית טענות השימוע לפני הגעת הדואר הרשום של הנאשם. x040.htm 3.2 כתב אישום סודי ביום 19/11/2008 הגישה הפרקליטות כתב האישום נגדי לבית המשפט השלום בירושלים. תיק פלילי 9497/08. מדינת ישראל נגד משה הלוי. באותו היום בשעה 12:00 לערך, קיבלתי בפקס מחוקר משטרה את העתק בקשת המשטרה לבית המשפט השלום להאריך את תפיסת הדיסק הקשיח שלי עד לתום ההליכים, וזאת "עקב כתב אישום שהוגש נגד החשוד". העתק הבקשה שפוקסס אליי, נעדר את הנספח שצורף לבקשה שהוגשה לבית המשפט: כתב האישום. --- 050: העתק בקשה (והחלטה) להחזקת תפוס מיום 19/11/2008 x050.htm ביום למחרת, 20/11/2008 בשעה 13:35, התקשרתי בטלפון לחוקר יורם אפרתי, וביקשתי לקבל את העתק כתב האישום שעליו הצהיר כי קיים בפני השופט אברהם רובין, בעת הגשת הבקשה להחזקת התפוס עד לתום ההליכים. יורם הסביר כי אינו שולח כתבי אישום וזה התפקיד של בית המשפט. לאחר שהסברתי לו שמדובר בנספח לבקשה שהגיש, טען יורם שהוא צריך להתקשר לפרקליטות, מאחר ואולי אין בכלל רשות לתת לי עותק מכתב האישום. בשיחה חשף יורם שם של פרקליט נוסף שמטפל בתיק: עו"ד דותן זוהר. --- 060: קובץ הקלטה מיום 20/11/2008 שעה 13:35 x060.htm יורם לא חזר אליי. בעבר, בזמן שחקר אותי חקירה שניה במשטרה, לא הסתיר יורם את סלידתו מעורכי הדין בפרקליטות. יורם טען שאינם מבינים במחשבים. הדבר אפילו תועד בשאלה שהופנתה אליי. הפרקליטות סירבה להמציא לידיי ולידיו של יורם את העתק כתב האישום, אותו מסמך שבגללו הוארך תוקף הדיסק הקשיח שלי עד לתום ההליכים. בלעדי כתב אישום, בית המשפט היה מסתפק ב 20 ימים בלבד. כדי לקבל את כתב האישום לידיי בהקדם האפשרי, הגשתי בקשה לבית המשפט ולשופט רובין והסברתי לו שהוא פעל בניגוד לחוק מאחר ולא נתן לי רשות להגיב ועליו לבטל את ההחלטה שנתן. השופט רובין, לאחר שקרא את בקשתי, החליט לבטל את החלטתו הראשונה. לאחר כחמישה ימים, קרה מה שציפיתי שיקרה. כדי להוכיח שאכן הוגש נגדי כתב אישום, ולא מדובר בטיעונים בעלמא, הגישה הפרקליטות בקשה לעיון חוזר לשופט רובין ובו צירפה כנספח את כתב האישום. נספח זה נשלח אליי על ידי הפרקליטות, לאחר שהיא הבינה שהיא כורה לעצמה בור ללא תחתית, קרי - את מה שהיא מנסה לחסוך, הליכי ביניים משפטיים נוספים ומיותרים איתי, היא מקבלת ממני עם ריבית דריבית. כך זכיתי לקבל סופסוף עותק מכתב האישום שניסחה הפרקליטות, וניסתה להסתיר אותו ממני כדי לפגוע בטיעונים שלי לבית המשפט. 3.3 התערבות בוטה בניהול ההגנה ומינוי סניגור בכפייה ביום 24/12/2008 נקבע מועד ההקראה בו השופט יצחק שמעוני מבית המשפט השלום בירושלים ידון בכתב האישום. במועד זה, אני כנאשם אמור למסור את תשובתי לעובדות כתב האישום. כבר ביום 01/01/2009 הגישה הפרקליטות בקשה ראשונה לבית המשפט. הפרקליטות דרשה מבית המשפט למנות לי סניגור ציבורי על חשבון משלם המסים, בלא שבכלל נדרשתי לסוגייה הזו. אף אחד בפרקליטות לא שאל האם שכרתי עורך דין פרטי ומה הם צעדיי להכנת הגנתי. בכלל, מה זה עניינם? --- 070: העתק הבקשה של הפרקליטות מיום 01/01/2009 x070.htm לטענת הפרקליטות, עצם זה שאינני מיוצג, יוצר עבורה קשיים רבים. עוד הסבירה כי ייתכן ולהליכים המקדמיים בתיק זה ובתיקים נלווים (כמו התיק שדן בהחזקת חומר המחשב התפוס). הפרקליטות הוסיפה מספר שקרים לבקשתה: היא טענה שאינני רוצה לספר לה האם שכרתי ייצוג. עוד הוסיפה כי לאחר שיחה עמי, הסברתי שאינני מעוניין בייצוג משפטי. ביום 04/01/2009, לתדהמתי, השופט שמעוני נתן החלטה חד צדדית הממנה לי סניגור ציבורי, בכפייה. זאת בלי לבקש ממני כלל תגובה ו/או להזמין אותי לדיון בנושא. --- 080: העתק ההחלטה התמוהה של השופט שמעוני מיום 04/01/2009. x080.htm בעתיד, ביום ההקראה, יבטל השופט שמעוני את החלטתו החד צדדית לאחר שנציב תלונות הציבור על שופטים יעמיד אותו על טעותו (הגשתי נגדו תלונה), ולאחר שניסיתי לנהל הליך ערר לבית המשפט המחוזי בעיר ונכשלתי בו (בהליך פלילי אי אפשר לערער על החלטות ביניים של שופט שלום, תמוהות והזויות ככל שיהיו). ביום 06/01/2009 התנהל הליך אחר שעניינו המשך החזקת הדיסק הקשיח התפוס. ההליך התנהל בפני השופט כרמי מוסק לאחר שהשופט רובין פסל עצמו מלהמשיך ולדון בתיק לאור החלטתו האומללה (וגם בגלל תלונה שניה שלי נגדו לנציב תלונות הציבור על שופטים). באותו דיון טען פרקליט אחר שהופיע מטעם הפרקליטות, עו"ד אסף שביט, טענות תמוהות ופוגעניות נגדי: עו"ד שביט טען כי הפרקליטות רואה קושי בכך שאינני מיוצג, מה שמונע מהפרקליטות להגיע להסכמות עם הנאשם. במילים שלי: בגלל שאני לא מיוצג, החיים של הפרקליטות הופכים לקשים יותר כי הם צריכים להוכיח כדבעי את הראיות האלקטרוניות, בגלל שאינני מוכן לוותר על קיומו של הליך משפטי תקין. בהמשך, לאחר שטענתי את טיעוניי הנוספים, טען עו"ד שביט בזלזול שהטיעונים שלי בבית המשפט, רק מוכיחים את הקושי הראייתי שאליו נקלעה הפרקליטות, קושי שהיה נמנע מבחינתה אם הייתי מיוצג על ידי סניגור לרוחה. --- 090: מסמך: פרוטוקול הדיון אצל השופט כרמי מוסק מיום 06/01/2009 x090.htm ביום 24/02/2009 התקיים דיון ההקראה בכתב האישום שהוגש נגדי בפני השופט יצחק שמעוני. באותה בקשה גם נדונה דרישתי לבטל את ההחלטה החד צדדית התמוהה למינוי סניגור. באותו דיון נחשפה שוב שיטת הפרקליטות: להציג אותי כאדם בעל חוסר יכולת בסיסית לנהל את הגנתי. הפרקליט מטעם הפרקליטות באותו דיון, עו"ד יובל קידר, השתמש באותה שיטה שבה תודרכו כל הפרקליטים שהופיעו בתיק נגדי: לזלזל בטיעונים שלי, העובדתיים והמשפטיים, ולשכנע את בית המשפט שבפניהם עומד נאשם אדיוט שלא מבין את מה שהם הפרקליטים כן מבינים: איך לנהל הליך משפטי. כדי לשכנע יותר את בית המשפט להמשיך ולכפות עליי סניגור ציבורי על חשבון משלם המסים הישראלי, עו"ד קידר טען כי הפרקליטות לא מצליחה להגיע איתי להידברות ולא מצליחה לקיים איתי דין ודברים. לטענתם, השיחות עמי עוברות מ"פסים מקצועיים" ל"פסים אחרים". עוד טען שהלשון שאני משתמש בה אינה משפטית מספיק וחורגת מהשיח המקובל בבית המשפט. עו"ד קידר המשיך וטען כי אין לפרקליטות התנגדות שסניגור ממחוז צפון (ולא ממחוז ירושלים) ימונה לי. כאן כבר היה ברור: מישהו בפרקליטות מחפש עיסקת טיעון מהירה כדי לצאת מהבוץ המשפטי שנכנס אליו. בדיון השתתף גם נציג הסניגוריה הציבורית שהוזמן לדיון, עו"ד פוקסברומר. הסניגור הציבורי הסביר לדעתו את המניע האמיתי לבקשת הפרקליטות לכפות עליי ייצוג: הפרקליטות עושה שימוש ציני בנושא הייצוג, מאחר ולי יש ידע משפטי גבוה שהפרקליטות אינה מסוגלת להתמודד איתו. בית המשפט החליט בסופו של דבר לבטל את כפיית הייצוג לי על ידי סניגור ציבורי. --- 100: מסמך: פרוטוקול הדיון אצל השופט יצחק שמעוני מיום 24/02/2009 x100.htm המניע האמיתי של הפרקליטות לכפות ייצוג של עורך דין עליי, היתה נפילת אסימון רועשת במשרדי הפרקליטות, כניסה למצב פאניקה והתחלה של התקפי חרדה קשים מפני הפסד משפטי שעתיד לבוא. נדמה כי לאחר שהוגש כתב האישום מבלי שאף אחד קרא את מה שכתבתי בפירוט במסמך השימוע, רק לזכות בהארכת תפוס עד לתום ההליכים, מישהו כן החליט לקרוא את המסמך, אבל רק לאחר שהוגש כתב האישום לבית המשפט. אלא שבפרקליטות, במקום להודות בטעות מצערת של הגשת כתב אישום באופן פזיז ונמהר שמקורו בשטן המשטרתי (המכונה גם "מסמך סיכום חקירה") ו/או בדיסלקציה רגעית של הפרקליט המלווה, מנסים שם להגיע עם נאשמים "בעייתיים" להסדר טיעון כלשהו שבו יורשע הנאשם, יקבל עונש קל וכך שני הצדדים יצאו מרוצים. הפרקליטות הרשלנית תשיג הרשעה. הנאשם המיואש מההליך המשפטי שנכפה עליו, יקבל עונש קל. אלא שלנאשמים כמוני, שבטוחים בצדקתם ובחפותם, המילה "הסדר טיעון" לא נמצאת בלקסיקון. הביטוי "נצחון אישי" דווקא נמצא במקום גבוה. 3.4 איסור על נאשם לעיין ולצלם חומר חקירה לאחר שהוגש נגדי כתב אישום, ולאחר שהצלחתי להשיג עותק מכתב האישום, ביקשתי לממש את זכותי ולעיין בחומר החקירה הנמצא בידי התביעה. בניגוד למה שחושבים עליי בפרקליטות, בחיים האמיתיים אני משתדל להיות מנומס, ואינני אוהב להתפרץ למשרדי ממשלה סגורים ללא תיאום מראש. כך, גם אני מוכן לבצע את הליך ההעתקה של חומרי החקירה, וגם הפרקליט המלווה את התיק יודע שאני מגיע ונערך בהתאם, קרי להכין את התיק ולצרף עובדת הפרקליטות שתלווה אותי בהליך העתקת המסמכים במכונת הצילום הקיימת במקום, ואולי להעלים את מה שצריך... ביום 30/11/2008 התקבל אצלי מכתב בפקס מפרקליטות מחוז ירושלים בו אני מוזמן לצלם את תיק החקירה. עוד נכתב כי ככלל, בתיקים מהסוג הנדון, הפרקליטות אינה מאפשרת לנאשמים לצלם בעצמם את התיק אלא רק באמצעות משרד עורכי דין ו/או חברה העוסקת בצילום מסמכים ו/או נציגת הסניגוריה הציבורית על ידי אחת בשם פרחית. --- 110: העתק מכתב הפרקליטות מיום 30/11/2008. x110.htm נדהמתי. על פי החוק, זכותו של נאשם לצלם את תיק החקירה בעצמו, ללא תיווך כלשהו. כתבתי מכתב בעניין ושלחתי לעו"ד דותן זוהר. הסברתי שאם תישלל ממני הזכות הזו כנאשם, אפנה לבית המשפט. ביום 07/12/2008 קיבלתי מכתב תשובה מעו"ד דותן זוהר. עו"ד זוהר חזר על תשובתו והסביר שלא יאפשרו לי לצלם את חומר החקירה בעצמי, אלא רק באמצעות הסניגוריה הציבורית ו/או משרד עורכי דין ו/או חברת העוסקת בצילום מסמכים המקובלת על הפרקליטות. --- 120: העתק תשובת הפרקליטות מיום 30/11/2008. x120.htm באותו היום, בשעה 13:00 לערך, החלטתי להתקשר לעו"ד זוהר, לשוחח עמו ולהקליט את השיחה, על מנת שיהיה ביידי תיעוד להתעמרויות שמבצעת הפרקליטות נגד נאשמים. בשיחה הסביר עו"ד זוהר שהוא לא מתכוון למנות אדם מטעם הפרקליטות שילווה אותי בהליך צילום המסמכים מתיק החקירה. זאת בניגוד להוראות החוק. הסברתי בשיחה שאני מכוון להגיע באותו שבוע למשרדי הפרקליטות בירושלים ולצלם את התיק בעצמי. עו"ד זוהר ניסה לרמוז שאני כנאשם לא יכול לצלם בעצמי את התיק מחשש שאני אעלים חומרי חקירה. הסברתי שאני לא כזה, אין לי עבר פלילי ובכל מקרה הם צריכים לצרף אליי עובד מטעמם כפי שמורה החוק. עו"ד זוהר הסביר שהם לא לוקחים סיכון איתי, אם כי "זה לא אישי". הבהרתי לעו"ד זוהר שאפנה לבית המשפט אם לא יותר לי לצלם בעצמי את תיק החקירה. עו"ד זוהר טען בתחילת השיחה שיש כבר תקדימים משפטיים שאוסרים על נאשמים לצלם את התיק. חיפשתי ולא מצאתי כאלה תקדימים. לקראת סיומה של השיחה, הבהרתי לעו"ד זוהר שאני אוסף במהלך ההליך המשפטי שנכפה עליי מעשה התעמרויות של הפרקליטות כלפיי, שאותם אפוצץ להם בפנים בעתיד. הבהרתי לו שאם הפרקליטות רוצה להתנהג בצורה גועלית כמו המשטרה, הפרקליטות תחטוף... --- 130: קובץ הקלטה עם עו"ד דותן זוהר מיום 07/01/2009 שעה 13:08 (סה"כ 23 דקות). x130.htm באותו שבוע הגעתי למשרדי הפרקליטות בירושלים וצילמתי בעצמי את התיק, בליווי אחת הפקידות במשרד, על אפם וחמתם של מספר פרקליטים במשרד. זאת לאחר שהבהרתי שאינני מתכוון לעזוב את המקום, ולאחר שהצגתי בפניהם בקשה חתומה שהגשתי לבית המשפט מספר דקות קודם לכן. 3.5 חוסר מוטיבציה לנתח את הראיות לאחר שצילמתי לעצמי את חומרי החקירה ומיינתי אותם בבית, הצלחתי לגלות חורים בראיות ודברים תמוהים אחרים, שכל מתמחה במשפטים היה מצליח לגלות. נסיבתית, התברר לי שבפרקליטות יושבים אנשים עצלנים שסומכים בעיניים עצומות על חוקרי משטרת ישראל, גם אם האחרונים ידועים ונודעים במשרדי הפרקליטות כחפפנים שלא מבינים דבר וחצי דבר בנושאי החקירה: חוקר המחשבים המיומן לא באמת מבין במחשבים ואינו באמת מיומן; הקצין שסיכם את החקירה בודה השערות וסברות ממוחו הקודח; המומחה של ממשל זמין לא מבין איך פועלים אתרי ממשל זמין; אחראית המחשוב של המרכז לגביית קנסות שמתחזקת את קוד התוכנה, לא כתבה קוד כבר 20 שנה... יכול להיות שהעצלנות בפרקליטות נובעת מהעומס הרב של התיקים שהצטברו על שולחנו של כל פרקליט. זאת אחת התוצאות העצובות ביותר של הפיכתה של מדינת ישראל ממדינה מערבית דמוקרטית המקדשת את חירות האזרח, למדינה אוכלת יושביה המתנהלת על ידי חבורה לא נבחרת אך מתנשאת של פקידים שסיימו פקולטה כלשהי למשפטנות. לאחר התמחות קצרה בפרקליטות וקבלת שולחן, כיסא ומחשב, הופך כל אחד ואחד מהם את עצמו למין אלוהים גדול שמחליט על גורלו של האזרח הקטן. יותר מכך: גיליתי שבפרקליטות קיימה איפה ואיפה. התיק לא נבחן משפטית וראייתית, אלא היחס הוא "מי איתנו ומי נגדנו". כאשר המתלונן הוא גוף ממלכתי (למשל הנהלת בתי המשפט ו/או משטרת ישראל), הנחת העבודה היא שהשקרים של המתלוננים המתגלים באופן פשוט בראיות, יהפכו לאמת כלשהי בבית המשפט שתצדיק את הרשעת הנאשם, רצוי כמובן בעסקת טיעון. את התמימות ההזויה הזו של הפרקליטות מנצלים לרעה עובדי מדינה בהם שוטרים, אנשי ממשל זמין ופקידים שכללי התקשי"ר חלים עליהם. ביודעם שאנשי הפרקליטות ישמרו עליהם מכל משמר, מנצלים פקידי המדינה במשרדים השונים את "האמון העיוור" שנותנת בהם הפרקליטות, ומלעיטים אותה בשקרים כל גבי שקרים, תוך הסתרת מידע רלבנטי להוכחת פרטי האישום. הפרקליט המלווה, כמו זונה שפותחת רגליים, מקבל באהבה את הראיות השנויות במחלוקת שמייצרים השקרנים, חבריו למועדון "תלוש משכורת של מדינת ישראל", גם אם הוא יודע שאם התיק ייקבע להליך הוכחות בבית המשפט, בסיום התהליך הוא ייקבל שפריץ כואב לפנים. עדיין לא שמעתי על מקרה שבו הועמד לדין משמעתי עובד מדינה שגרם לפרקליט מטעם המחוז להראות מגוחך ועילג באולם בית המשפט. יכול להיות שמצב זה צריך להשתנות, ופרקליטים יפעלו לבוא חשבון גם עם עובדי מדינה שדפקו אותם בתחת, על ידי הסתרת מידע ותפירת כזבים. 3.6 העלמת חומרי חקירה לאחר שצילמתי לעצמי את חומרי החקירה ומיינתי אותם בבית, הצלחתי לגלות חורים בראיות ובתאריכים. התברר שחומרי חקירה מסויימים הועלמו במתכוון על ידי הפרקליטות. מאחר ובתיק החקירה הראיות היו ממוספרות ורשומות באינדקס (מפתח התיק), ניתן היה בקלות להבחין שפרקליט העלים חלק מהראיות. לאחר פניה לבית המשפט, נאותה הפרקליטות למסור לי חלק ההראיות שהסתירה, אבל רק את אלה שלא הצהירה עליהם שאינם ברשותה. ראיות שעליהם הצהירה הפרקליטות שאינן קיימות, ימשיכו להיות "לא קיימות", כדי לא ליצור מבוכה קשה לפרקליטות ולהציג אותם קבל עם ועדה כשקרנים. אלא שחלק מהראיות שהושמדו ו/או הושמו בכספת של פרקליט המחוז, הוצגו בבתי המשפט בהליכי החקירה. תוכן ראייה אחת שלא הוסתרה הוביל לראייה אחרת שהוסתרה. כך למשל, שוטר חוקר ביקש צו חיפוש לביתו של החשוד על סמך מסמך מתאריך מסויים. השוטר הציג לשופט את המסמך, והשופט חתם עליו (ואם מדובר בשופט עצלן, אז הוא לא חתם על המסמך וגרוע מכך, לא ראה אותו בכלל). לאחר שגיליתי מסמך שכזה ששופט ראה, אך לא נמצא בחומר החקירה, פניתי לפרקליט המחוז והסברתי לו את העניין. פרקליט המחוז, שכנראה לא שונה משאר הפרקליטים העובדים תחתיו, נצמד לטענה שמדובר ב"טעות סופר" וכי הראייה לא קיימת, הגם אם "הוצגה" בבית המשפט. במילים אחרות: השופט ש"ראה" את הראייה, לא באמת ראה אותה. לא קיימת ראיה כזו. יש "טעות" בתאריך... --- 140: הפרקליטות מסבירה כיצד נעלם חומר חקירה שהוצג בבית המשפט x140.htm לא התעקשתי על הראייה הזו. לפעמים לנאשם כדאי לוותר על ראיה מסויימות שהפרקליטות מסתירה, בעיקר אם הוא יודע את תוכנה, כי היא ממש לא רלבנטית להוכחת ההגנה שלו. להפך: לפעמים הנאשם יכול לטעון טענות מסויימות, והפרקליטות לא תוכל להביא את המסמך שהסתירה, וסותר את טענות הנאשם. במקרה שלי, המסמך שהוסתר היה קשור לאחד מעדי התביעה שהיה החשוד הראשון, שנחקר בפעם השניה במשטרה. החקירה השניה שלו גרמה למשטרה לצאת בהצהרות חגיגות לתקשורת על כך שהוא פרץ למרכז לגביית קנסות ואיפס את החוב שלו מ 7 מיליון ש"ח ל 2 ש"ח. אלא שההודאה שלי בתשלום חלקי של החוב של אותו עד, גרמה לפרקליטות לרצות ולהעלים את המסמך, כדי שאני לא אשתמש בו נגד אותו עד, והאשמה תיפול לפתחי. אגב, יכול להיות שהמשטרה היא שהעלימה את המסמך ולא הפרקליטות, אך אין זה משנה. הרי מדובר בגוף אחד שנקרא "מדינת ישראל". בבית המשפט נתנה הפרקליטות לאותו עד לחזור על הסיפור שלו המצוץ מהאצבע, בעל פה וללא הכנה ראויה, וכך בחקירה הנגדית שערכתי לו, הוצאתי אותו שקרן ואדיוט. התברר שאותו עד תביעה "חדר" למחשבים של המרכז לגביית קנסות, אלא שהוא עשה זאת כדין, מכיוון שזה חשבון החוב שלו. כך, העלמת הראיה ממני, שיחקה דווקא לרעת הפרקליטות, מאחר והפרקליט המלווה את התיק, לא הכין את עצמו לתשובותיו של העד, ונאלץ לגמגם אחר כך בסיכומים שהגיש לבית המשפט. 4. השפלה כואבת לפרקליטות ביום 29/11/2009 זוכיתי מהעבירות המיוחסות לי בכתב האישום שהוגש נגדי על ידי פרקליטות מחוז ירושלים. פסק הדין של השופט אברהם טננבוים הפך לפני מספר ימים לפסק דין חלוט, כלומר כזה שכבר אי אפשר לערער עליו. הזיכוי שלי השפיל כל כך את אנשי הפרקליטות, עד שלא נמצאו במשרד הירושלמי פרקליטים עם תעצומות נפש כדי לשבת ולהכין כתב ערעור לבית המשפט המחוזי, כפי שנהוג לעשות באופן אוטומטי בכל זיכוי של נאשם, אפילו זיכוי חלקי. נדמה, כי אם היו בכירי הפרקליטות היו מודעים לכך שבסיומו של ההליך, תיחשף ההתנהלות המושחתת והבלתי מוסרית שלהם, ספק אם היו מסכימים להמשיך בהליך המשפטי נגדי: גם אכלו את הדג המסריח שבישלה המשטרה, גם חטפו מלקות מהנאשם וגם גורשו בבעיטה כואבת מבית המשפט כשזנבם בין רגליהם. התברר שחלק מהפרקליטים שטיפלו בתיק, ירדו למחתרת: לא עונים יותר למכתבים. ביקשתי שיחזירו לי את החפצים התפוסים בהם הדיסק הקשיח שלי, והבהרתי שלא אחתום על שום נייר שפוטר את מדינת ישראל מהנזק הכספי שנגרם לי בתפיסתם. זה הספיק לאותם שרלטנים לברוח ולהתחבא מפניי. 5. סוף דבר כפי שחשפתי כאן: הפרקליטות מנהלת שימועים פיקטיביים לנאשמים; הפרקליטות מסרבת לתת לנאשמים עותק מכתב האישום. הפרקליטות מתערבת באופן בוטה באופן ניהול הגנתם של נאשמים; הפרקליטות אינה מתייחסת בכבוד לנאשמים ומשמיצה אותם בבתי המשפט; הפרקליטות מתעלמת באופן בוטה מזכות הנאשם לעיין ולצלם את חומרי החקירה. הפרקליטות מסתירה ומעלימה מנאשמים חלק מחומרי החקירה. הפרקליטות לא מנתחת את חומר הראיות לפני הגשת כתב האישום. מאחר ולא קיים מוסד ביקורת ותלונות רשמי נגד הפרקליטות, כפי שנוסד בשנת 2003 נגד שופטים סוררים, ההתנהלות המופקרת של אנשי הפרקליטות תמשיך ותתקיים, למורת רוחם של נאשמים וסניגורים המצפים לכל היותר להליך משפטי הוגן. אני, באופן אישי, הרגשתי בהליך המשפטי שנכפה עליי, שאני מתמודד עם פרקליטים שהם לא יותר מחבורה של אפסים מתוסכלים שפועלים באופן צבוע, מתנשא ושקרי. פעם חשבתי שהם שם בפרקליטות שונים קצת מהזבל שמאפיין יחידות מסויימות במשטרת ישראל. טעיתי. מדובר במדמנה. פרקליטות המדמנה. תפ 9497/08, פסק דין מיום 29/11/2009, הזיכוי verdict.htm

תגובות הקוראים